Page 83 - GQ-9
P. 83
שריד אנונימי מהלכות דיינים בערבית־יהודית 81
1 28על צורה זו ראו :בלאו (לעיל ,הערה ,)16עמ' .225
129ראו :בלאו ,שם ,עמ' .778
130לפי שעה לא מצאתי לדעה זו מקבילה בספרות הגאונים .עם זאת ,בקטע שטרם ראה אור' ,פצל פי
אדאב אלדיינין' מן 'טב אלנפוס' לר"י בן יהודה ן' עקנין ,יש הד לתפיסה זו ,וקרוב לוודאי שמקורה
בספרות הגאונים .אמנם ,המחבר שם לומד זאת מן המובא בבבלי ,שבועות לא ע"א ,בעניין ההרחקה
מדבר השקר .קרוב לוודאי שהחיבור מכיר חיבורים מסוגת 'חובות הדיינים' והוא מעבדם ,מרחיבם
ויוצקם לתוך התבנית הסוגתית שלו .אני שוקד על ההדרתו והבאתו לפרסום של החיבור הזה והוא
יראה אור בקרוב ב'שנתון המשפט העברי'.
131דולג מחמת הדומות לשורה הבאה.
132מכאן עמוד ב של כתב היד.
133על פי כללי משפט התנאי בערבית הקלסית אין מקום לתוספת וי"ו לפני הפועל 'וג'ב' .כאשר אות
זו קיימת ,אין זו התשובה לתנאי אלא המשכו.
134המחבר אינו מקפיד על צורת היחסה הראשונה בזוגי כאן.
1 35בינוני של اجبر שתרגומו הכריח ,חייב.
136גם כאן אין המחבר מקפיד על צורת הזוגי.
137יש לתהות על עניינה של צורה זו .לפי כה"י اخر משמעו אחרון ,וצ"ע.
1 38ייתכן שהמשפט קטוע ,אך גם ייתכן כי צ"ל :كان تامه.
1 39משנה ,סנהדרין ה ,ה.
140מילולית :אחר ,והכוונה :הפך להיות רוב אחר ,או עניין אחר.
141בבלי ,סנהדרין יז ע"א.
1 42שמות כג ,ב.
