Page 75 - GQ-9

‫שריד אנונימי מהלכות דיינים בערבית־יהודית ‪73‬‬

‫העבודה החלוצית על הקטע נזקפת לזכותו של מקטלג זה‪ ,‬שזהותו נותרת אנונימית לפי שעה‪.‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫שלוש הכרטסות מצויות במיקרופילם ולא נסרקו במפעל פרידברג‪ .‬לפי שעה לא הצלחתי לאתר‬ ‫‪ 7‬‬
‫חומר בספריית הקונגרס האמריקני על זהותו של המקטלג‪ .‬ייתכן שנתון זה מסביר את טיב היחס‬ ‫ ‪8‬‬
‫שבין סיגנטורה זו לקטעים המקבילים‪ ,‬אוסף בית המדרש לרבנים ‪ ,ENA 2710.18-19‬זוג כתבי יד‬ ‫‪ 9‬‬
‫‪1 0‬‬
‫מאותו הטופס‪.‬‬
‫כך בתיאור שבקטלוג מפעל פרידברג‪ ,‬והדבר גם עלה מבדיקתם המדוקדקת של אנשי צוות‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪1 2‬‬
‫הפלאוגרפיה בספריית סינסינטי שביצעו עבורי‪ ,‬ותודתי נתונה להם על כך‪.‬‬ ‫‪ 13‬‬
‫כתב היד אמנם קריא אלא שעמודיו אינם שלמים ונשתמרו במקוטע בגודל של ‪ 14 X 12‬ס"מ‪ .‬אף‬
‫‪1 4‬‬
‫הכתב נשתמר במצב פחות טוב מזה של כ"י סינסינטי‪ .‬הוא מכיל כ־‪ 12-11‬שורות בכל עמוד‪.‬‬
‫ייתכן שסוחרי העתיקות הפרידו בעצמם את החומר‪ ,‬ואולי קרעו קטעים במכוון (!) כדי למכור בכסף‬ ‫‪ 15‬‬
‫‪1 6‬‬
‫רב כל קטע וקטע בנפרד לספריות השונות‪.‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫כתיבה מזרחית בינונית חצי קורסיבית על נייר חום עב‪ .‬גודל העמודים ‪ 12.6 X 15.8‬ס"מ וכל אחד‬ ‫‪1 8‬‬

‫מהם מכיל ‪ 14‬שורות‪.‬‬ ‫‪ 19‬‬
‫כפי שכבר ציינתי בעבודת הגמר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,13-12‬ישנה זיקה טקסטואלית ופלאוגרפית‬ ‫‪ 20‬‬
‫ברורה בין כתב יד זה ובין פריט קרוב במספרו‪ .ENA 2580.3 :‬זיקה זו זוקקת אף היא התייחסות‬ ‫‪2 1‬‬

‫נפרדת‪.‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬ראש השנה ג ה‪ ,‬נח ע"ד (מהדורת האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬עמ' ‪.)675‬‬
‫ראו‪ :‬אריאל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬וראו הרשימה הביבליוגרפית הרחבה המובאת שם‪ ,‬עמ' ‪.37-27‬‬
‫במאמר הנוסף (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )2‬ארחיב בעניין זה‪ .‬לפי שעה ראו מה שכתב על כך י"צ שטמפפר‪ ,‬ספר‬
‫הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון סורא‪ :‬עיונים ונוסח‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪Y.Z. Stampfer, ‘On the Spanish Source of Short Halakhic ;221‬‬
‫’‪ ,Works Attributed to Hayya Gaon‬ספר הכנס לערבית־יהודית‪ ,‬מכון בן־צבי [בדפוס]‪.‬‬
‫כרגיל בכתבי יד וכדברי בבלי‪ ,‬שבת קג ע"ב‪ .‬הזיהוי קשה לעתים בשל אותיות מתחלפות (למשל‬
‫ד‪/‬ר‪ ,‬ו‪/‬ז‪ ,‬מ‪/‬כ‪/‬ב)‪ .‬במקרים של ספק ניסיתי להאיר את הטקסט כדי ליתן פשר לקריאה ולהלום את‬
‫ההקשר‪ .‬אופן ההצעה של כתבי היד כאן שונה מן האופן שבו הוצגו בעבודת המוסמך (לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ ,)1‬ושם הם ממוספרים ומוערים בנפרד הטקסט ותרגומו‪ .‬כאן הובאו הדברים טור מול טור כדי‬
‫להקל על הקורא וליצור תמונה יותר שלמה של הקונטרס‪ ,‬לאור כתבי יד נוספים שנתגלו במהלך‬
‫הזמן‪ .‬הלקונות שוחזרו והושלמו בעיקר בתרגום‪ ,‬כדי להיצמד כמה שיותר ללשון הטקסט כפי שהוא‬
‫במקור‪ .‬במקרים שבהם אפשר היה לקרוא משהו מן הטקסט‪ ,‬השלמנו את החוסר במקור‪.‬‬
‫על צורה זו ראו‪ :‬י' בלאו‪ ,‬דקדוק הערבית היהודית של ימי הביניים‪ ,‬ירושלים תש"ם‪ ,‬עמ' ‪ 11§ ,31‬ג‪.a‬‬
‫ראו‪ :‬י' בלאו‪ ,‬מילון לטקסטים ערביים־יהודיים מימי הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ .186‬יש להעיר‬

‫כי הפועל כאן יכול להיקרא בפעיל או בסביל‪.‬‬
‫ייתכן שיש לקרוא 'אתבת' בפעיל ואז יהיה תרגומו‪ :‬יאמת הדיין את דבריו‪.‬‬
‫על שטר מאוחר או מוקדם ראו‪ :‬תוספתא‪ ,‬מכות א‪ ,‬ב; משנה ובבלי‪ ,‬ראש השנה ב ע"א‪ .‬וראו מחלוקת‬
‫רש"י ותוספות על אתר‪ .‬כן ראו‪ :‬בבלי‪ ,‬סנהדרין לב ע"א; בבא בתרא קעא ע"ב‪ .‬דיון נוסף ישנו בבבא‬
‫מציעא עב ע"א‪ .‬לעניין הזמה בשטר עיינו בש"ך‪ ,‬חושן משפט‪ ,‬סימן לח‪ ,‬ס"ק ב‪ ,‬במחלוקתו עם‬

‫הב"ח‪.‬‬
‫בלאו‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 206§ ,143‬א‪.‬‬
‫לפי הערבית הקלסית מילת היחס המוצרכת היא عن וייתכן שהמחבר לא הקפיד על כך‪.‬‬
‫בבניין שני במשמעות של השגה או קניית דעת‪ ,‬בדומה למשמעות הפועל ادرك‪ ,‬המביע הוראה דומה‪.‬‬
‫בערבית אלה שתי מילים קרובות ומשמען קניית דעת‪.‬‬