Page 16 - etmol 81
P. 16
פרימוסים ומנורות ספירט
ההתיישבות גדלה והתרחבה בבת-אחת מאת אייזיק סדומי ראשיתו של המחקר החקלאי בארץ*
וההדרכה היתה לצורך חיוני .מרדכי ישראל בתחילת המאה הזאת ,בתחנת
וילקנסקי ,אחיו של יצחק ,החל להדריך לתחנת הנסיונות הנסיונות שקיים אהרון אהרונסון בעת
בפלחה והיה הראשון שפתח סניפים החקלאית לית .בשנת 1908גילה אהרון אהרונסון
לתחנה בשדות .אני התחלתי במטעים בסביבות ראש״פינה את אם־החיטה
יחד עם שלמה צמח .באותה תקופה שמייסדה היה ותגלית זו היתה אבן־פינה למחקר
היתה תנועה של ׳חבורות׳ .היו אלו יצחק וילקנסקי־
עולים חדשים שנכנסו למושבות ,השכי החקלאי בארץ.
רו עצמם לאכרים כדי ללמוד ולהתכונן אלעזרי חלק ב׳־ 1908הגיע לארץ יצחק וילקנסקי,
להתיישבות ,ואחר-כך ניתנה להם מכריע בהתנ^תחזת
האפשרות להקים משק זעיר המבוסם החקלאות כארץ שנודע לימים בשם פרופ׳ יצחק אלעזרי־
על משתלות ,פרחים ,ירקות ופלחה. וולקני ,והחל בעבודתו כמנהל חוות
חקלאים חדשים אלה היו זקוקים להדר פרופ׳ יצחק וילקנסקי־אלעזרי
כה ואנחנו עברנו מחבורה לחבורה כדי הזיתים ביער הרצל שבבן־שמן .אך
להדריך אותם הדרכה מקצועית וגם לב כבר מראשית ימיו בחוה זו ראה כי לא
חון את מעמדן מבחינה כלכלית .היתה
זו ראשית ההדרכה במושבות כהכשרה זו הדרך לפיתוח חקלאותה של הארץ.
הוא התבונן בעבודת המתיישבים הגר
להתיישבות. מנים בשרונה ובוילהלמה ,ראה כיצד
ופרופ׳ ש .הורביץ סיפר :שילבנו הם מפתחים משק מעורב של רפת ,לול,
בעבודתנו את המחקר וההדרכה המע תבואות ,ירקות ומטעים ,והחליט לע
שית .לפחות מחצית הזמן הייתי מבלה
בדרכים ,בחלקות הנסיון ובהרצאות שות כמוהם.
לחקלאים .עברנו ממשק למשק ומחלקה
לחלקה ,ברכבת ,באוטובוס ,בעגלה בתוך שנים מעטות הקים במקום משק
וברגל ,וכך נוצרו יחסים אישיים הדו מעורב ועשה בו ניסויים ראשונים בגי
דול עופות ובהכלאות של גזעי בקר .אז
קים עם אנשי ההתיישבות.
היו אלו ימי המאורעות .מדריבי גם התגבש במוחו הרעיון להקים תחנת-
התחנה לא נמנעו מלנסוע למקומות נסיונות ראויה לשמה .הוא ביטא רעיון
המרוחקים ביותר ,כדי לייעץ למתייש זה במאמרים שפירסם באותם ימים
בים וד״ר ישראל סלומנציקי תיאר
אותם מסעות :כאשר הייתי נוסע לבקר ומעודד על ידי פרופ׳ אוטו ורבורג ועל-
בקיבוצים ובמושבים היה לי תמיד בכים ידי ארתור רופין ,ראש המחלקה
אקדח ׳מאוזר׳ עם כדור בקנה .הייתי להתיישבות של ההסתדרות הציונית,
יורד מן האוטובוס הנוסע למטולה בחל-
סה )היא קרית-שמונה של היום( ומשם קמה תחנת הנסיונות החקלאית המוד
הולך לדפנה ,לדן ולעמיר .אם הייתי רנית בארץ-ישראל .תחנה זו בראשותו
פוג ש בדרך ערבי עם חמורים בדרכו של יצחק וילקנסקי ,פעלה כבר בשנו
לסוריה ליום-השוק ,הייתי משלם לו תיה הראשונות בכל הארץ ,מבן-שמן
שילינג ורוכב על אחד החמורים .פעם ועד דגניה ,מרחביה וג׳בתה )גבת(
רכבתי עם שני ערבים מחלסה לכיוון דן ומשרדה הראשי התמקם ברחוב אחד-
ודפנה ,והנה בא לקראתנו ערבי רכוב העם בתל-אביב ,בשכנות לגימנסיה
על סוס מסוריה והפליט בערבית לעבר ״הרצליה״ .לימים עבר מרכז התחנה
מלווי שיחסלו אותי בדרך .מכיוון לרחובות וברבות השנים ,עם התרחבו
שעבדתי שנתיים במסחה )כפר-תבור( תה הגדולה של התחנה לאחר קום המ
והבינותי ערבית ,הוצאתי מיד את דינה ,עבר המרכז לבית-דגן ,ולמוסד
המאוזר וצעקתי אליו בערבית :את מי ניתן השם ״מינהל המחקר החקלאי -
אתם רוצים לחסל? מרוב פחד ,נפל
הערבי מהסוס ואני הגעתי בשלום מרכז וולקני״ ,על שם המייסד.
לדפנה. מחקר והדרכה משולבים
מדידות במשמרות כבר בראשית ימיה של התחנה היה
ברור כי אין לנתק את המחקר מן ההדר
במשך שנים רבות -מספר פרופ׳ ג. כה ,וכי את העבודה העיקרית יש לע
מינץ -היינו בעלי ההשכלה הגבוהה שות בשדה הפתוח ובקשר הדוק עם
עובדים למעשה בטכנאים .אותם ימים החקלאים .סיפר יוסף וייץ ,מראשוני
היה טכנאי אחד על כל חמישה אנשי- עובדי התחנה ואחר-כך מאבות
ההתיישבות בארץ :עוד לפני מלחמת
העולם הראשונה היה צורך להדריך את
המתיישבים הראשונים בכנרת ,בדגניה,
בחולדה ,בבאר-טוביה ובבן-שמן .הצו
רך הזה גבר עם ראשית ההתיישבות
בעמק יזרעאל והקמת עין-חרוד ,תל-
יוסף ,ג בע ,נהלל וישובים אחרים.
16
