Page 80 - GQ-9
P. 80
7 8נרי ישעיהו אריאל
הגאונים ,תרגם מגרמנית לעברית בצירוף תקנות נוספות והערות מאיר חבצלת ,ירושלים תש"ך ,עמ' 6 1
( 12-11וראו בהרחבהH. Tykocinski, Die Gaonäischen Verordnungen, Berlin 1929, : 62
.)pp. 4-23תשובת רב נטרונאי גאון :י' ברודי ,תשובות רב נטרונאי גאון ,ירושלים תשנ"ד ,ב ,עמ' 63
=( 457-455בנימין מנשה לוין ,אוצר הגאונים ,ח [כתובות] ,ירושלים תרצ"ט ,סי' תעא ,עמ' .)189
תשובת רב חנניא גאון :אוצר הגאונים ,שם ,סי' קסב; תשובות הגאונים שערי צדק ,סלוניקי תקנ"ב, 6 4
חלק ד ,שער ד ,סימן טז (=ירושלים תשכ"ו ,סי' יו ,עמ' קכה); טיקוצינסקי ,שם ,עמ' .15-14
תשובת רב שרירא גאון :אוצר הגאונים ,שם ,סי' תעח; תשובות הגאונים שערי צדק ,שם ,סימן 65
טו; טיקוצינסקי ,שם ,עמ' .18-16תשובת רב האיי גאון :תשובות הגאונים ,מהדורת א"א הרכבי,
ברלין תרמ"ז (ד"צ :ניו יורק תש"ט) ,סי' רל ,עמ' ;108טיקוצינסקי ,שם ,עמ' .18לעצם ההתפתחות 6 6
של תקנות הגאונים בסוגיית מורדת ראו :י' ברודי' ,כלום היו הגאונים מחוקקים?' ,שנתון המשפט 67
68
העברי ,יא-יב (תשמ"ד-תשמ"ו) ,עמ' ,315-279ובפרט פרק ב ,תקנת מורדת (עמ' .)304-290 6 9
יש כאן חדירה של שורש עברי בלבוש ערבי .לאור ההקשר נראה שיש לקראו על דרך הסביל.
מבחינה תאורטית ,ייתכן שהמחבר מאמץ את המילה כמות שהיא מן הארמית ,על דרך הריבוי השלם. 7 0
71
ואולם ,נראה שיש כאן שימוש בצורה ארמית שאולה על דרך הזוגי הערבי. 7 2
הכינוי הרומז אמור היה לבוא אף הוא ברבים ,בהתאם לשם העצם הבא בריבוי' .מתאכרין' -זהו 73
קרוב לוודאי הכינוי הרגיל בפי הגאונים לגאונים שקדמו להם (חז"ל :אלקדמא ,גאונים :אלמתאכרין).
וראו על המונח :שטמפפר (לעיל ,הערה ,)38עמ' .19להיקרות 'עלמאנא אלמתאכרין' ראו שם ,עמ'
,92ובהערה .מכאן יש רמז לכך שמחבר הקטע שלנו הוא מתקופת הגאונים או ממש בסמוך לה ,שכן
לא סביר שחכם מתקופת הראשונים יכנה את הגאונים באופן זה (אף שאין להוציא את הדבר מכלל
אפשרות והדבר זוקק בדיקה מקפת) .כינוי זה משפיע ,בין היתר ,על אופן הזיהוי של כתב היד ,כפי
שנראה במאמר העוקב (לעיל ,הערה .)2
על מונח זה ראו :י' ברודי ,צוהר לספרות הגאונים ,תל אביב ,1998עמ' Robert Brody, The ;17
Geonim of Babylonia and the Shaping of Medieval Jewish Culture, New Haven 1998,
;pp. 41-42, 77, n. 37י' ברודי' ,לדמותו של המורה' ,לזכרו של שרגא אברמסון -דברים שנאמרו
במלאת שלשים למותו ,האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ,ירושלים תשנ"ז ,עמ' .25-24
במקטע העליון המשלים את ENA 2710.19rהקריאה קשה מאוד וניכרים רק שרידי אותיות מבין
הגווילים השחורים (וכך גם במקטעים הבאים להלן) .במקומות החופפים השלמתי באופן חופשי בין
שני כתבי היד.
לכאורה היה צריך לבוא כאן פועל ולא שם פעולה (מצדר) עם כינוי חבור.
לכאורה צ"ל :ט'אהרה.
מילולית :ענף.
ייתכן שיבוא כאן ביטוי לתיאור זמן בנקבה או בריבוי וייתכן שיש להביא אפשרויות אחרות בחשבון.
עם זאת ,אפשרות זו היא ככל הנראה המסתברת ,ונראה -וכעין זה גם תרגמנוהו -שהמחבר מעוניין
להנגיד בין דיני ממונות הנהוגים בזמן הזה ובין דיני נפשות אשר עניינם נרחב ,והמחבר נמנע מלפרט
על אודותיהם משום שאין לכך השלכה הלכה למעשה.
סנהדרין ז ,ו.
ניתן להציע כאן גם תרגום אחר :אם יש מחלוקת בין הדיינים (או בין הנושאים והנותנים [מילולית:
גדולים /נכבדים]) בדין .כלומר ,אזי ישנן כמה אפשרויות [=שם במשנה].
או :והנה אני רואה לנכון <לבאר> בחיבור זה את רוב כוונותיה.
מעניין לציין שהמחבר כולל כאן שני הבדלים תחת קטגוריה אחת אף שהכללה זו מעט צורמת,
שכן הפתיחה וההטיה עניינים נפרדים הם ולכאורה היה לכל אחד ואחד מהם לתפוס מקום לעצמו.
