Page 9 - etmol 73

‫את הבתים של תל״אביב בשנותיה‬ ‫חוסהסגנוו‬

‫הראשונות‪ ,‬לאחר שנוסדה ב״‪,1909‬‬
‫אפשר לחלק לשני סוגים‪ :‬אלה שנבנו‬
‫בנוסח ערבי״יפואי עם שינויים כלשהם!‬

‫הם גם נבנו בחומרים המקובלים ביפו‪,‬‬
‫אבן חול מטוייחת‪ ,‬ולא מבלוקים של מלט‬
‫שכבר היו מיוצרים אז על״ידי חלוץ‬
‫תעשיית הבניין בארץ ‪ -‬ארבר‪ .‬הסוג‬
‫השני הם הבתים שתוכננו על־ידי‬
‫מהנדס או אדריכל שנטלו על עצמם‬
‫תפקיד זה‪ ,‬גם אם לא היתה להם הכשרה‬
‫והשכלה מספקת‪ .‬בתים אלה היו בדרך‬
‫כלל מהדורה תמימה‪ ,‬של דוגמה אירו­‬

‫פית כלשהי‪.‬‬
‫בשנים בהן נוסדה תל־אביב נוסד‬
‫בית־הספר ״בצלאל״ בירושלים‪ .‬מנהלו‬
‫החרוץ פרופסור בורים שץ הפיץ‬
‫בהתלהבות ובעקשנות את הרעיון שא­‬
‫מנות יהודית מקורית חייבת להתבסם‬
‫על אמנות המזרח דווקא‪ .‬לתורה זו‬
‫היתה השפעה מסויימת גם על בתי תל‪-‬‬
‫אביב הראשונים‪ .‬התוצאה היתה‬
‫אדריכלות מעשה כלאים‪ :‬בניה ערבית‪-‬‬
‫מקומית עם נסיונות לקשט את הבתים‬
‫בעיטורים שאולים מסגנונות שונים‪,‬‬
‫אירופיים ומזרחיים‪ .‬קישוטים אלה‪,‬‬

‫כגון כרכובים‪ ,‬מעקות למרפסות‪ ,‬זיזים‬
‫למיניהם ועמודים עם כותרות‪ ,‬נעשו‬
‫מבטון יצוק‪ ,‬בהקפדה מועטת ובידיעה‬
‫מועטה של צורה וסגנון ובביצוע פשוט‬
‫וחסר כל עידון‪ .‬בתים כאלה נשתמרו‬
‫עוד פה ושם ברחובות הישנים‪ .‬על אף‬
‫ליקוייהם‪ ,‬יש להם לפעמים חן מיוחד‪,‬‬

‫אולי דווקא הודות לתמימות בוניהם‪,‬‬
‫שצירפו יחד ללא ספקות והיסוסים סג­‬
‫נונות וצורות ועיטורים שנראו להם‬

‫יפים‪.‬‬

‫״הרצליה״ ‪ -‬מקור השראה‬

‫מקום מיוחד תפס בתל‪-‬אביב של‬ ‫בית הפגודה ברחוב מונטיפיורי‪ ,‬״לב תל־אביב״ של אז‬
‫בראשית בניין גימנסיה ״הרצליה״‪.‬‬
‫המתכנן ‪ -‬המהנדס ברסקי ‪ -‬ריכז‬ ‫אנו עוקבים היום בחיבה‬ ‫או‬
‫בבניין זה כל מה שידע מהאדריכלות‬ ‫ובגעגועים אחרי בתי תל־‬
‫האיסלמית‪ :‬קשתות מחודדות ומעגליות‬ ‫אביב של שנות העשרים‪,‬‬ ‫דליל‬
‫וקשתות בצורת פרסה‪ ,‬מעקות משוננים‬ ‫אדריכל וחוקר אמנות טוען‬
‫ומגדלים‪ .‬היה לבניין אופי של חאן בדמ­‬
‫שק ושל טירת חליפים מוסלמים‪ ,‬בנוסף‬ ‫שסגנונם לא היה אלא‬
‫על אלמנטים בארוקיים אירופיים‪ ,‬כגון‬ ‫הרכבת עיטורים על מבנים‬
‫הכניסה המרכזית‪ .‬היה זה אותו עירבוב‬
‫סגנונות הרואה עיטור כסגנון‪ ,‬שלו‬ ‫ותמימותם ־ היא החן‬
‫הטיף למעשה פרופ׳ שץ‪ .‬בניין זה היה‬ ‫שלהם‬
‫ללא ספק מקור השראה לכל אותם בני­‬
‫ינים בתל‪-‬אביב‪ ,‬שניסו לשוות לעצמם‬ ‫מאת א‪ .‬ארליקסגנונות‬

‫אופי מזרחי ללא הצלחה מרובה‪.‬‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה‬
‫מתחילה בתל‪-‬אביב בניה מוגברת‪,‬‬
‫כשעד לאמצע שנות העשרים שלט‬
‫בעיר הבית החד‪-‬קומתי והדו‪-‬קומתי‪.‬‬
‫מאז ‪ 1924‬נבנים גם בתים בעלי שלוש‬