Page 71 - GQ-9
P. 71
שריד אנונימי מהלכות דיינים בערבית־יהודית 69
הכל כשרין לדון דיני נפשות ,אלא כהנים ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות אלא
ולוים וישר' המשיאין לכהונה' 119.אומרם כהנים ולוים וישר' המשיאין לכהונה
'הכל בדיני ממונות' כבר נתפרש 'לאיתויי וקולהם הכל פי דיני ממונות קד ( )25פסר
גר ולאיתויי ממזר' ,ששניהם כשרין לדון לאיתויי גר ולאיתויי ממזר אנהמא כשרין
לדון דיני ממונות אדא כאנא אהלא לדלך
דיני ממונות אם היו ראויים לכך. ואלעאשר קולהם דיני ממונות מטין על פי
העשירי :אומרם 'דיני ממונות מטין על פי אחד בין לזכות בין לחובה דיני נפשות מטין
אחד ,בין לזכות בין לחובה; דיני נפשות על פי אחד לזכות ועל פי שנים לחובה
מטין על פי אחד לזכות ועל פי שנים והדא אלבאב מקדם פי הדה אלעשרה
לחובה' 120.העניין 121הזה הוזכר קודם ואנמא אכרנא שרחה לתעלק אל פצל
[=במשנה] בתוך עשרת הדברים הללו, אלקצ'א בה ודאך ( )30אן אל אצל מעהם
אלא שדחינו את ביאורו כדי לקשור את פי אל כבר אדא כאנו בית דין שלשה
גזר הדין בו 122.היינו שהכלל הנקוט בידם מומחין כלהם צדור פי אל פקה אסתאדין
בקבלה ,שאם היו 'בית דין שלשה מומחין', ואתפק בינהם כלאף פי חכם אלחאדתה
כולם חכמים בהלכה ,בקיאין ,ונפלה באל עאגל יקצ'א <במא> יקולוה אל אתנין
ביניהם מחלוקת בדין [=לגבי] אירוע מן אלזאם או אסקאט ולא יוקף אל חכם
[=כלשהו] ,ובכן 123,יש לפסוק על פי דברי בסבב כלף אל ואחד ויכון אלנט'ר בינה
השניים לחייב או לזכות .הדין איננו נקבע
על פי האחד החולק 124ויהיה הדיון בינו ובינהמא פי מא בעד
ובינם לאחר מכן. וכדלך אן כאנא 118עשרים ושלשה בחית
הוא הדין אם היו עשרים ושלשה בדיון אל נטר פי דיני נפשות ( )35ואתפק שנים
בדיני נפשות ואירע שהיו שנים עשר עשר מזכין ואו! מחייבין ואחד עשר באלצ'ד
מזכין או מחייבין ואחד עשר כנגדם ,יש מנהם יעמל עלי קול אלאכתר ויפצל אל
לפעול לפי דברי הרוב וייגזר הדין על פי קצ'א בקולהם ופי דלך גא פי אל <מש'>
דבריהם .בעניין זה נאמר במשנה' :ואחר ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו
כך מכניסין את השני ובודקין אותו .נמצאו
בתוך עשרת הדברים הללו :באשר לסדר הבאת המשניות בקטע זה ,ניכר כי המחבר
מודע היטב לשיקולי סגנון ועריכה של דברי עצמו ביחס למקורות שלפניו .ההבדל
שאותו מנה המחבר כעשירי מופיע במשנה בין זה השני לשלישי ,והמחבר מנמק זאת
כך' :הדא אלבאב מקדם פי הדה אלעשרה ואנמא אכרנא שרחה לתעלק אל פצל אלק ̇צא
בה' (='העניין הזה הוזכר קודם [=במשנה] בתוך עשרת הדברים הללו ,אלא שדחינו
את ביאורו כדי לקשור את גזר הדין בו').