Page 70 - GQ-9
P. 70

‫‪     6 8‬נרי ישעיהו אריאל‬

‫הלנת דין‪' :‬אמ' ר' חנינא אמ' קרא‪110:‬‬         ‫אמ' קרא מלאתי משפט צדק ילין בה <‪>.‬‬
         ‫"מלאתי משפט צדק ילין בה"‪.'111‬‬
                                            ‫ואל תאמן דיני ממונות והטמאות והטהרות‬
‫השמיני‪' :‬דיני ממונות והטמאות והטהרות‬        ‫מתחילין מן הגדול ודיני נפשות מתחילין מן‬
‫מתחילין מן הגדול‪ ,‬ודיני נפשות מתחילין‬       ‫הצד מעני דלך אנה פי דיני ממונות אדא‬
‫מן הצד'‪ 112.‬משמעות [=דין] זה שבדיני‬         ‫אנקצ'י אלדעוי ואל גואב וחקירת העדים‬
‫ממונות‪ ,‬כשמסתיימים הטענה‪ ,‬המענה‬             ‫ואסתקר אל אמר עלי דכר אלואגב יבתדי‬
‫וחקירת העדים ודי בציון החובה‪ 113,‬מתחיל‬      ‫אל אכבר מן אלקום יקול ענדי פי אל (‪)10‬‬
‫הגדול שבחבורה ואומר‪' :‬יש לי בעניין‬          ‫ואגב כית וכית והדא פי אל מפאוצ'ה קבל‬
‫החובה כך וכך'‪ .‬כל זאת במשא ומתן לפני‬
                                                                          ‫וקוע אלקצ'א‬
                              ‫הכרעת הדין‪.‬‬   ‫פאן ערץ' לבעץ' אל חאצ'רין שך פי קולה‬
‫כשלאחד הנוכחים יש ספק לגבי דבריו‬            ‫או ראי אכר קאלה בעדה ויערץ' אל אמר‬
‫[=של הדובר הבכיר] או דעה אחרת‬
‫שאמר ּה אחריו ומציג את העניין לחבורה‪,‬‬             ‫עלי אל גמאעה פתגתמע או תכתלף‬

                         ‫יסכימו או יחלוקו‪.‬‬  ‫ואמא דיני נפשות פלא יבתדי אלאכבר‬
‫ואילו בדיני נפשות אין הגדול מתחיל‬           ‫במא ענדה וענדי אן אלוגה פי דלך לילא‬
‫לומר את דעתו‪ .‬לדעתי הטעם בזה כדי‬            ‫יתהיבה מן דונה פי אל מנאט'רה בל יבתדי‬
‫שלא יתיירא מי שתחתיו בעיון אלא יפתח‬         ‫באלגואב דון אל (‪ )15‬צדר חתי יסמע אל‬
‫במענה בפני הבכיר עד שישמע הבכיר את‬          ‫צדר אקואל אל גמאעה תם יקול מא ענדה‬
‫דברי כולם‪ .‬אחרי כן יאמר את דעתו‪ ,‬לאחר‬       ‫בעד אן סמע אל ארא ומן אתאר אל‬
‫ששמע את הדעות ואת ההתרשמויות של‬             ‫אצחאב באלאמור ויכתמהא אלראיס פי‬
‫החברים על הדברים‪ ,‬חותם אותם אב בית‬
                                                                              ‫אל כתאב‬
                                ‫הדין בשטר‪,‬‬  ‫קולהם רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן‬
‫כאומרם‪' :‬רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן‪:‬‬        ‫ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש חרבו ויחגר‬
‫"ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש חרבו‬             ‫איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו‬
‫ויחגר איש את חרבו ויחגר גם דוד את‬
‫חרבו"'‪ 115 ,114.‬וזה [=הפסוק] [נאמר]‬                          ‫והדא פי אלחכם עלי נבל‬

                        ‫במשפט על נבל‪116.‬‬    ‫ואן ראי צדר מן אלצדור (‪ )20‬אן יפעל מתל‬
‫אם רצה מי מן החכמים לעשות כך בדיני‬          ‫דלך פי דיני ממונות ואן יסבק אסתמאע‬
‫ממונות ולהקדים את שמיעת מה שסוברים‬          ‫מא יראה אל תאבעין חסן דלך מנה כמא‬
‫הבאים אחריו‪ ,‬כשר הדבר‪ ,‬כמו שאמרו‪:‬‬           ‫קאלו אמ' רב אנא הואי במניינא דבי רבי‬
‫'אמ' רב‪ :‬אנא הואי במניינא דבי רבי‪ ,‬וכי‬
                                                      ‫וכי הוו מתחלי מינאי הוו מתחלי‬
        ‫הוו מתחלי – מינאי הוו מתחלי'‪117.‬‬    ‫ואל תאסע הכל כשרין‪ 109‬לדון דיני ממונות‬
‫התשיעי‪' :‬הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75