Page 11 - etmol 73
P. 11
®היום הוא בניין משרדים ברחוב נחלת
:ניקין פינת אחד העם .ברוואלד יצר
שגנון משלו על בסיס האדריכלות
האיסלאמית על-ידי זיקוק וסגנון של
צורותיה .הוא לא עירבב סגנונות .כל
הקשתות הן בעלות אותה פרופרוציה,
וכל הזיזים מתחת לגזוזטראות הם בעלי
אותה צורה .התוצאה היא סגנון מושלם
המעניק לבניין צורה עשירה תוך חס
כנות בצורות וכמעט ללא עיטור.
בתי לבנים
אדריכל אחר שבנה בתל-אביב היה בי ת כמו מ צו ד ה אירופי ת ,עם קר מי ק ה של ״ ג צ ל א ל ״) ר חו ב קלי שר כיום(
יוסף ברלין ,שלמד ובנה בפטרבורג
ברוסיה .הוא לא ניסה את מזלו בסגנון כאיכות גבוהה ,גם אם לא בסגנון מקו בוב של צורות ועיטורים ,מהם מזרחיים
מזרחי ,אלא חיפש לו דרך בין סגנונות רי. עם אזכרה לקרנות מזבח פניקי־ישראלי
אירופיים שונים .ברחוב מזא״ה ,מאחו עתיק .אגב ,היו שטענו נגד החזיתות
רי בית-חולים רוקח ,הוא בנה בניין בין שנים מאדריכלים אלה ,מינור שיש בהן דמיון ללוחות־הברית ,לדברי
שני בתים וסטיו מחבר ביניהם ,בנוסח וברוואלד ,שהיה פרופסור לארכיטקטו הם ,מותר לבנות כך רק בבניין של
בארוקי קלאסיציסטי .ברלין ידע סגנון רה בטכניון ניסו ליצור סגנון מיוחד,
זה על כל סודותיו ועל-ידי פישוט הצד מבוסס על אדריכלות האיסלאם .נסיו- בית״כנסת.
רות הצליח להגיע לביצוע שאינו פוגם נות אלה נבדלים עקרונית מאותה הדב מגידוביץ תיכנן גם את הבית שבשד
בצורה .ברלין ניסה אחר-כך לנתק את קת קישוטים מזרחיים ,שהיתה נהוגה רות רוטשילד פינת רחוב נחמני ,ביתו
בנייניו מכל קשר■ עם המסורת בתל-אביב .מכל פעולתם לא נותרו אלא של הסופר ש .בן״ציון שאחר כך גר בו
הקלסיציסטית ועיצב את בניין קולנוע בניינים בודדים בעלי קלסתר-פנים מפקד הפלמ״ח יצחק שדה .הבניין
מוגרבי)שתחילה היה צריך להיות אופ מובהק .אך גם הם לא הצליחו להשליט שנהרס לפני כמה שנים ,הוא כולו
רה( ברוח האקספרסיוניזם הגרמני של סגנון ״מזרחי״ על האדריכלות היהודית רומנטיקה ואקזוטיקה .אבל לזכותו של
ראשית שנות העשרים .קשה לומר בארץ .החייאת הסגנון האיסלאמי בעל מגידוביץ יש להגיד שאת הגבול הוא לא
שההצלחה האירה לו פנים .אחר״כך העבר המפואר ,בשנות העשרים ,שנות עבר .ולמרות שהבית הוא לבוש מזרחי
עשה צעד נוסף בהשתחררות מהמסורת על בית אירופי מודרני גזר על עצמו
הישנה ובנה בתים בכמה מקומות בנוסח הסער והפריצה באדריכלות העולם ,תקו מגידוביץ ריסון וקיבל תמונה שלמה
מקורי ,עשויים לבנים ללא טיח ,כמו פה של עירעור כל הישן ,וההיסטורי -
הבניין בשדרות רוטשילד פינת בלפור. לא היתה בגדר האפשר .הישוב היהודי בסגנונה ולפעמים אפילו יפה.
אבל בתים אלה שייכים כבר לשנות שהלך וגדל בקצב מהיר לא ביקש בארץ בנייני תל-אביב שתיארנו נבנו
בחומרים שלא התאימו למטרתם .במ
השלושים. אקזוטיקה מזרחית. קום אבן באו חיקויים בבטון בביצוע
לקראת סוף שנות העשרים מתחילה האדריכל יוסף מינור בנה בשנת גם :במקום גבם בעיטורים -טיח-סיד
האדריכלות התל-אביבית להתקרב 1926את ביתו של ביאליק ברחוב וכדומה ,במקום קירות אבן עבים באים
לנוסח שהלך והשתלט אז באירופה. הנושא את שמו .הבית הוא אירופי קירות דקים מבלוקים ,במקום בליטות
נבנים בניינים ללא עומס קישוטים ,בין בתכניתו ,בנוסח שהיה מקובל בראשית חזקות באות רמיזות בטיח .החזית
הבתים המבשרים את השינוי יש למנות המאה .לבושו החיצוני שאול מאוצר נראית מתוך כך כמצויירת .הבניינים
את בית-החולים רוקח ברחוב בלפור, הצורות של אדריכלות האיסלאם ,בשי מקבלים אופי של תפאורה תיאטרונית
שחזיתו שונתה מאוד בשנים האחרונות, לוב חופשי אך עקיב ומתואם .הפרגולה או של ביתנים קלים ומפורכסים שהיו
ואת בית-ספר תל״נורדוי ברחוב סירקין על הגג היא מזרח-תיכונית ,אולי איטל נוהגים להקים במקומות קיט לחוף הים
פינת מנדלי-מוכר-ספרים .אמנם כיצי קית לא פחות מערבית .הארקר )המר
רות אדריכליות אין הם מצטיינים ברמה באירופה.
ובאיכות ,אבל הם יותר בבחינת דקור פסת הבולטת( הסגור הוא מוסלמי-
תורכי ,הקשתות המחודדות ,ובייחוד סגנון מזרחי ברמה
ציה. המגדל וכיפתו ,מזכירים את בית-הספר
אחד הבניינים הראשונים המבשרים מאמצע שנות העשרים כבר עבדו
את התקופה החדשה בארכיטקטורה הריאלי בחיפה שבנה ברוואלד. בארץ כמה אדריכלים בעלי תרבות
התל-אביבית ,את השתלטות ה״סגנון ברוואלד בנה את הטכניון ואת בית- והשכלה ,ביניהם גם אחדים בעלי שי
הבינלאומי״ ששלט בשנות השלושים הספר הריאלי בחיפה עוד בתקופה עור קומה .אדריכלים אלה העלו את
בעיר ,הוא הבית שבפינת שדרות התורכית ,לפני מלחמת העולם הרא רמת הבניה באלץ בכך שיצרו חיקוי
רוטשילד ורחוב נחמני ,הבית הראשון שונה .באמצע שנות העשרים הקים
על עמודים ,שנבנה על־ידי האדריכל בתל-אביב את מלון ״פלטין״ ,הבית
זאב רכטר ,האיש שיחד עם חבריו,
שסיימו את לימודיהם והחלו לבנות את
העיר ,הטביעו את חותמם על בנייני
תל-אביב של שנות השלושים.
לעיון נוסף :ר א שי ת האדריכלות ש ל
תל־אביב -א .ארליק ,ב תוך ע שרי ם
השנים הראשונות ,בעריכת א.ב .יפה.
1ו