Page 18 - etmol 81
P. 18
ובצמחים נדירים ,ולעתים הביא אותם כי הם הצליחו להשיג יבול של 500ק״ג קבוצת אנשי־מדע מהתחנה1945 ,
לדונם .׳אתם מתכוונים בודאי לאקר׳
בהחבא ,בתוך הכיסים .פעם אחת - )ארבעה דונם( -אמרו .׳לא׳ -השיב מניבה .אילו עשו זאת היתה גם השורה
סיפר פרופ׳ קורט מנדל -הודיע לי להם פרופ׳ הורביץ -׳אני מתכוון השניה פוסקת להניב ,כי בשתי השורות
פרופ׳ ורבורג כי הגיע לארץ והוא מתא לדונם׳ .ורק לאחר שמנו את התרמילים היו שני זנים שונים ,שאחד הניב את
כסן במלון מוסקוביץ׳ שברחוב בוגר- על השיחים ושקלו אותם ,השתכנעו כי השני .להפתעת חברי הקיבוץ הציע
שוב בתל-אביב וביקשני לבוא אליו. פרופ׳ אופנהיימר להכניס למטע זן שלי
הוא הכניס אותי לחדרו והחל מוציא אמנם נכון הדבר.
מכיסי החליפה שלו זרעים שונים וביקש אגב ,ביוזמתו של מרדכי וילקנסקי שי ,וההפריה הצליחה.
אותי לזרוע אותם ולבדוק את התאמתם החלו גם בגידול סלק״סוכר בתחנה ,אך עבודתו העיקרית של פרופ׳ אופנהיי'
לתנאי הארץ .אגב ,כשהגיע פרופ׳ מנדל הפסיקו מפני חוסר מיכון מספיק והתנג מר ,שהקנתה לו מוניטין עולמיים,
לארץ ,היה כבר בעל תואר דוקטור, דות הממשל הבריטי ,שלא היה מעוניין החלה בגן איקלום של הפירות
אבל לעבודה נתקבל כגנן כיוון שלא הסובטרופיים ברחובות ,ב״ .1931בגן
היה תקציב לחוקר .בין השאר נטע את בפיתוח ייצור סוכר בארץ. האיקלום היה אוסף גדול של עצי פרי,
התחנה בדקה את בעיות הקרקע והד כולם זריעים ואף אחד מהם לא מורכב.
שדרות הפיקוסים בתחנה. שנים ולאחר קום המדינה הוכנה מפת פרופ׳ אופנהיימר עקר חלק מהעצים
בשלושה שטחים פעלה התחנה במשך קרקעות של המדינה ,הושבחו זרעים והוסיף חדשים בעיקר מורכבים .כעבור
כ 75-שנים :פיתוח החקלאות בארץ, ונחקרו מחלות הצמחים ,פותחו וחוסנו עשר שנים ניטעו מטעי מנגו ברחובות
ההכשרה וההדרכה של החקלאים והק ההדרים .עד לשנת 1936עבד במחלקה ואבוקדו בכפר״מרדכי .אז גם החלה
מת הפקולטה לחקלאות של האוניברסי גם אגרונום ערבי מטול-כרם .חוקרי הפצת שתילי עצים סובטרופיים -
טה העברית ,שהורתה ולידתה בתחנה המחלקה יצאו אתו לכפרים הערביים אנונה ,אפרסמון ,מנגו ואבוקדו .מזנים
וממנה באו המורים הראשונים .הרעיון וייעצו להם כיצד להילחם במחלות אלו החל בירור הזנים המתאימים ,אלו
של מוסד ללימודים גבוהים בחקלאות שנתגלו בשדותיהם .ד״ר מטילדה חורין עלו והצליחו ואיש לא העלה על דעתו
עלה כבר בראשית שנות השלושים ,אך מספרת כי בימי מלחמת השחרור הועבר אז כי יום יבוא והאבוקדו שפותח כאן -
הפקולטה עצמה קמה רק בשנת .1942 חומר מדעי יקר למקלטים ציבוריים במשך עשרים שנות מחקר -יהיה לאחד
עובדי התחנה לחקר החקלאות הם ומרתפים בבתים פרטיים ברחובות, מפירות הייצוא המבטיחים של ישראל.
שעיצבו את דמותה של הפקולטה לחקל בשנות השלושים החלו בגידול התע
אות ודרכי התפתחותה ,אם״כי במשך ושם המשיכו החוקרים במחקריהם. שייתי הראשון בתחנה -״הבוטנים״ -
השנים ,נתגלו חיכוכים שונים בין שני הלא הם אגוזי־האדמה .ערכו של גידול
אחד מידידי התחנה היה החוקר הנודע זה עלה במיוחד עם פרוץ מלחמת העולם
המוסדות. אוטו ורבורג .בכל נסיעותיו המרובות השניה ,כאשר היה חשש שלא יהיו
וסיכם פרופ׳ ש .הורביץ :התחנה היא דרך מצרים או תורכיה היה זוכר להביא אניות להובלת מזון לארץ ,וממשלת
גורם מכריע בפיתוח החקלאות בארץ, לתחנה משהו חדש .היה לו רצון חזק המנדט האנגלית עודדה את המכון,
ששני שותפים לה -החקלאי והמדריך- להעשיר את הארץ בזרעי עצים שונים לפתח את גידול אגוזי״האדמה שיבוא
החוקר ,והשילוב שבין החוקר במעבדה במקום מזון מיובא .לאחר המלחמה
והחקלאי בשדה -הביא את החקלאות ביקרה משלחת מדעית מטעם משרד־
הישראלית להישגים גדולים ,המפורס המושבות האנגלי ברחובות ולא האמינה
כאשר נמסר לה על־ידי חוקרי התחנה
מים בעולם כולו.
18