Page 18 - etmol 73

‫ה‪ .19-‬הוא רכש תמונות רבות של‬ ‫הספר נשאר סגור במשך שנתיים‪,‬‬ ‫כיה שעד אז הנהיגו את הקהילה היהו­‬
‫האימפרסיוניסטים‪ ,‬מחדשי האמנות‬ ‫ונפתח מחדש‪ .‬לאחר מכן נפתח בית‪-‬‬ ‫דית‪ ,‬עמדו בקשרים עם היאנצ׳ירים‪,‬‬
‫הגדולים של סוף המאה ה‪ 19-‬והורישם‬ ‫ספר מודרני נוסף בקושטא והוצאות‬ ‫אנשי‪-‬הצבא שכוחם גבר והלך עד שהי­‬
‫ל״לובר״‪ ,‬ואלו היוו את היסוד לאוסף‬ ‫החזקתו חולקו בין ״חברת כל ישראל‬ ‫ווה סכנה לשולטן‪ ,‬והוא חיסל את‬
‫האימפרסיוניסטים במוזיאון הגדול של‬ ‫מנהיגיהם‪ .‬אברהם קאמונדו אירגן את‬
‫חברים״ ומשפחת דה‪-‬קאמונדו‪.‬‬ ‫מוסדות הקהילה בקושטא לפי הדגם של‬
‫צרפת‪ ,‬שעד אז לא היו ברשותו ציורים‬ ‫בשנת ‪ 1870‬השתדל דה‪-‬קאמונדו‬ ‫הקהילות היהודיות בצרפת‪ .‬הוא הצליח‬
‫רבים מאסכולה זו‪ .‬בין התמונות ‪ -‬ציו­‬ ‫בחצר השולטן בשליחותה של כי״ח‪,‬‬ ‫להשיג אישור מחצר השולטן לפיו יוכלו‬
‫רים של מאנה‪ ,‬מונה‪ ,‬רנואר‪ ,‬סיסלי‪,‬‬ ‫שביקשה להקים בית‪-‬ספר חקלאי רא­‬ ‫גם לא‪-‬מוסלמים‪ ,‬ביניהם יהודים ונוצ­‬
‫רים‪ ,‬לרכוש אדמה ולבנות בתים משל­‬
‫פיסארו‪ ,‬סזאן ודגה‪ .‬בין ‪ 148‬התמונות‬ ‫שון בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬במקוה‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫הם ברובעים הנכבדים של העיר‪ .‬באו­‬
‫שנתן ל״לובר״‪ ,‬נמצאות יצירות של‬ ‫בשנת ‪ 1872‬עברו בני משפחת דה‪-‬‬ ‫תם ימים היתה תחרות קשה בין סוחרים‬
‫דלקרוא‪ ,‬אינגרס‪ ,‬דומייה‪ ,‬וכן אוסף‬ ‫קאמונדו לפאריז והשתקעו שם‪ .‬אברהם‬ ‫יהודים‪ ,‬ארמנים ויוונים‪ ,‬על עמדות‬
‫חשוב של אמנות המאה ה‪ .18-‬כן הש­‬ ‫דה‪-‬קאמונדו הצטרף לקהילה הפורטוג­‬ ‫כלכליות ואברהם דה‪-‬קאמונדו פעל‬
‫איר ל״לובר״ תכשיטים‪ ,‬עיטורים‪,‬‬ ‫רבות להגברת כוחם של היהודים בשטח‬
‫קישוטים וריהוט עתיק‪ .‬יצחק דה‪-‬‬ ‫זית הוותיקה בצרפת‪.‬‬
‫שנה לאחר בואו לפאריז‪ ,‬מת אברהם‬ ‫הכלכלי‪.‬‬
‫קאמונדו נפטר בשנת ‪.1911‬‬ ‫דה‪-‬קאמונדו‪ ,‬בן שמונים‪-‬ושבע‪ .‬לפי‬ ‫דה‪-‬קאמונדו נידב כספים רבים למוס­‬
‫בן דודו של יצחק ‪ -‬משה דה‪-‬‬ ‫צוואתו‪ ,‬הועבר ארונו לקושטא‪ ,‬והוא‬ ‫דות יהודיים בכל המזרח‪ .‬ב״מקראי‬
‫קאמונדו‪ ,‬נתן אף הוא לצרפת ‪ -‬אוצר‬ ‫נקבר שם‪ .‬עתוני פאריז מסרו כי הוא‬ ‫קודש״‪ ,‬מאת הרב אפרים חיות‪ ,‬מוזכ­‬
‫אמנות גדול‪ :‬את ארמון המשפחה‬ ‫השאיר אחריו רכוש שנאמד ב‪ 125-‬מי­‬ ‫רים כמי שסייעו להוצאת הספר הוא‬
