Page 18 - etmol 73
P. 18
ה .19-הוא רכש תמונות רבות של הספר נשאר סגור במשך שנתיים, כיה שעד אז הנהיגו את הקהילה היהו
האימפרסיוניסטים ,מחדשי האמנות ונפתח מחדש .לאחר מכן נפתח בית- דית ,עמדו בקשרים עם היאנצ׳ירים,
הגדולים של סוף המאה ה 19-והורישם ספר מודרני נוסף בקושטא והוצאות אנשי-הצבא שכוחם גבר והלך עד שהי
ל״לובר״ ,ואלו היוו את היסוד לאוסף החזקתו חולקו בין ״חברת כל ישראל ווה סכנה לשולטן ,והוא חיסל את
האימפרסיוניסטים במוזיאון הגדול של מנהיגיהם .אברהם קאמונדו אירגן את
חברים״ ומשפחת דה-קאמונדו. מוסדות הקהילה בקושטא לפי הדגם של
צרפת ,שעד אז לא היו ברשותו ציורים בשנת 1870השתדל דה-קאמונדו הקהילות היהודיות בצרפת .הוא הצליח
רבים מאסכולה זו .בין התמונות -ציו בחצר השולטן בשליחותה של כי״ח, להשיג אישור מחצר השולטן לפיו יוכלו
רים של מאנה ,מונה ,רנואר ,סיסלי, שביקשה להקים בית-ספר חקלאי רא גם לא-מוסלמים ,ביניהם יהודים ונוצ
רים ,לרכוש אדמה ולבנות בתים משל
פיסארו ,סזאן ודגה .בין 148התמונות שון בארץ-ישראל ,במקוה-ישראל. הם ברובעים הנכבדים של העיר .באו
שנתן ל״לובר״ ,נמצאות יצירות של בשנת 1872עברו בני משפחת דה- תם ימים היתה תחרות קשה בין סוחרים
דלקרוא ,אינגרס ,דומייה ,וכן אוסף קאמונדו לפאריז והשתקעו שם .אברהם יהודים ,ארמנים ויוונים ,על עמדות
חשוב של אמנות המאה ה .18-כן הש דה-קאמונדו הצטרף לקהילה הפורטוג כלכליות ואברהם דה-קאמונדו פעל
איר ל״לובר״ תכשיטים ,עיטורים, רבות להגברת כוחם של היהודים בשטח
קישוטים וריהוט עתיק .יצחק דה- זית הוותיקה בצרפת.
שנה לאחר בואו לפאריז ,מת אברהם הכלכלי.
קאמונדו נפטר בשנת .1911 דה-קאמונדו ,בן שמונים-ושבע .לפי דה-קאמונדו נידב כספים רבים למוס
בן דודו של יצחק -משה דה- צוואתו ,הועבר ארונו לקושטא ,והוא דות יהודיים בכל המזרח .ב״מקראי
קאמונדו ,נתן אף הוא לצרפת -אוצר נקבר שם .עתוני פאריז מסרו כי הוא קודש״ ,מאת הרב אפרים חיות ,מוזכ
אמנות גדול :את ארמון המשפחה השאיר אחריו רכוש שנאמד ב 125-מי רים כמי שסייעו להוצאת הספר הוא
שנמצא ברחוב דה-מונםו ,שבו הוקם ליון פרנקים .קאמונדו תרם כספים ואחיו יצחק .קאמונדו תרם כספים רבים
מוזיאון מוקדש לאמנות צרפת במאה רבים למוסדות צרפתיים ועל שמו נקרא לטובת מוסדות שונים בארץ-ישראל
ה .18-מוזיאון זה נפתח בשנת .1936 רחוב בפאריז .שנים רבות הילכו האג ובשנת 1841פעל בחצר השולטן למינוי
בחדרי הארמון -ריהוט ,עיטורים ,פס דות בתורכיה על בית קאמונדו ושם היו חכם-באשי בירושלים .החכם-באשי היה
לים ,ציורים וחפצי אמנות רבים ,הנו מכנים נשים שביקשו להתהדר בלבוש הרב הראשי ליהודי הארץ ומקובל על-
תנים תמונה על אמנות אותה מאה יקר ,בכינוי ״בת קאמונדו״ או ״אשת ידי הממשלה התורכית כמנהיג •רשמי.
ויצירותיה בכל השטחים .הארמון נקרא בשנת 1867פרצו רדיפות נגד היהודים
על שם בנו של משה דה-קאמונדו, קאמונדו״. בסרביה .הודות להשתדלותו של דה-
ניסים ,שהיה טייס בחיל-האוויר הצרפ קאמונדו ,בוטלו צווי הגירוש כנגד
תי ונפל בקרב בשנת .1917הוא זכה אוספים למוזיאונים
לאותות-הצטיינות רבים על אומץ ליבו היהודים שם.
