Page 23 - etmol 85

‫זה דבר לא כל״כך קל; להפטר מהערעורים הרבים של‬ ‫הזוג פריד‬
‫הערביים השכנים שבכל יום הופיע ערבי חדש בטענות על‬
‫המגרש עד שקיבל איזה מאות פרנקים‪ ,‬והכל על ידי‬ ‫תיכף את הרושם האי נעים שעושה עליה הסביבה החדשה ‪-‬‬
‫החוקים המסובכים והבלתי סדורים שבתורכיה וביחוד‬ ‫הערבים‪ ,‬הרחובות וכר‪ .‬השתדלתי לדבר מעט על לבה‬
‫בקנית קרקעות‪ .‬ואחר כך התחלת הבנין‪ .‬צריך היה לפתור‬ ‫ולנחמה‪ ,‬אבל לא עלתה בידי‪ .‬מי יודע מה יהיה בימים‬
‫שאלה חמורה בדבר הפועלים‪ .‬הפועלים צעקו‪ :‬כספנו זה‪,‬‬ ‫הבאים? עוד היום בשעה השמינית בערב באנו לפתח תקוה‪.‬‬
‫אנחנו פרוטות פרוטות אספנו לקרן הקיימת ועכשיו יעבדו‬
‫פועלים נכריים? הבונים צעקו‪ :‬כשבונה אני בית‪ ,‬אז חפצי‬ ‫מוצאי שבת‪24.10.1908 ,‬‬
‫בפועל מנוסה‪ ,‬וביניכם אין‪ .‬סוף״סוף בונים גם בפועלים‬
‫עברים וגם בערביים‪ ,‬ואיך שהוא ורובע חדש שמבטיח‬ ‫רגלי הלכתי היום ליפו‪ ...‬נודע לי כי הסופר הצעיר ש״י‬
‫להספיק די גם לרגש האסטטי הולך ונגמר‪ ,‬ובתים יפים‬ ‫טשטשקיס עלה לגדולה‪ ,‬כלומר הדפיסו ספור נפלא ומצוין‬
‫מתנוססים כבר ממרחק‪ ,‬ובזה אפשר שייפו גם היהתים קצת‬ ‫ב״העומר״ ממנו )עורך ״העומר״ ש‪ .‬בן־ציון הדפיס את‬
‫סיפורו הראשון בארץ ‪ -‬״עגונות״(‪ .‬הכל‪ ,‬הסופרים‬
‫את יפו‪.‬‬ ‫החשובים‪ ,‬מברכים אותו להפרי הזאת שהיא משובחה‬
‫ומהוללה‪ .‬בערב נקראתי להד״ר בוגרטשוב )ממנהלי‬
‫‪ ,5.9.1909‬להאחים שטרייט פתח־תקוה‬ ‫גימנסיה ״הרצליה״( ונודע לי כי חפץ הוא לקבל אותי‬
‫להגמנסיה‪ ,‬אבל מתחילה רק על חודש אחד ואם אמצע חן‬
‫ידידי! למה תדרשו מכתבים ממני בעת הזאת‪ .‬אתה‬
‫ישעיהו היית פה‪ ,‬ולא קשה היה לך להכיר את מצב נפשי‬ ‫בעיניהם‪ ,‬יקבלו אותי לשנה‪.‬‬
‫העכשוי‪ .‬חיה וילדי נוסעים לגליציה ביום ג׳ או ד׳ הבא‪,‬‬
‫ואני אשאר פה ‪ -‬מי יודע אם אשאר? איפה אהיה בימים‬ ‫ניסן‪ ,‬תרס׳׳ט‬
‫הבאים‪ .‬בה אני מכיר כי לא חפצה להשאר‪ ,‬ובפרט פועלים‬
‫הרבה עליה הימים האחרונים ‪ -‬הצער והיסורים שסובלים‬ ‫היום נתודעתי על־ידי מר טשטשקיס לסופר י‪.‬ח‪ .‬ברנר‪,‬‬
‫אנו מהילד על ידי האקלים הארצישראלי‪ .‬הייתי אתו היום‬ ‫היושב כעת בארץ ישראל בתור עורך שני במערכת ״הפועל‬
‫אצל הרופא הד״ר שטיין ואמר לי שרק הנסיעה בים תרפא‬ ‫הצעיר״‪ .‬חיצוניותו עושה רושם רע מאוד‪ :‬פניו מפיקים‬
‫את הילד ממחלותיו ‪ -‬וגם העינים חולות אצלו‪ ,‬מה אעשה?‬ ‫גסות ובערות וכל מבנה גופו ותוארו ‪ -‬הכל אינו מעיד כלל‬
‫היא מדברת על לבי השכם והערב ומתארת לי את כל המצב‬
‫בצבעים אמתיים אמנם‪ ,‬אבל כמובן מדגישה היא רק את‬ ‫שבכלי הזה נמצא יין כל כך משובח‪.‬‬
‫הכהים‪ ,‬השחורים ‪ -‬למה נסבול‪ ,‬למי נושע‪ ,‬איזה תועלת‬ ‫‪...‬נודע לי כי המשורר ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק צריך לבוא הנה ביום‬
