Page 17 - etmol 81

‫חוקרים‬
‫עורכים‬
‫נסיונות‬
‫בשנת ‪1926‬‬

‫שהשיגו הערבים‪ .‬זן זה הוא אחד החשו­‬ ‫שכן הוא היה מקציב את הכספים‬ ‫מדע‪ .‬בחקר מחלות־צמחים‪ ,‬למשל‪ ,‬לא‬ ‫‪!/‬‬
‫בים בחיטים שלנו עד היום‪.‬‬ ‫לפעולתה‪ .‬וילקנסקי היה נוסע לכל‬ ‫היה עוד בארץ שום יסוד‪ .‬היה צורך‬
‫קונגרס ומנסה לשכנע את הוועדות‬ ‫לברר מה נעשה בעולם‪ ,‬לערוך סקר של‬
‫בדגניה עשה ד״ר פינר ניסויים ראשו­‬ ‫הממונות על כך‪ ,‬להקציב כספים לתחנה‬ ‫צמחים חולים‪ ,‬לצלם אותם‪ ,‬לייבש‬
‫נים בגידול אספסת‪ .‬ד״ר פינר הביא‬ ‫אותם ואחר״כך להגדיר את המחלה‪ ,‬את‬
‫ארצה את זני תפוחי‪-‬האדמה מאירלנד‪.‬‬ ‫המפתחת את חקלאות הארץ‪.‬‬ ‫מועדי הופעתה ואת דרכי ההדברה‪.‬‬
‫כבר בשנת ‪ 1928‬ייצאה ארץ‪-‬ישראל‬ ‫נהגנו לעבוד משש בבוקר עד שמונה‬
‫תפוחי אדמה לאנגליה לחג המולד‪ .‬ומע­‬ ‫חקלאות מודרנית‬ ‫בערב ולאחר יום העבודה גם הרצינו‬
‫שה שהיה‪ :‬באותה תקופה התלבטו כיצד‬
‫לזרוע תפוחי‪-‬אדמה בפברואר‪ ,‬כדי שיי­‬ ‫הרעיון היסודי של יצחק וילקנסקי ‪-‬‬ ‫לפני החקלאים‪.‬‬
‫הנו מגשמי המלקוש‪ .‬היה מחסור בזר­‬ ‫אומר ד״ר ק‪ .‬פינר‪ ,‬מראשוני עובדי‬ ‫ופרופ׳ קורט מנדל מוסיף‪ :‬הציוד‬
‫עים וכדי להשיגם ניסה ד״ר פינר לגדל‬ ‫התחנה‪ ,‬היה להפוך את החקלאות‬ ‫שלנו היה דל ועלוב מאוד‪ ,‬אך השתדלנו‬
‫אותם בסתיו‪ .‬זרעים הוא לא קיבל מגי­‬ ‫הפרימיטיבית הערבית שמצאנו בבואנו‬ ‫לעשות בו את המכסימום האפשרי‪ .‬בעת‬
‫דול זה‪ ,‬אך תפוחי‪-‬אדמה היו והם קיבלו‬ ‫ארצה‪ ,‬לחקלאות מודרנית שמתאימה‬ ‫חנוכת מכון־זיו ביקר בארץ אחד מגדולי‬
‫בשוק האנגלי מחיר גבוה מאוד‪ .‬מכאן‬ ‫לתושבי אירופה‪ .‬הפרה הערבית היתה‬ ‫המדע בגרמניה פרופ׳ וילשטטר‪ .‬בהר­‬
‫עלה הרעיון לגדל תפוחי‪-‬אדמה לקראת‬ ‫נותנת ‪ 700-600‬ליטר חלב בשנה‪.‬‬ ‫צאת הפתיחה אמר‪ :‬אני רוצה להגיד‬
‫חג‪-‬המולד‪ .‬אך כעבור זמן מה הטילה‬ ‫וילקנסקי התחיל במשק חלב‪ ,‬עשה‬ ‫לכם כי כל הציוד המודרני והמתוחכם‬
‫אנגליה מכם גבוה על יבוא תפוחי‪-‬‬ ‫הכלאות בין הבקר הביירותי והדמשק‪-‬‬ ‫אינו מועיל כלום‪ ,‬אם אץ מאחוריו‬
‫האדמה והייצוא לא היה כדאי עוד‪ .‬אבל‬ ‫אי‪ ,‬והעלה את התנובה השנתית ל‪1200-‬‬ ‫מחשבה מדעית‪ .‬לנו היתה מחשבה מד­‬
‫גידול תפוחי אדמה בסתיו ‪ -‬שלא היה‬ ‫ליטר עד ‪ 2000‬ליטרים‪ .‬אחר‪-‬כך ייבאו‬ ‫עית והרוח ששררה במקום הוציאה לו‬
‫פרות מגזע האוסט‪-‬פריזי והכליאו אותו‬ ‫מוניטין בעולם‪ ,‬כבר בשנות השלושים‬
‫מקובל ‪ -‬שריר וקיים עד היום‪.‬‬ ‫עם הפרות הערביות‪ ,‬ובבן‪-‬שמן הוקמה‬ ‫האחרונות ובראשית שנות הארבעים‪.‬‬
