Page 9 - etmol 73
P. 9
את הבתים של תל״אביב בשנותיה חוסהסגנוו
הראשונות ,לאחר שנוסדה ב״,1909
אפשר לחלק לשני סוגים :אלה שנבנו
בנוסח ערבי״יפואי עם שינויים כלשהם!
הם גם נבנו בחומרים המקובלים ביפו,
אבן חול מטוייחת ,ולא מבלוקים של מלט
שכבר היו מיוצרים אז על״ידי חלוץ
תעשיית הבניין בארץ -ארבר .הסוג
השני הם הבתים שתוכננו על־ידי
מהנדס או אדריכל שנטלו על עצמם
תפקיד זה ,גם אם לא היתה להם הכשרה
והשכלה מספקת .בתים אלה היו בדרך
כלל מהדורה תמימה ,של דוגמה אירו
פית כלשהי.
בשנים בהן נוסדה תל־אביב נוסד
בית־הספר ״בצלאל״ בירושלים .מנהלו
החרוץ פרופסור בורים שץ הפיץ
בהתלהבות ובעקשנות את הרעיון שא
מנות יהודית מקורית חייבת להתבסם
על אמנות המזרח דווקא .לתורה זו
היתה השפעה מסויימת גם על בתי תל-
אביב הראשונים .התוצאה היתה
אדריכלות מעשה כלאים :בניה ערבית-
מקומית עם נסיונות לקשט את הבתים
בעיטורים שאולים מסגנונות שונים,
אירופיים ומזרחיים .קישוטים אלה,
כגון כרכובים ,מעקות למרפסות ,זיזים
למיניהם ועמודים עם כותרות ,נעשו
מבטון יצוק ,בהקפדה מועטת ובידיעה
מועטה של צורה וסגנון ובביצוע פשוט
וחסר כל עידון .בתים כאלה נשתמרו
עוד פה ושם ברחובות הישנים .על אף
ליקוייהם ,יש להם לפעמים חן מיוחד,
אולי דווקא הודות לתמימות בוניהם,
שצירפו יחד ללא ספקות והיסוסים סג
נונות וצורות ועיטורים שנראו להם
יפים.
״הרצליה״ -מקור השראה
מקום מיוחד תפס בתל-אביב של בית הפגודה ברחוב מונטיפיורי ,״לב תל־אביב״ של אז
בראשית בניין גימנסיה ״הרצליה״.
המתכנן -המהנדס ברסקי -ריכז אנו עוקבים היום בחיבה או
בבניין זה כל מה שידע מהאדריכלות ובגעגועים אחרי בתי תל־
האיסלמית :קשתות מחודדות ומעגליות אביב של שנות העשרים, דליל
וקשתות בצורת פרסה ,מעקות משוננים אדריכל וחוקר אמנות טוען
ומגדלים .היה לבניין אופי של חאן בדמ
שק ושל טירת חליפים מוסלמים ,בנוסף שסגנונם לא היה אלא
על אלמנטים בארוקיים אירופיים ,כגון הרכבת עיטורים על מבנים
הכניסה המרכזית .היה זה אותו עירבוב
סגנונות הרואה עיטור כסגנון ,שלו ותמימותם ־ היא החן
הטיף למעשה פרופ׳ שץ .בניין זה היה שלהם
ללא ספק מקור השראה לכל אותם בני
ינים בתל-אביב ,שניסו לשוות לעצמם מאת א .ארליקסגנונות
אופי מזרחי ללא הצלחה מרובה.
אחרי מלחמת העולם הראשונה
מתחילה בתל-אביב בניה מוגברת,
כשעד לאמצע שנות העשרים שלט
בעיר הבית החד-קומתי והדו-קומתי.
מאז 1924נבנים גם בתים בעלי שלוש