Page 72 - GQ-9
P. 72

‫‪     7 0‬נרי ישעיהו אריאל‬

‫דבריהם מכוונין‪ ,‬נושאין ונותנין בדבר‪.‬‬       ‫נמצאו דבריהם מכוונין נושאין ונותנין‬
‫שנים אומרים "זכאי" ואחד אומ' "חי[יב" –‬     ‫בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומ' חי‬
‫זכאי; שניים] אומ' "חייב" ואחד אומ'‬         ‫<‪ >...< >...‬אומ' חייב ואחד אומ' זכאי‬
‫"זכאי" – חייב; אחד אומ' "זכאי" ואחד‬        ‫חייב אחד אומ' זכאי ואחד או' חייב (‪)40‬‬
‫או' "חייב" ואחד אומ' "איני יודע" – יוסיפו‬  ‫ואחד אומ' איני יודע יוסיפו הדיאנין ויחצל‬
‫הדיאנין'‪ 128.‬מן הדברים הללו עולה כי אלו‬    ‫מן הדא אלקול אן אל מוסומין באנהם‬
‫ששם בית דין עליהם אין מנוס מכך ש[?]‬        ‫בית דין לא בד מן את‪ >..< 125‬פקו' או‪126‬‬
‫או? שיחלוקו ?או? ולא יהיה אחד מהם‬          ‫יכתלפו או‪ 127‬ולא יכון אחדה<ם> <ואק>פא‬
‫נמנע מלהכריע‪ 129.‬אם נמנע‪ ,‬יש להוציאו‬       ‫פאן וקף אכרגה מן אן יכון מן גמלה בית‬
‫מכלל בית הדין אשר הם שלושה‪ ,‬וימנו‬          ‫דין אלדי הם {ש}לשה וגעלו גירה בדלא‬

            ‫אחר תחתיו‪ 130‬וכעין זה נאמר‬                             ‫מנה ומתל דלך גא‬

               ‫תרגום‬                                        ‫‪ENA 2580.1‬‬

‫שלשה ומינו אחר במקומו‪ .‬ודבר דומה‬           ‫<‪ >...‬שלשה וגעלו גירה בדלא ענה ומתל‬
‫נאמר בדיני נפשות – אם היה אחד י ֵתר אין‬    ‫דלך גא פי דיני נפשות אן פצ'ל ואחד‬
‫די בכך [=כדי להכריע] לחובה; לדבריהם‪:‬‬       ‫לא יקנע לחובה לקולהם אם מצאו לו‬
‫'אם מצאו לו זכות – פטרוהו‪ .‬ואם לאו‪,‬‬        ‫זכ<ו>ת פטרוהו ואם לאו עומדין למ(ע)[נין]‬
‫עומדין למנין‪ .‬שנים עשר מזכין ואחד‬          ‫שנים עשר מזכין (‪ )5‬ואחד עשר מחייבין‬
‫עשר מחייבין – זכאי; שנים עשר מחייבין‬       ‫זכאי שנים עשר מחייבין ואחד עשר‬
‫ואחד עשר מזכין‪...{ ,‬עשרים} ושניים מזכין‬    ‫מזכין <ואפילו> עשרים!‪ 131‬ושנים מזכין‬
‫או מחייבין ואחד אומ' איני יודע‪ :‬יוסיפו‬     ‫או מחייבין ואחד אומ' איני יודע יוסיפו‬
‫הדיינין‪ .‬עד כמה מוסיפין? [שנים] שנים‬
‫עד שבעין ואחד‪ .‬שלשים וששה מזכין‬                       ‫הדיינין עד כמה מוסיפין [שנים]‬
‫ושלשים וחמשה מחייבין – זכאי; שלשים‬         ‫שנים עד שבעין ואחד שלשים וששה מזכין‬
‫וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין –‬          ‫(‪ )10‬ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים‬
‫דנין אילו כנגד אילו עד שיראה אחד מן‬        ‫וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין‬
                                           ‫דנין אילו כנגד אילו עד שיראה אחד מן‬

‫שלשה ומינו אחר וכו'‪ :‬בסוף הקטע החותם את כ"י סינסינטי מובאת מילת ציון‬
‫'לדוגמה' (مثل) אך תוכנה חסר והוא זוכה להשלמה כאן כשהמחבר ממשיך לדון באופני‬

                                                                ‫ההטיה לחובה‪.‬‬
‫לחובה‪ :‬רוב [יתרון] של אחד אין די בו לחובה‪ .‬בדוגמה שניתנה קודם לכן בכ"י‬

                          ‫סינסינטי ההכרעה היא לזכות ולכן מכריעים על פי אחד‪.‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77