‫שנמצא ברחוב דה‪-‬מונםו‪ ,‬שבו הוקם‬ ‫ליון פרנקים‪ .‬קאמונדו תרם כספים‬ ‫ואחיו יצחק‪ .‬קאמונדו תרם כספים רבים‬
‫מוזיאון מוקדש לאמנות צרפת במאה‬ ‫רבים למוסדות צרפתיים ועל שמו נקרא‬ ‫לטובת מוסדות שונים בארץ‪-‬ישראל‬
‫ה‪ .18-‬מוזיאון זה נפתח בשנת ‪.1936‬‬ ‫רחוב בפאריז‪ .‬שנים רבות הילכו האג­‬ ‫ובשנת ‪ 1841‬פעל בחצר השולטן למינוי‬
‫בחדרי הארמון ‪ -‬ריהוט‪ ,‬עיטורים‪ ,‬פס­‬ ‫דות בתורכיה על בית קאמונדו ושם היו‬ ‫חכם‪-‬באשי בירושלים‪ .‬החכם‪-‬באשי היה‬
‫לים‪ ,‬ציורים וחפצי אמנות רבים‪ ,‬הנו­‬ ‫מכנים נשים שביקשו להתהדר בלבוש‬ ‫הרב הראשי ליהודי הארץ ומקובל על‪-‬‬
‫תנים תמונה על אמנות אותה מאה‬ ‫יקר‪ ,‬בכינוי ״בת קאמונדו״ או ״אשת‬ ‫ידי הממשלה התורכית כמנהיג •רשמי‪.‬‬
‫ויצירותיה בכל השטחים‪ .‬הארמון נקרא‬ ‫בשנת ‪ 1867‬פרצו רדיפות נגד היהודים‬
‫על שם בנו של משה דה‪-‬קאמונדו‪,‬‬ ‫קאמונדו״‪.‬‬ ‫בסרביה‪ .‬הודות להשתדלותו של דה‪-‬‬
‫ניסים‪ ,‬שהיה טייס בחיל‪-‬האוויר הצרפ­‬ ‫קאמונדו‪ ,‬בוטלו צווי הגירוש כנגד‬
‫תי ונפל בקרב בשנת ‪ .1917‬הוא זכה‬ ‫אוספים למוזיאונים‬
‫לאותות‪-‬הצטיינות רבים על אומץ ליבו‬ ‫היהודים שם‪.‬‬
‫וחברות ב״ליגיון הכבוד״‪ .‬משה דה‪-‬‬ ‫אחיו של אברהם‪ ,‬רפאל‪ ,‬נפטר בקו‪-‬‬
‫קאמונדו לא זכה לראות בהיפתח המוזי­‬ ‫שטא בשנת ‪ .1870‬הוא השאיר אחריו‬ ‫חרם בגלל בית־ספר‬
‫און על שם בנו שנפל‪ ,‬הוא נפטר בשנת‬ ‫שני בנים ‪ -‬בכור אברהם ונסים שעברו‬
‫גם הם לצרפת‪ .‬בניהם של שני אחים‬ ‫בשנת ‪ 1860‬נוסדה בפאריז חברת‬
‫‪.1935‬‬ ‫אלו היו מגדולי האספנים של חפצי‬ ‫״אליאנס״ ‪ -‬״כל ישראל חברים״)כי״ח(‬
‫בני משפחת קאמונדו עשו גם לאמנות‬ ‫אמנות ותמונות בצרפת והשאירו‬ ‫‪ -‬שמטרתה היתה להרים את קרנם של‬
‫היהודית ותרמו חפצי‪-‬קודש יהודים‬ ‫למוזיאונים של פאריז אוספים חשובים‪,‬‬ ‫יהודי המזרח ולעזור להם בעיקר על‪-‬ידי‬
‫וספרים נדירים שכונסו באגף ליד בית‪-‬‬ ‫הבולטים עד היום‪ .‬בנו של בכור‪-‬‬ ‫הקמת בתי‪-‬ספר‪ ,‬וחינוך הילדים והנו­‬
‫הכנסת הספרדי בפאריז‪ ,‬וכן תרמו‬ ‫אברהם ‪ -‬יצחק דה‪-‬קאמונדו‪ ,‬השאיר‬ ‫ער‪ ,‬ואמנם כי״ח עשתה רבות בשטח זה‬
‫חפצי‪-‬אמנות יהודיים לאוספים ציבוריים‬ ‫ל״לובר״ ‪ 804‬חפצי אמנות וציורים יק­‬ ‫מצפון אפריקה ועד פרס‪ .‬קאמונדו הצט­‬
‫רים מאז תקופת הרנסנס ועד סוף המאה‬ ‫רף לחברה‪ ,‬ועמד בראש סניפה בקו‪-‬‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫שטא‪ .‬קאמונדו עודד את הק‪;9‬תו של‬