‫מביאים אנו בהיותנו פה בארץ? לו להאכר הייתי יכול ‪ -‬אז‪,‬‬ ‫ב׳ הבא‪ .‬מה מאוד כמה לי לבי למשורר הגדול הזה! חפצי‬
‫אבל במצב כזה לא כדאי לסבול‪ ...‬מה אעשה וגם בי עולות‬ ‫שנכבד אותו בארץ ישראל באופן הנאה לו‪ .‬לרגלי זה‬
‫לא פעם הספקות והשאלות האלו? הכי אנסה להוכיח לה‬ ‫כתבתי למערכת ״הצבי״ את הדברים הנרשמים למטה בכדי‬
‫ההיפך? אולי כשתסע תתקרב יותר לארץ ותשאב אומץ‬
‫לעורר את דעת הקהל היפואי‪:‬‬
‫חדש‪...‬‬ ‫״המשורר ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק יבוא הנה מחר יום ב׳ באניה‬
‫רוסית‪ ,‬וחפצי להעיר את אחינו יושבי ארצנו ושפתנו‬
‫לידידתי ‪ ,12.9.1909 -‬כ״ו אלול תרס״ט‪ .‬בוקר‬ ‫שכדאי הוא המשורר שנצא לקראתו ונקבל אותו כיאה‬
‫וכיאה ‪ -‬נראה נא שעוד עם חי גם אנחנו‪ ,‬עם היודע לכבד‬
‫הגשמים אינם חדלים‪ .‬זרמים זרמים ירדו בלילה‪ ,‬החלון‬ ‫את המשורר הכי נכבד ויקר לו‪ ...‬נתאסף לתהלוכה מאוחדת‬
‫שלי היה פתוח וכל כלי הכתיבה‪ ,‬ספרים ונירות‪ ,‬כולם‬
‫נרטבו מהגשמים שירדו דרך החלון על שלחני‪ .‬מהרתי‬ ‫לקראתו״‪.‬‬
‫לסגור את החלון ושבתי אל מטתי‪ .‬כנראה גם שמי ארץ‬
‫ישראל בוכים בכיית בניה העוזבים אותנו‪ ,‬וגם הים אינו‬ ‫ביום ט׳ ניסן‬
‫יכול להרגע מזעפו‪ .‬הכי סובלת את משאון הים? עד כמה‬
‫חפצתי לקבל ברגע זה מענה ממך!‪ ...‬היום קיבלתי מהחנות‬ ‫כבוד כל כך גדול כמו שחלקו למשוררנו ביאליק עוד לא‬
‫של כהנה את החליפה שבחרת את‪ .‬היא יפה ותפורה גם כן‬ ‫חלקו לשום משורר עברי‪ .‬אכן יודע העם הארצישראלי מה‬
‫לא רע‪ .‬עכשיו אני מכיר כי יש לך טעם בבחירת הבד‪,‬‬
‫והחליפה היא יפה יותר מאשר הבד‪ ...‬הגשמים ירדו כל‬ ‫הוא ביאליק לו‪...‬‬
‫היום כמעט בלי הרף‪ .‬זה מאורע שהזקנים פה אינם זוכרים‬
‫‪ ,27.8.1909‬י״ א אלול‬
‫אותו‪.‬‬
‫‪...‬והנה אחוזת״בית‪ .‬רובע חדש בקצה העיר שהתחילו זה‬
‫י״ ט תשרי ‪5.10.1909‬‬ ‫עתה לבנות‪ .‬הרבה עמלה החברה הזאת עד שבאה לידי‬
‫בניה‪ .‬להשיג הלואה מכספי הקרן הלאומי)הקרן הקיימת(‬
‫חיה הטובה! את מכתבך קבלתי היום‪ .‬אתמול קבלתי את‬
‫התלגרמה ביחד עם המכתב‪ .‬כנראה הדבר נעשה ואין‬
‫להשיב‪ .‬אסע בימים האלה‪ ,‬אעזוב את הארץ ‪ -‬ועם זה גם‬

‫את התקוה שבניתי על הארץ לפני בואי הנה‪...‬‬

‫‪ 15.10.1909‬תשרי תר״ע‪ .‬לי‪ .‬פינקלשטיין וינה‬

‫‪...‬עוזב אני מחר את ארץ ישראל‪ ,‬הארץ ורק הארץ‬
‫ישאירו בלבי זכרונות נעימות‪ .‬לה אתגעגע‪ ,‬אבל לחיי‬
‫שחייתי בה ‪ -‬אל אלהים יודע! אולי כשהחיים האלה יתרחקו‬
‫קצת מההוה‪ ,‬גם לאלה אתגעגע‪ ...‬נפלתי למשכב‪ .‬הד״ר‬
‫חיסין נשלח היום אלי על ידי מר טשטשקים‪ ,‬המבקר האחד‬
‫שלי‪ ,‬והוא אמנם אמר שמסופק הוא אם אוכל לנסוע מחר‪,‬‬

‫אבל איך שהוא אם לא אסע מחר אסע ביום שלישי הבא‪...‬‬

‫יוסף פריד עזב אמנם את הארץ‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬כעבור‬
‫עשרים־וארבע שנים חזר אליה‪.‬‬

‫‪23‬‬