Page 145 - דברי יפת לאתר

‫ליבניוס‪ ,‬איגרת ‪1342‬‬

‫מרגלית פינקלברג‬

‫ליבניוס ‪ ,Libanius‬גייגר‪ ,‬אהלי יפת‪ ,‬עמ' ‪34–33‬‬

‫‪Richard Foerster, Libanii Opera, Vol. 11, Epistulae, Leipzig 1921‬‬
‫‪(reprinted 1963), no. 1342‬‬

‫כאמור‪ 1,‬ליבניוס אינו נמנה עם חכמי יוון בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אך היו לו קשרים ענפים‬
‫עם מלומדים ארץ‪-‬ישראלים‪ .‬קשרים אלה משתקפים בעיקר ממכתביו‪ ,‬שנשתמרו‬
‫מהם כאלף וחמש מאות‪ .‬במכתב הקצר המובא כאן הוא פונה בשנת ‪ 364‬לסה"נ‪,‬‬
‫בהיותו מושל אנטיוכיה‪ ,‬אל פריסקיאנוס מבריטוס (לא המדקדק מקיסריה שכתביו‬
‫מתורגמים בכרך זה) המשמש מושל ארץ‪-‬ישראל (‪ )consularis Palaestinae‬היושב‬
‫בטבריה‪ ,‬ומערב אותו בעניין פנימי הנוגע ליהודי אנטיוכיה‪ .‬הרקע למכתב הוא‬
‫ככל הנראה זה‪ :‬זקן שהיה בעמדה של ארכון יהודי בקהילה באנטיוכיה מבקש‬
‫לחזור למעמדו‪ ,‬ולשם כך פונה לפריסקיאנוס‪ .‬בד בבד היהודים שאינם רוצים‬
‫לקבלו כבעל שררה עליהם פונים אל ליבניוס שיבטל את תוכניותיו של הזקן‬

‫באמצעות פנייה משלו אל פריסקיאנוס‪2.‬‬

‫איגרת ‪1342‬‬

‫לאותו האיש (פריסקיאנוס)‬
‫נוצרה המולה מסוימת בקרב היהודים שלנו‪ .‬לפי טענתם‪ ,‬זקן אחד מרושע‬
‫קיבל חזרה את המשרה הרמה שהחזיק בה לפני כן והודח‪ ,‬כי מילא את תפקידו‬
‫באופן רודני‪ .‬והם סבורים שמי שעומד בראש כל בעלי הסמכות שלהם אכן‬
‫יצווה לעשות כבקשתם אם תביע את רצונך בכך‪ ,‬שכן קיבלת את עתירתו של‬
‫הזקן הזה בלי להיות מודע לאופיו‪ ,‬שאותו אפילו ה ִזקנה לא הצליחה לתקן‪ .‬הם‬
‫סבורים שאלה הם פני הדברים‪ ,‬ומוטרדים עד מאוד‪ .‬אומנם לא הצליחו לשכנע‬

‫ראו ליבניוס‪ ,‬מבחר מתרגילי הפרוזה‪ ,‬בכרך זה‪.‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫לדיון קצר במכתב ולהפניות נוספות ראו ‪M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews‬‬ ‫‪ 2‬‬

‫‪and Judaism, Jerusalem 1980, pp. 598-599‬‬

‫‪143‬‬