Page 80 - GQ-9
P. 80

‫‪     7 8‬נרי ישעיהו אריאל‬

‫הגאונים‪ ,‬תרגם מגרמנית לעברית בצירוף תקנות נוספות והערות מאיר חבצלת‪ ,‬ירושלים תש"ך‪ ,‬עמ'‬           ‫‪6	 1‬‬
‫‪( 12-11‬וראו בהרחבה‪H. Tykocinski, Die Gaonäischen Verordnungen, Berlin 1929, :‬‬                   ‫‪	62‬‬
‫‪ .)pp. 4-23‬תשובת רב נטרונאי גאון‪ :‬י' ברודי‪ ,‬תשובות רב נטרונאי גאון‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬ב‪ ,‬עמ'‬       ‫‪	63‬‬
‫‪=( 457-455‬בנימין מנשה לוין‪ ,‬אוצר הגאונים‪ ,‬ח [כתובות]‪ ,‬ירושלים תרצ"ט‪ ,‬סי' תעא‪ ,‬עמ' ‪.)189‬‬
‫תשובת רב חנניא גאון‪ :‬אוצר הגאונים‪ ,‬שם‪ ,‬סי' קסב; תשובות הגאונים שערי צדק‪ ,‬סלוניקי תקנ"ב‪,‬‬         ‫‪6	 4‬‬
‫חלק ד‪ ,‬שער ד‪ ,‬סימן טז (=ירושלים תשכ"ו‪ ,‬סי' יו‪ ,‬עמ' קכה); טיקוצינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.15-14‬‬
‫תשובת רב שרירא גאון‪ :‬אוצר הגאונים‪ ,‬שם‪ ,‬סי' תעח; תשובות הגאונים שערי צדק‪ ,‬שם‪ ,‬סימן‬               ‫‪	65‬‬
‫טו; טיקוצינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .18-16‬תשובת רב האיי גאון‪ :‬תשובות הגאונים‪ ,‬מהדורת א"א הרכבי‪,‬‬
‫ברלין תרמ"ז (ד"צ‪ :‬ניו יורק תש"ט)‪ ,‬סי' רל‪ ,‬עמ' ‪ ;108‬טיקוצינסקי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .18‬לעצם ההתפתחות‬        ‫‪6	 6‬‬
‫של תקנות הגאונים בסוגיית מורדת ראו‪ :‬י' ברודי‪' ,‬כלום היו הגאונים מחוקקים?'‪ ,‬שנתון המשפט‬          ‫‪	67‬‬
                                                                                                ‫‪	68‬‬
    ‫העברי‪ ,‬יא‪-‬יב (תשמ"ד‪-‬תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,315-279‬ובפרט פרק ב‪ ,‬תקנת מורדת (עמ' ‪.)304-290‬‬             ‫‪6	 9‬‬
     ‫יש כאן חדירה של שורש עברי בלבוש ערבי‪ .‬לאור ההקשר נראה שיש לקראו על דרך הסביל‪.‬‬
‫מבחינה תאורטית‪ ,‬ייתכן שהמחבר מאמץ את המילה כמות שהיא מן הארמית‪ ,‬על דרך הריבוי השלם‪.‬‬             ‫‪7	 0‬‬
                                                                                                ‫‪	71‬‬
                      ‫ואולם‪ ,‬נראה שיש כאן שימוש בצורה ארמית שאולה על דרך הזוגי הערבי‪.‬‬           ‫‪7	 2‬‬
‫הכינוי הרומז אמור היה לבוא אף הוא ברבים‪ ,‬בהתאם לשם העצם הבא בריבוי‪' .‬מתאכרין' ‪ -‬זהו‬             ‫‪	73‬‬
‫קרוב לוודאי הכינוי הרגיל בפי הגאונים לגאונים שקדמו להם (חז"ל‪ :‬אלקדמא‪ ,‬גאונים‪ :‬אלמתאכרין)‪.‬‬
‫וראו על המונח‪ :‬שטמפפר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)38‬עמ' ‪ .19‬להיקרות 'עלמאנא אלמתאכרין' ראו שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,92‬ובהערה‪ .‬מכאן יש רמז לכך שמחבר הקטע שלנו הוא מתקופת הגאונים או ממש בסמוך לה‪ ,‬שכן‬
‫לא סביר שחכם מתקופת הראשונים יכנה את הגאונים באופן זה (אף שאין להוציא את הדבר מכלל‬
‫אפשרות והדבר זוקק בדיקה מקפת)‪ .‬כינוי זה משפיע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על אופן הזיהוי של כתב היד‪ ,‬כפי‬

                                                       ‫שנראה במאמר העוקב (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)2‬‬
‫על מונח זה ראו‪ :‬י' ברודי‪ ,‬צוהר לספרות הגאונים‪ ,‬תל אביב ‪ ,1998‬עמ' ‪Robert Brody, The ;17‬‬

‫‪Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven 1998,‬‬

‫‪ ;pp. 41-42, 77, n. 37‬י' ברודי‪' ,‬לדמותו של המורה'‪ ,‬לזכרו של שרגא אברמסון ‪ -‬דברים שנאמרו‬
    ‫במלאת שלשים למותו‪ ,‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪ ,‬ירושלים תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.25-24‬‬

‫במקטע העליון המשלים את ‪ ENA 2710.19r‬הקריאה קשה מאוד וניכרים רק שרידי אותיות מבין‬
‫הגווילים השחורים (וכך גם במקטעים הבאים להלן)‪ .‬במקומות החופפים השלמתי באופן חופשי בין‬

                                                                               ‫שני כתבי היד‪.‬‬
                       ‫לכאורה היה צריך לבוא כאן פועל ולא שם פעולה (מצדר) עם כינוי חבור‪.‬‬

                                                                        ‫לכאורה צ"ל‪ :‬ט'אהרה‪.‬‬
                                                                               ‫מילולית‪ :‬ענף‪.‬‬

‫ייתכן שיבוא כאן ביטוי לתיאור זמן בנקבה או בריבוי וייתכן שיש להביא אפשרויות אחרות בחשבון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אפשרות זו היא ככל הנראה המסתברת‪ ,‬ונראה ‪ -‬וכעין זה גם תרגמנוהו ‪ -‬שהמחבר מעוניין‬
‫להנגיד בין דיני ממונות הנהוגים בזמן הזה ובין דיני נפשות אשר עניינם נרחב‪ ,‬והמחבר נמנע מלפרט‬

                                          ‫על אודותיהם משום שאין לכך השלכה הלכה למעשה‪.‬‬
                                                                                 ‫סנהדרין ז‪ ,‬ו‪.‬‬

‫ניתן להציע כאן גם תרגום אחר‪ :‬אם יש מחלוקת בין הדיינים (או בין הנושאים והנותנים [מילולית‪:‬‬
                        ‫גדולים‪ /‬נכבדים]) בדין‪ .‬כלומר‪ ,‬אזי ישנן כמה אפשרויות [=שם במשנה]‪.‬‬
                                 ‫או‪ :‬והנה אני רואה לנכון <לבאר> בחיבור זה את רוב כוונותיה‪.‬‬

‫מעניין לציין שהמחבר כולל כאן שני הבדלים תחת קטגוריה אחת אף שהכללה זו מעט צורמת‪,‬‬
‫שכן הפתיחה וההטיה עניינים נפרדים הם ולכאורה היה לכל אחד ואחד מהם לתפוס מקום לעצמו‪.‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85