‫בית‪-‬ספר יהודי מודרני בקושנזא והש­‬
‫בני המושבה עמדו סביב הבית ובכו‪...‬‬ ‫תתף במחצית מהוצאותיו‪ .‬בין השאר‬
‫לימדו בבית‪-‬ספר זה גם צרפתית‪ .‬הוא‬
‫ב״ע ח־מול" מספר ‪ ,71‬מחודש פנרואר ‪ ,1987‬החפרקם מאמרו של אוריאל אופק ז״ל‬ ‫עמד גם בראש ועד חילוני של יהודים‬
‫על המורה שמחה חיים וול קו מיץ‪ ,‬שהיה מנהל בית־הספר גראש־פינה בשנת ‪. 1904‬‬ ‫עשירים‪ ,‬שביקש לפעול בדרכים מודר­‬
‫למאמר צורפה תמונה של חלמ ‪T‬י בית־הספר‪ ,‬ובתמונה וו מצאתי אח עצמי ואת אחי‬ ‫ניות בחינוך היהודי‪ .‬דבר זה גרם‬
‫והכרחי שם הרבה מחברי וחברותי אז‪ .‬בראש התמונה‪ ,‬לצ ‪T‬ו של מנהלנו וולקומיץ‪ ,‬אני‬ ‫להתנגשות בינו ובין חוגים רבניים שמ­‬
‫רואה את אבי אהרן סור קניץ שהיה נם הוא מורה בביח־הספר ואח המורה חיים קלר‪ ,‬יל ‪T‬‬ ‫רנים בקושטא‪ ,‬וקאמונדו הואשם על‪-‬‬

‫ראש־סינה‪.‬‬ ‫ידם ב״עידוד להמרת ילדים לנצרות״‪.‬‬
‫וולקומיע היה מורה נפלא‪ ,‬תחת השגחתו עיבדנו חלקת אדמה ליד בית־הספר‪ ,‬סקלנו‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1862‬הוחרם על‪-‬ידי הרבנים‬
‫עדרנו וחילקנו אותה לערוגות‪ .‬שתלנו שם ירקות ממינים שונים‪ .‬זה היה שיעור מ א לו‬ ‫שאחד דמהם‪ ,‬הרב יצחק אקריש‪ ,‬קרא‬
‫לילדי ם‪ ,‬שכן חקלאות לא יכלו ללמוד בבית הוריהם‪ ,‬כי שם עבדו חרחים ערבים‪ .‬היחה‬ ‫לפניו את החרם‪ .‬הדבר נודע לוזיר‬
‫לגו מקהלה ששרה בארבע קולות ומתוך חווים! וול קו מיץ רצה שנכיר את הארץ ו ע דו‬ ‫התורכי הגדול‪ ,‬ראש ממשלת השולטן‪,‬‬
‫אתנו סיולים רבים‪ .‬הצגנו גם הצגות רבות ולהצגות באו כל בני המושבה‪ ,‬בני צפת ואברי‬ ‫והוא הקים ועדת רבנים מיוחדת‪ ,‬שביט­‬
‫המושבות הסמוכות‪ .‬וול קו מיץ הנהיג נם תפילה בערב שבת לכל התלמידים ולבני הנוער‬ ‫לה את החרם‪ .‬הרב יצחר אקריש נעצר‪.‬‬
‫כמושבה‪ .‬את התפילה שרו תלמ ‪r‬ים בעלי קול‪ ,‬לפי סדר הניגתים שהתקין החזן והמלחין‬ ‫יהודי קושטא שהזדעזעו ממעצר הרב‪,‬‬
‫קראו לעצרות תפילה‪ ,‬ויום שישי אחד‪,‬‬
‫ל תדו ב ס קי‪.‬‬ ‫כאשר השולטן עבדול עזיז‪ ,‬יצא במסע‬
‫בית־ספר שבזה היה קיים רק בראש פינה ובזכו תו של וול קו מיץ המיוחד במינו‪ .‬הוא מת‬ ‫התהלוכה הרגיל למסגד‪ ,‬התייצבה‬
‫לפניו משלחת של יהודים שמחו על‬
‫מטיפוס הבהרות במלחמת העולם הראשונה וכל בני המושבה ע מדו סביב ביתו ובכו‪.‬‬ ‫המעצר‪ .‬הרב אקריש שוחרר ובית‪-‬‬

‫יפה בן־יהודה‬

‫‪18‬‬