Page 76 - GQ-9
P. 76
7 4נרי ישעיהו אריאל
ראו :בלאו (לעיל ,הערה ,)16עמ' .12 2 2
אמנם מילית השלילה 'לם' מציינת עבר ,אך כאן ברור שהיא בהוראת הווה .ראו :בלאו (לעיל ,הערה 2 3
2 4
,)15עמ' 205§ ,142ג ,וההשלמות בעמ' .316 2 5
ייתכן שהכוונה בהקדמה ובאיחור של המקרה על פי העדות כנגד הדברים העמומים בשטר. 2 6
2 7
בבלי ,כתובות פג ע"ב.
ראו :בבלי ,סנהדרין מא ע"ב. 28
ייתכן שהמחבר נקט במונח 'הכלל הוודאי' בנוגע לכללי הפסיקה המופיעים בבבלי בלבד ,והשימוש
הזה משקף תופעה תרבותית עמוקה ורחבה הרבה יותר ,של הקניית מעמד בלעדי לתלמוד הבבלי. 2 9
ראו :י' ברודי ,רב סעדיה גאון ,ירושלים תשס"ז ,עמ' .152-149ראוי לציין בהקשר זה שהכלל נעשה
ליסוד מוסד בדיני חוזים ונפסק להלכה בשו"ע ,חושן משפט ,הלכות הלואה ,סימן מב ,סעיף ה. 3 0
ראו מקבילות בפרשנותם של הגאונים למוסד 'עדות בשטר' ,כפי שהדברים נדונו בהרחבה אצל 31
י' סיני' ,תוקפה של עדות בשטר במשנתם של הגאונים והרמב"ם' ,דיני ישראל ,כב (תשס"ג) ,עמ' 32
.149-111במאמרו זה דן סיני באריכות ביחס שבין עדות בעל פה ובין עדות בשטר ובהתפתחויות 3 3
שונות של המושגים הללו בהלכה ,למן ראשית ספרות הגאונים ועד לקדמוני הראשונים בספרד, 34
באשכנז ובצרפת ,תוך התייחסות להלכה וליישומיה במשפט המודרני .סיני מציין ,כי גם בקידושין
לא חייבו החכמים לציין זמן בשטר (בבלי ,יבמות לא ע"ב) .לאור ההבחנה שמציע סיני בין שטרות
ממוניים לשטרות איסוריים ,אפשר שכאן דן המחבר בשטר איסור ,כגון גט ,שבו אין צורך בדרישה
ובחקירה אף מדין תורה ,ולכן העדות בשטר תקפה ,כדעת הרמב"ם (שם ,עמ' .)126-124סיני מציב
את דברי הרמב"ם בהקשר של הסוגיה בסנהדרין לב ע"א .הדבר יכול ללמדנו מדוע שיבץ המחבר
מובאה רחבה ממשנת סנהדרין ודן בה (להלן ,דף 2של כ"י סינסינטי והקטעים הנלווים) ,שכן אלה
הם המקורות המרכזיים לדיון בדרישה ובחקירה ובהלכות עדות בשטר .וראו להלן ,הערה .56
סיני ,שם ,עמ' ,141-132בדיונו בתוקף עדות בשטר שנעשית 'כמי שנחקרה' ,טוען כי השיטה
הרווחת בקרב גאונים וראשונים היא שעדות בשטר תקפה מדאורייתא ,אם כי בשלב מאוחר תיקנו
חז"ל את קיום השטרות .לעומת זאת ,לשיטת הרמב"ם ,אין עדות שבשטר קבילה מדין תורה אלא
רק מדברי סופרים' :חותכין דיני ממונות בעדות שבשטר' (רמב"ם ,הלכות עדות ג ,ז) .אם כן ,לפי
שיטת הרמב"ם נוצרת זיקה הדוקה בין שני ההסברים (ראו במיוחד שם ,עמ' .)128-127הסברים
אלה הם אפוא שני צדדיו של אותו המטבע ,שכן לענייננו הצורך בקיום שטרות הוא מדרבנן ,משום
שהם חששו לנעילת דלת בפני לווים ,ועל כן הכשירו גם עדות שלא ניתן להזימה .על ההסבר השני
ראו בדיונו של סיני לגבי קיום שטרות במשנת הרמב"ם (שם ,עמ' .)131-128
ראו דברי המשנה ,כתובות ב ,ד ,ודברי ריש לקיש בבבלי ,גיטין ג ע"א .ראו' :דרישה וחקירה',
אנציקלופדיה תלמודית ,ז ,טור תרלח והערה ,5בשם רבותינו הראשונים.
על השימוש בזוגי בלשונם של רב סעדיה גאון ור' שמואל בן חפני ראו :יהושע בלאו' ,דקויות בניתוח
הסגנון הערבי בכתבי רב סעדיה גאון ושמואל בן חפני' ,פעמים( 23 ,תשמ"ה) ,עמ' .41-38
ראו :בלאו (לעיל ,הערה ,)16עמ' ,38-37ערך براءة ,ושם מתועתק בדרך כלל 'בראה' .ההוראה
השכיחה היא 'תעודה ,מסמך ,מכתב' ,וקיימות הוראות משנה אחרות :גט ,שטר פיצוי ,לשון נקייה
לציון 'בתולים' ,שובר ,ועוד.
כתוב על הגרד.
אם אכן זהו חידושו של המחבר ,מצינו בדבריו רמת הפשטה גבוהה ורעיון מורכב המנוסח באופן
פשוט בתכלית .אם נכונים דברינו ,ייתכן שיש בטקסט רמות שונות של קריאה' ,פוליפוניּות' ,ופנייה
לקהלי יעד שונים בעלי רקע תרבותי והשכלתי מגוון .ראו :ח' בן שמאי' ,ריבוי משמעויות של
הכתובים בשיטתו הפרשנית של רב סעדיה גאון' ,מנחה למיכאל :מחקרים בהגות יהודית ומוסלמית