‫הרפת לדוגמה‪ .‬הרפת היתה זקוקה למס­‬ ‫בשנים ההן‪ ,‬כשיצאנו למדוד את האיוד‬
‫עבודה בזכות מיקרוסקופ‬ ‫פוא ואז הוכנסו ארצה הבקיה ושיבולת‪-‬‬ ‫של עלי ההדרים‪ ,‬נהגנו לצאת על או­‬
‫פנים בשלוש לפנות בוקר‪ ,‬ולהקים את‬
‫ד״ר ש‪ .‬לטר הצטרף לתחנה בשנת‬ ‫השועל והתלתן האלכסנדרוני‪.‬‬ ‫מכשירי המדידה בארבע ושלושים‪ ,‬קצת‬
‫‪ 1924‬על פי הזמנתו של פרופ׳ ישראל‬ ‫עבודתו הראשונה של ד״ר פינר‬ ‫לפני האיוד‪ .‬היו ימים שהיינו בודקים‬
‫רייכרט‪ ,‬מחוקריה החשובים של‬ ‫בתחנה היתה לברור את השושלות‬
‫התחנה‪ .‬אחת הסיבות לקבלתו לעבודה‬ ‫הטהורות של החיטה והשעורה‪ .‬לאחר‬ ‫את האיוד במשך ‪ 24‬שעות ברציפות‪,‬‬
‫היתה מיקרוסקופ פרטי שהיה ברשותו‪.‬‬ ‫שמצא בארץ זנים מעורבים מקומיים‬ ‫כשאנחנו מתחלפים בהשגחה על‬
‫העבודות הראשונות שלו בתחנה התרכ­‬ ‫בני מאות ואולי אלפי שנים‪ .‬במאות‬ ‫המכשירים ובחטיפת תנומה קלה על‬
‫זו בחיפוש שיטה לחיטוי הזרעים ובלי­‬ ‫חלקות ניסוי קטנות‪ ,‬במקומות שונים‬ ‫כסא‪-‬נוח בין העצים‪ .‬השקט של הלילה‪.‬‬
‫מוד מחלות התבואה‪ .‬לאחר מכן החל‬ ‫בארץ‪ ,‬החל לברור ולמצוא את הזנים‬ ‫היה מופרע אז רק בצלצול פעמוני שיי­‬
‫ללמוד את מחלות ההדרים‪ ,‬הן של העץ‬ ‫האחידים והמבטיחים יבול גדול יותר‪.‬‬
‫והן של הפרי‪ ,‬וכבר ב‪ 1928-‬פורסמה‬ ‫עם זאת הביא מחוץ לארץ מאות זני‬ ‫רות הגמלים שהיו מובילות זיפזיף‪.‬‬
‫החוברת הראשונה של מחלות ההדרים‪.‬‬ ‫דגנים‪ ,‬אך רובם לא עמדו במבחן בגלל‬ ‫ופרופ׳ מנדל מסביר‪ :‬כבר אז קבענו‬
‫פרופ׳ חנן אופנהיימר מדגים בסיפור‬ ‫מחלת החדלון שאכלה בהם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬‬ ‫הנחיות השקיה בניגוד לתיאוריה שהי‪-‬‬
‫משעשע את חוסר הידע הבסיסי שאי‪-‬‬ ‫כן נמצא זן אחד מצטיין ה׳פלורנס או‪-‬‬
‫פיין את ראשית העבתה בעצי פרי‪:‬‬ ‫רור׳ מאוסטרליה‪ ,‬שהיה זן של חיטה‬ ‫תה מקובלת בארצות‪-‬הברית וצדקנו‪.‬‬
‫בקיבוץ רמת‪-‬רחל של ‪ T‬ירושלים היו‬ ‫רכה‪ ,‬בניגוד לחיטה המקומית הקשה‪,‬‬ ‫על הציוד במעבדות מספר דוד לחו­‬
‫נטועות שתי שורות של עצי תפוח‪.‬‬ ‫שלא היתה טובה ביותר לאפיית לחם‪.‬‬ ‫בר‪ :‬הציוד במעבדות שלנו היה‬
‫שורה אחת הניבה פרי יפה ואילו השניה‬ ‫במשך שנים מספר הופץ זן זה בין‬ ‫פרימיטיבי מאוד‪ .‬המכשירים שלנו פעלו‬
‫לא הניבה פרי כלל‪ .‬חברי הקיבוץ חשבו‬ ‫החקלאים ואלה קיבלו יבולים של ‪100‬‬ ‫על פרימוסים ומנורות‪-‬ספירט מפח‪.‬‬
‫כי יש לעקור את שורת העצים שאינה‬ ‫עד ‪ 150‬ק״ג לדונם‪ ,‬כמות כפולה ממה‬ ‫ולפעמים לא היה לנו כסף לרכוש נפט‬
‫או ספירט‪ .‬הבעיות הכספיות היו קשות‪.‬‬
‫כל קונגרס ציוני היה ״יום דין״ לתחנה‪,‬‬

‫‪17‬‬