Page 7 - etmol 73

‫של בית‪-‬יוצר גדול לתעשיית חרס וכן‬
‫שווקים שונים של בעלי‪-‬מלאכה שונים‪.‬‬
‫טבריה גם התפרנסה ממעיינותיה הח­‬

‫מים‪.‬‬
‫בדיג עסקו תושבי איזור כנרת‬
‫והישובים שלאורך חוף הים‪ .‬הדגים לא‬
‫שווקו בדרך כלל חיים אלא כמליחים‬
‫וכדגים משומרים בציר‪ .‬מיתקנים לצו­‬

‫רך זה נמצאו ליד המזחים השונים‪.‬‬
‫במורדות הרי הגליל העליון גידלו‬

‫בקר וצאן וכן במקומות אחרים‪.‬‬
‫אולם למרות ההתמחות בגידולים‬
‫מסויימים באזורים שונים‪ ,‬ברור כי גוד­‬
‫לו גם גידולים אחרים בקנה‪-‬מידה קטן‪.‬‬
‫לשם פרנסת משפחה בעיירה בגליל‬
‫נדרשו לפחות כעשרה דונם זיתים‪,‬‬
‫אולם זו היתה פרנסה ברמה על סף‬
‫העוני ולצורך חיים רגילים נזקק אדם‬
‫לקרקע רבה יותר‪ .‬יש לזכור גם‬

