Page 21 - etmol 81
P. 21
שנגרמו כתוצאה מהוויכוח על עתיד « הספורט בעיר :השתתפו בתחרויות
הפלוגה יצרו משבר עמוק .לקבוצה | חתירה ,שחיה ושיט בסירות־מפרש.
נמסר כי הם יבולים לעבוד בתחנת־הבוח
שרוטנברג עמד לבנות בנהרים .חברי בשלהי 1928חלו רוב חברי״הפלוגה
רשיון מטעם עירית תל־אביב להקמת הצייר בקדחת .חוסר עבודה ומתחים חברתיים
הפלוגה התפצלו ,חלקם רצו לעזוב וחל
קם הסכימו להצטרף לעבודות ,אך בלי
לפרק את פלוגת־הים.
ברל כצנלסון שגילה עניין בקבוצה,
הביע את דעתו ,שיש צורך להשאיר את
הבחורים בפלוגת־הים בתל׳אביב .גם
נחום תשבי ,מההנהלה הציונית ,שלח
מבתב לפלוגה ,מלא שבחים ובינתים גם
הגיעה הזמנה ל־ 300קוב זיפזיף .בי־
נתים נתגלתה גם מחלת הבילהרציה
במי־הירקון ונאסרה הרחצה בירקון .גם
היחסים בין החברים החריפו .הפלוגה
מכרה את סירותיה ואת ציודה הימי .את
הצריף מסרו לרשות ״הפועל״ ,העמיסו
את אחת הסירות על אוטו־משא,
ו״הקוזקים מהירקון״ ,כפי שכונו לפע
מים ,עברו בנובמבר 1928לכנרת ,לע
בוד בהקמת תחנת-הכוח בנהרים.
א ת ה קו פ ס הז רת רשת״גריפה קטנה ,בהשכרת סירות
למטיילים ,ובהובלת אבנים וזיפזיף
שפירא ,שנפטר בינתיים ,לא זכה לראות חיים קליינמן ,יוצר הקופסה משבע-טחנות לשפת״הים ,שם פרקו
בהגשמת רעיונו .כך קמה הקרן שיסודה חברי-הפלוגה את המטען והעמיסוהו על
היה השתתפות בבניין הארץ ,על־ידי המוני קופסת הקרו״הקיימח הכחולה מלווה גמלים שהביאו אותו לאתרי-הבניה
העם היהודי בכל המדינות .אחד ממכשירי אותנו זה 82שנה .מי היה ממציאה של בתל-אביב .בנוסף לכך עסקו חברי-
האיסוף הנודעים ביותר של הקרן היתה אותה קופסהז החוקר ג .קרסל> שנפטר
הקופסה הכחולה ,שאותה הציע פקיד בנק הפלוגה בבנית גשר-הירקון )שייח-
בעיירה נאדבורנה שבגליציה המזרחית, לפני כשנה ,נילה את האיש וסיפר: מואניס( ובעבודות בסולל-בונה ובח
חיים קליינמן שמו .לאחר ההחלטה על כשנח 1902כקוננרס הציוני החמישי ברת ״שייט״ .הפלוגה רכשה לעבודות
הקמת הקרן שלח מכתב לעתון המרכזי של הודיע הרצל על הקמת הקרן־הקיימת־ אלו שתי סירות שקראו להן ״עמל״
התנועה הציונית שעורכו היה הרצל ,״די לישראל ,שתפק Tה יהיה לרכוש אדמות
להתיישבות בארץ־ישראל ,רעיוו שהעלה ו״חלוץ״.
ועלט״ וכתב: פרופ׳ הרמן שפירא בקונגרס הראשון .פרופ׳
״נאדבורנה ,ט׳ בשבט ,תרס״ב. מחיר הזיפזיף היה מועט וכך גם
שכר-העבודה .הימים ימי המשבר
אישי העורך!
״בהתאם למימרה ׳פרוטה פרוטה מצט הכלכלי בעיר ,ובקושי רב איזנו החב
רים את התקציב לקניית-המזונות .חלק
רפת וכר ,התקנתי לאחר פירסום החלטת נכבד מההבנסות בא מהשכרת הסירות
לשיט )ושמותיהן -״בים״ ,״יונה״,
הקונגרס בעניין יסוד הקרן הקיימת ליש ״בום״ ו״היאותה״( ,המחיר לשעת-שיט
ראל ׳קופסה ארצישראלית׳ ,והדבקתי היה 10גרו ש מצריים ,חברי״הפלוגה
עליה פתקה עם כתובת ׳קרן לאומית׳ כונו בפי בני״העיר ,ה״גונדולירים״.
מועצת״הפועלים של תל-אביב הצי
וקבעתיה במקום מתאים במשרדי .התוצ עה לפלוגה סיוע כספי בסך 20גרוש
לשבוע ,אך חברי הפלוגה התנגדו לקבל
אה ,במידת נסיונותי עד כה ,היתה מזהירה.
לחברים לדעת ,ובפרט לכל פקידי המשדד כסף תרומות .אולם לאחר שהסירה
״היאותה״ טבעה בשפך הירקון חזרו
הציונים ,אני מציע ,איפוא ,לאסוף בדרך זו בהם” ,כי הגרעון הבספי גדל ב 17-לי
תרומות לקרן הקיימת .וממך אישי העורך, רות .הם החליטו לעסוק גם בייצור
בלוקים ובבניין בתים ,כדי להקל על
אני מבקש לפרסם דברים אלה ברבים,
מצבם.
למען יגיעו לידיעת החברים לדעה״.
כך הוליד מכתב אחד אח הקופסה הכחו זאב-הים מספר על תנאי-המגורים
של הפלוגה :בהגיעי לירקון מצאתי
לה. פחון קטן ועזוב ,ללא חלונות וללא
חיים קליינמן המשיך בפעילותו הציונית רצפה ,והתמקמתי בו .היתה שם מיטה
בעיירה שלו .בשנת 935ז ביקר בארץ אצל
בנו .חזר לפולין ונרצח עם כל משפחתו על ללא רגליים וקשרתי אותה מתחת לגג,
בגובה של שני מטרים ויותר ,מתוך
ידי הגרמנים בשנת 942ו .
הנחה ,שאם יבוא בלילה ערבי ,שודד או
גנב ,אוכל להפתיעו בקפיצה.
כאשר השיגה הפלוגה אמצעים
לרכישת-עצים ,הקימו צריף למגורים
ליד הירקון .השפה השלטת היתה רו-
21