וחברות ב״ליגיון הכבוד״ .משה דה- אחיו של אברהם ,רפאל ,נפטר בקו-
קאמונדו לא זכה לראות בהיפתח המוזי שטא בשנת .1870הוא השאיר אחריו חרם בגלל בית־ספר
און על שם בנו שנפל ,הוא נפטר בשנת שני בנים -בכור אברהם ונסים שעברו
גם הם לצרפת .בניהם של שני אחים בשנת 1860נוסדה בפאריז חברת
.1935 אלו היו מגדולי האספנים של חפצי ״אליאנס״ -״כל ישראל חברים״)כי״ח(
בני משפחת קאמונדו עשו גם לאמנות אמנות ותמונות בצרפת והשאירו -שמטרתה היתה להרים את קרנם של
היהודית ותרמו חפצי-קודש יהודים למוזיאונים של פאריז אוספים חשובים, יהודי המזרח ולעזור להם בעיקר על-ידי
וספרים נדירים שכונסו באגף ליד בית- הבולטים עד היום .בנו של בכור- הקמת בתי-ספר ,וחינוך הילדים והנו
הכנסת הספרדי בפאריז ,וכן תרמו אברהם -יצחק דה-קאמונדו ,השאיר ער ,ואמנם כי״ח עשתה רבות בשטח זה
חפצי-אמנות יהודיים לאוספים ציבוריים ל״לובר״ 804חפצי אמנות וציורים יק מצפון אפריקה ועד פרס .קאמונדו הצט
רים מאז תקופת הרנסנס ועד סוף המאה רף לחברה ,ועמד בראש סניפה בקו-
אחרים. שטא .קאמונדו עודד את הק;9תו של
בית-ספר יהודי מודרני בקושנזא והש
בני המושבה עמדו סביב הבית ובכו... תתף במחצית מהוצאותיו .בין השאר
לימדו בבית-ספר זה גם צרפתית .הוא
ב״ע ח־מול" מספר ,71מחודש פנרואר ,1987החפרקם מאמרו של אוריאל אופק ז״ל עמד גם בראש ועד חילוני של יהודים
על המורה שמחה חיים וול קו מיץ ,שהיה מנהל בית־הספר גראש־פינה בשנת . 1904 עשירים ,שביקש לפעול בדרכים מודר
למאמר צורפה תמונה של חלמ Tי בית־הספר ,ובתמונה וו מצאתי אח עצמי ואת אחי ניות בחינוך היהודי .דבר זה גרם
והכרחי שם הרבה מחברי וחברותי אז .בראש התמונה ,לצ Tו של מנהלנו וולקומיץ ,אני להתנגשות בינו ובין חוגים רבניים שמ
רואה את אבי אהרן סור קניץ שהיה נם הוא מורה בביח־הספר ואח המורה חיים קלר ,יל T רנים בקושטא ,וקאמונדו הואשם על-
ראש־סינה. ידם ב״עידוד להמרת ילדים לנצרות״.
וולקומיע היה מורה נפלא ,תחת השגחתו עיבדנו חלקת אדמה ליד בית־הספר ,סקלנו, בשנת 1862הוחרם על-ידי הרבנים
עדרנו וחילקנו אותה לערוגות .שתלנו שם ירקות ממינים שונים .זה היה שיעור מ א לו שאחד דמהם ,הרב יצחק אקריש ,קרא
לילדי ם ,שכן חקלאות לא יכלו ללמוד בבית הוריהם ,כי שם עבדו חרחים ערבים .היחה לפניו את החרם .הדבר נודע לוזיר
לגו מקהלה ששרה בארבע קולות ומתוך חווים! וול קו מיץ רצה שנכיר את הארץ ו ע דו התורכי הגדול ,ראש ממשלת השולטן,
אתנו סיולים רבים .הצגנו גם הצגות רבות ולהצגות באו כל בני המושבה ,בני צפת ואברי והוא הקים ועדת רבנים מיוחדת ,שביט
המושבות הסמוכות .וול קו מיץ הנהיג נם תפילה בערב שבת לכל התלמידים ולבני הנוער לה את החרם .הרב יצחר אקריש נעצר.
כמושבה .את התפילה שרו תלמ rים בעלי קול ,לפי סדר הניגתים שהתקין החזן והמלחין יהודי קושטא שהזדעזעו ממעצר הרב,
קראו לעצרות תפילה ,ויום שישי אחד,
ל תדו ב ס קי. כאשר השולטן עבדול עזיז ,יצא במסע
בית־ספר שבזה היה קיים רק בראש פינה ובזכו תו של וול קו מיץ המיוחד במינו .הוא מת התהלוכה הרגיל למסגד ,התייצבה
לפניו משלחת של יהודים שמחו על
מטיפוס הבהרות במלחמת העולם הראשונה וכל בני המושבה ע מדו סביב ביתו ובכו. המעצר .הרב אקריש שוחרר ובית-
יפה בן־יהודה
18