‫שהתושבים היו חייבים מיסים לשלטו­‬
‫נות‪ ,‬בהפרשת תרומות‪ ,‬בבניית בתים‬

‫ובקניית בגדים‪.‬‬

‫מלאכות ותעשיה‬

‫בשלוש מלאכות עסקו בישובים‬ ‫י שובי היהודים בגליל במאו ת הראשונות לספירה‬
‫היהודים בגליל נוסף לחקלאות‪ :‬בעיבוד‬
‫התוצרת החקלאית‪ ,‬בעבודות שירותים‬ ‫נמנים מירון‪ ,‬גוש‪-‬חלב ותקוע בגליל!‬ ‫גדל בשטחים מושקים‪ .‬ממקורות שונים‬
‫בניגוד ליהודה‪ ,‬שבה בלט גידול הגפן‬ ‫ניתן להסיק שקדמונינו ידעו לקדוח‬
‫ובשיווק בעיר ויצוא מחוץ לאיזור‪.‬‬ ‫והתבואה‪ .‬אם‪-‬כי ברור שהיו גם גידולי‬ ‫באדמה ולהגיע למי תהום‪ ,‬אך נראה‬
‫עיבוד התוצרת החקלאית נעשה‬ ‫גפן בגליל כשם שהיו ביהודה גידולי‬ ‫שהם גילו שאין זה משתלם להשקיע את‬
‫בשלושה סוגי מתקנים עיקריים‪ :‬בגת‬ ‫זית‪ .‬תבואה גודלה בבקעות וגם באזו­‬ ‫העבודה הרבה הכרוכה בחפירת בורות‪,‬‬
‫שהיתה מצויה בעיקר בשדה‪ ,‬בבית‪-‬‬ ‫רים הרריים היו חלקות פלחה‪ .‬באיזור‬ ‫בשאיבת המים ובהשקאת השטח‪ .‬יתר‬
‫הבד שהיה מצוי במרכז חקלאי או בעיר‬ ‫בית‪-‬שערים היו מרבים לגדל תבואה‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬פרי מושקה נחשב לפחות טוב‬
‫ובטחנה לטחינת הקמח‪ .‬היו בעיירות‬ ‫אולם נראה שהגליל לא סיפק בעצמו‬ ‫ואין מביאים ממנו למשל‪ ,‬למקדש‪ .‬הסי­‬
‫עוד כמה‪-‬וכמה מתקנים‪ ,‬כגון מתקן‬ ‫את תצרוכתו בגרעינים וחלק ניכר‬ ‫בה לכך נובעת כנראה מפני שההשקאה‬
‫לעשיית דבש מתאנים‪ ,‬חרובים או תמ­‬ ‫מהתבואה שצרך הובא מחוץ לאיזור‪,‬‬ ‫גורמת לירידת אחוז הסוכר )בענבים(‬
‫רים‪ ,‬מתקן להפיכת תאנים לדבלות או‬
‫תמרים לגרוגרות‪ ,‬מתקן לניפוץ הצמר‬ ‫בין השאר מחורן‪.‬‬ ‫או השמן)בזיתים(‪.‬‬
‫ומתקן לעשיית יין רימונים‪ .‬אך מתקנים‬ ‫בגידול כותנה עסקו בישובים רבים‬
‫בארץ‪ .‬נראה שבאיזור בקעת כנרת‪,‬‬ ‫הזית ‪ -‬הגידול העיקרי‬
‫אלו היו נפוצים במידה קטנה‪.‬‬ ‫בבית‪-‬שאן ובבית‪-‬נטופה‪ ,‬גידלו בעיקר‬
‫הישוב הגלילי סיפק לעצמו את רוב‬ ‫פשתן‪ .‬בגדי בית‪-‬שאן תהילתם נודעה‬ ‫כל איזור בארץ גידל בעיקר את‬
‫שירותיו‪ .‬בפקיעין‪ ,‬שבוודאי לא היה‬ ‫בכל העולם וכן בגדי פשתן גסים מאר­‬ ‫הגידולים המתאימים ביותר לתנאי‬
‫יותר מכפר קטן‪ ,‬ישב רבי יהושע שיי­‬ ‫בל‪ .‬בטבריה שהיתה גדולה מעיירות‬ ‫השטח ולתנאיו‪ .‬גדליה אלון ערך מפה‬
‫צר מחטים‪ ,‬בנצרת של ימי בית שני חי‬ ‫הגליל‪ ,‬רווחו בתי‪-‬מלאכה לטיפול בפש­‬ ‫ראשונית של הגידולים השונים באזורי‬
‫יוסף הנגר‪ ,‬אביו של ישו! בבית‪-‬שערים‬ ‫תן והיתה בה אגודה של אורגים‪) .‬אגו­‬
‫שהיה ישוב גדול‪ ,‬אך לא פולים‪ ,‬היה‬ ‫דה של אורגים מוכרת לנו גם מציפורי(‪.‬‬ ‫הארץ‪.‬‬
‫שוק למכירות פומביות עם כרוז מוסמך!‬ ‫טבריה היתה ידועה גם בתעשיית זכו­‬ ‫ירקות גודלו כנראה בכל מקום‪ .‬הם‬
‫בגינוסר ישב רבי יונתן בן חרשא‪,‬‬ ‫כית וידועים כוסות טבריה המיוחדים‬ ‫טופחו בשולי המשק הרגיל וחקלאי‬
‫שהוא אולי חרש עץ או ברזל! בבירי‬ ‫במינם‪ .‬ענפי תעשיה אחרים של טבריה‬ ‫שעיסוקו היה בענף אחד גידל גם כמה‬
‫)ביריה או ברעם( היתה משפחה של‬ ‫המוזכרים במקורות הם תעשיית מחצ­‬ ‫מאות‪-‬מטרים רבועים של ירקות בהשק­‬
‫זגגים ומשפחה של נגרים! בגופתא ליד‬ ‫לות וסלים שנעשו מן הסתם מצמחי‬
‫טבריה חי מעגל )עושה חביות(! בבית‪-‬‬ ‫הגומא שגדלו ליד הכנרת וכן תעשיית‬ ‫אה‪.‬‬
‫צידה היו מפעלי בורסקאות‪ ,‬אם‪-‬כי‬ ‫פפירוס‪ .‬בטבריה ידוע גם דבר קיומו‬ ‫הזית היה הגידול העיקרי בגליל‬
‫יתכן שהכוונה לצידון‪ .‬כאשר רבי חנינא‬ ‫בכלל ובגליל העליון בפרט‪ .‬בין המקו­‬
‫בן דוסא חוצב אבן מזדמנים לו סבלים‬ ‫מות המופיעים כמרכז לגידול זיתים‬
‫לעזרתו‪ .‬במקורות תלמודיים נזכרים גם‬
‫בעלי‪-‬מלאכה נוספים‪ ,‬כגון בורסקאי‪,‬‬
‫סייד‪ ,‬חוצב‪ ,‬סנדלר‪ ,‬נפח‪ ,‬בשם‪ ,‬בנאי‪,‬‬
‫חפר‪ ,‬נגר וכיוצא באלו‪ .‬היו ישובים‬
‫בגליל שבהם פעל סוג מיוחד של עוב­‬
‫דים‪ ,‬כגון העוסקים בענייני קבורה‬
‫בבית‪-‬שערים‪ ,‬שבה בית״קברות‪ ,‬בו‬

‫נקברים יהודים מכל הארץ והתפוצות‪.‬‬