Page 77 - GQ-9
P. 77

‫שריד אנונימי מהלכות דיינים בערבית־יהודית ‪75‬‬

‫מוקדשים לפרופסור מיכאל שוורץ‪ ,‬בעריכת שרה קליין ברסלבי‪ ,‬בנימין אברהמוב ויוסף סדן‪ ,‬תל‬           ‫‪3	 5‬‬
‫אביב תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪ .45-21‬על השפה הכפולה והקהל החצוי (הדברים נאמרו במקורם ביחס לספר‬              ‫‪	36‬‬
‫'מורה הנבוכים' אך יפים גם למקרה דנן) ראו‪ :‬מ' הלברטל‪ ,‬סתר וגילוי‪ :‬הסוד וגבולותיו במסורת‬
                                                                                              ‫‪3	 7‬‬
                              ‫היהודית בימי הביניים (יריעות‪ ,‬ב)‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.46-40‬‬     ‫‪3	 8‬‬
‫ראו‪ :‬סיני (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)28‬עמ' ‪ ,116-115‬ובעושר המקורות שמביא המחבר שם‪ .‬לדברי סיני‪ ,‬מעבר‬       ‫‪	39‬‬
                                                                                              ‫‪4	 0‬‬
                            ‫לעניין ההכחשה וההזמה‪ ,‬אין צורך בדרישה ובחקירה בעדות על פה‪.‬‬
‫לעניין הצעה זו השוו‪ :‬א"ח פריימן‪ ,‬שאלות ותשובות לרבינו אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬נסדרו מתוך ספר‬         ‫‪	41‬‬
‫ברכת אברהם ומתוך תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪-‬תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪,170-167‬‬
‫בהתכתבות שבין ר' אנטולי הדיין ובין הראב"ם‪ .‬ועיינו שם‪ ,‬עמ' ‪ ,167‬הערה ‪ ;1‬עמ' ‪ ,168‬הערה ‪.32‬‬      ‫‪4	 2‬‬
                                                                                              ‫‪	43‬‬
                     ‫כעין זה בעניין ספר הירושות‪ .‬ראו‪ :‬ברודי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.143-140‬‬     ‫‪4	 4‬‬
‫כעין זה ראו למשל‪ :‬י"צ שטמפפר‪ ,‬ספר הגירושין (כתאב אלטלאק) לרב שמואל בן חפני גאון סורא‪,‬‬         ‫‪4	 5‬‬

                                                                ‫ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.19-18‬‬
                                                                     ‫נוקד בכתב היד למחיקה‪.‬‬

‫וכעין זה אצל בלאו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)16‬עמ' ‪ ,774‬בערך המשנה اليمين عليه‪ .‬אולי המשמעות כאן היא‬
‫'לגבות בשלמות' או בדומה לזה‪ ,‬כי הבעיה היא שאחרי שהאחד יגבה לא יישאר לשני עוד ממה‬

                                                                                      ‫שיגבה‪.‬‬
‫אפשר היה לחשוב כי המחבר דן כאן במקרה השני‪ ,‬שבו באים ראובן ולוי לגבות משמעון‪ ,‬וכיוון‬
‫שבשטר ראובן אין תאריך מדויק‪ ,‬ידו על התחתונה לעניין טרפתו מבעל חוב‪ ,‬ולפיכך קודם שטרו‬
‫של לוי בגבייה‪ .‬מעט כעין זה יש בבבלי‪ ,‬כתובות פה ע"א ושבועות מב ע"א‪ ,‬בענין 'סיטראי נינהו'‪.‬‬
‫עיינו על כך בראשונים על בבא בתרא לב ע"ב‪ .‬השבועה כאן מבוססת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על שבועת היסת‬
‫בכופר בכול‪ ,‬וייתכן שחידושו של המחבר הוא שגם בשובר ובשטר נחשב הלווה ככופר בכול וכ'אין‬

                                                               ‫לך בידי כלום' במקרה מעין זה‪.‬‬
                                                            ‫ברודי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪.149‬‬
‫על ציטוט חלק של סוגיה כייצוג של מוקד הסוגיה בשיטת רב האיי גאון ראו‪ :‬צ' גרונר‪ ,‬רב האי גאון‬
                ‫ודרכו בהלכה‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬

                                                                       ‫מכאן עמ' ב בכתב היד‪.‬‬
‫נוסחו של המחבר במשפט האחרון שהביא‪ ,‬בניגוד לנוסח הדפוס ונוסח כמה כתבי יד‪' :‬יכילי למימר‬
‫לך את בר חד' או כעין זה‪ ,‬הוא 'אימור בר חד'‪ .‬ואולם אצל כמה ראשונים‪ ,‬דוגמת נוסח הרי"ף‪,‬‬
‫כתוב‪' :‬מצי אמר לך'‪ ,‬והשינוי 'אימור' אינו מפתיע‪ .‬פחות מסתבר לומר שזהו הנוסח שעמד לפניו‬
‫וממנו ציטט‪ ,‬אף כי אין לדחות אפשרות זו על הסף‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן שחילוף זה משקף עיבוד או‬
‫קיצור ּפָָרפְַרסטי של המחבר בנוסח התלמוד או חילוף הנובע מאופי מסירתו של טקסט על פה‪.‬‬
‫שטמפפר (גירושין [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]38‬עמ' ‪ )29-26‬נתן את הדעת על כך שאותו רעיון יכול להיות‬
‫מובע בניסוחים שונים‪ .‬יש לשים לב לכך שבמשפט הקודם בנוסח הדפוס כתוב‪' :‬אימא בר כ"ט‬
‫בניסן את'‪ ,‬בכ"י וטיקן ‪' :113‬אימר' וכו'‪ ,‬ובקטע פירקוביץ‪' :‬אימור'‪ ,‬והמחבר נוקט 'דילמא'‪ .‬חילוף‬
‫חשוב עוד יותר יש במשפט בסיפא‪' ,‬והניחו לך מקום לגבות ממנו'‪ ,‬שאינו מופיע בנוסח הדפוס‬
‫אבל מופיע (בשינויים קלים) בכתבי היד הנזכרים‪ .‬על הבעייתיות בנוסח 'והניחו לך מקום לגבות‬
‫ממנו' כבר עמדו הריטב"א ואחרים‪ .‬ראו‪ :‬דקדוקי סופרים השלם‪ ,‬כתובות‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ'‬
‫שסה‪ ,‬הערה ‪ .6‬הם מציינים שכך היא גרסת רב האיי גאון בספר המקח‪ ,‬שער כז (נח‪ ,‬ב)‪ ,‬מהדורת‬
‫ווין תק"ס (=דפוס ראשון‪ ,‬ויניציאה שס"ח)‪ .‬הגרסה מתועדת בכ"י רומי ‪ 113‬לבבלי כתובות‪ ,‬אך‬
‫כתב יד זה מאוחר לכתב היד שלנו‪ .‬וראו בקטלוג של בנימין ריצ'לר‪B. Richler (ed.), Hebrew :‬‬
‫‪.Manuscripts in the Vatican Library Catalogue, Citta Del Vatican 2008, pp. 82-83‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82