Page 19 - etmol 85

‫האחרון בבטייחה‬
‫מתיישבים מצפון לכנות ‪ -‬אריסים לפחה מדמשק‬

‫מחשבות והחרידו את מנוחתי‪ :‬קומץ‬ ‫מאת בן־ציון מיכאלי‬ ‫בראשית ימי העליה השניה באו‬
‫אנשים אלה‪ ,‬החלוצים על גבול‬ ‫לארץ חבורת צעירים מקרים אשר‬
‫הארץ הרחבה אשר מעבר לירדן‬ ‫בחצר נטושה‪ .‬הם עיבדו את האדמה‬ ‫ברוסיה‪ ,‬שביקשו לעבוד בחקלאות‪.‬‬
‫מזרחה ‪ -‬בכל אלה היה איזה סוד של‬ ‫במשותף ואחד מהם בשם נוסט‪-‬‬
‫קסם אשר שכל האדם לא ישיג ולא‬ ‫רובסקי נקבע כמדריך הקבוצה והוא‬ ‫הם פנו אל חברת יק״א שתקצה להם‬
‫יחקרנו‪ ...‬מה הכוח שהביאם הנה‪,‬‬ ‫הוכיח כושר אירגון מעולה‪ .‬אחרי‬ ‫חלקת קרקע להתיישבות‪ .‬יק״א‬
‫מה הדבר אשר קשרם אל הפשה‬ ‫רדת הגשמים הראשונים הם חרשו‬ ‫הציעה להם להתאכר במושבה‬
‫הפראי למחצה‪ ,‬החולש על הבדווים‪,‬‬ ‫את האדמה‪ ,‬וזרעו תבואות חורף‬ ‫סג׳רה‪ ,‬זו לא ישרה בעיניהם משום‬
‫בהשתמשם במכשירים החקלאיים‬ ‫שהמקום הררי וחסר מים‪ ,‬גם האד­‬
‫היעמדו על משמרתם?״‪.‬‬ ‫החדשים שהביאו עימם מרוסיה‪:‬‬ ‫מה שהוצעה להם ביבנאל לא נראתה‬
‫עבדול רחמן בעל הקרקעות ביקר‬ ‫מחרשות ברזל ומשדדות למיניהן‪.‬‬ ‫להם‪ ,‬אף היא מחוסר מים‪ .‬הם רצו‬
‫את אריסיו שיצאו לקראתו ברכיבה‬ ‫להתנחל באדמת מישור שיש בה‬
‫על סוסותיהם‪ .‬עבדול רחמן ירד‬ ‫הם זרעו תפוחי אדמה ובצל‪.‬‬ ‫מים להשקיית האדמה ואפשר לעב­‬
‫מסוסתו האצילה והושיט ידו לשלום‬ ‫יבולי הבצל ותפוחי‪-‬האדמה היו‬ ‫דה במכשירים חקלאיים אירופאיים‬
‫לכל אחד מן המתיישבים‪ ,‬ובני חסו­‬ ‫מצויינים‪ ,‬לא ניראו כמותם באיזור‬ ‫שהביאו עימם מרוסיה‪ .‬עד שנמצא‬
‫תו הבדווים השכנים התרשמו מאוד‬ ‫כולו‪ ,‬תנובת החיטה והשעורה עלו‬ ‫מקום מתאים להתיישבותם‪ ,‬העסיקה‬
‫מן המחווה שהעלה את כבוד היהו­‬ ‫למעלה מן המשוער להתפעלותם של‬
‫דים בעיניהם‪ .‬כל הנוכחים הוזמנו‬ ‫הבדווים שכניהם‪ .‬בסביבה הקרובה‬ ‫אותם יק״א בסלילת דרך בין יבנאל‬
‫לזבח מפואר שהוכן על‪-‬ידי הבדווים‬ ‫צמח עשב טבעי‪ ,‬מספוא פרא‪ ,‬והם‬ ‫למנחמיה‪.‬‬
‫לכבוד הפחה מדמשק‪ ,‬אבל היהודים‬ ‫קצרוהו בתור חציר משובח‪ .‬הם‬
‫נמנעו מלאכול מחשש טריפה‪.‬‬ ‫נטעו עצי אקליפטוס ליד הכנרת‪,‬‬ ‫הם היו קרובים לייאוש ואז‪ ,‬הציע‬
‫עבדול רחמן הביע צערו והבטיח כי‬ ‫להם אחד מאיכרי יבנאל‪ ,‬יעקב‬
‫סגולה לייבוש הביצות‪.‬‬ ‫לייבוש מאירוביץ‪ ,‬ששימש גם מוכ­‬
‫בזבח הבא יזמין את השוחט מהמוש­‬ ‫הסופר איש רחובות משה‬ ‫תר המושבה‪ ,‬להתיישב בבקעת‬
‫בה בני יהודה‪.‬‬ ‫סמילנסקי סייר בבטייחה עם צעדי­‬ ‫בטייחה מצפון לכנרת‪ .‬מאירוביץ‬
‫הם הראשונים של הקרימצ׳אקים‬ ‫הזמין את אנשי קרים לבקר בבקעה‬
‫עבר החורף הראשון והגיע הקיץ‬ ‫והוא סיפר‪ :‬״כשביקרתי אותם לא‬ ‫שמצאה חן בעיניהם ממבט ראשון‪:‬‬
‫הלוהט בבקעה ומחלת הקדחת פרצה‬ ‫יכולתי שלא להשתומם על עומק‬ ‫היתה זו אדמת מישור כלבבם ובה‬
‫בכל עוזה‪ ,‬רבים מן המתיישבים חלו‬ ‫אמונתם בעתידותיהם ועל גודל‬ ‫שפע מים‪ ,‬אם‪-‬כי איכרי יבנאל‬
‫ועזרה רפואית רחוקה מהם‪ ,‬במאמ­‬ ‫אהבתם לאדמתם‪ ...‬היהודים האלה‬ ‫ותושבי טבריה הזהירו אותם מסכנת‬
‫צים רבים יכלו להגיע לטבריה בסי­‬ ‫היושבים בסוכות מעבר הירדן‪ ,‬בין‬ ‫המלריה והקדחת הצהובה שבמקום‪.‬‬
‫רת דייגים ששכרו מהדייגים הער­‬ ‫הרבה בדווים פראים‪ ,‬עשו עלי‬ ‫משלחת בת ארבעה מאנשי קרים‪,‬‬
‫רושם עמוק מאוד‪ ...‬ואשאל את‬ ‫בליוויית מאירוביץ‪ ,‬יצאה לדמשק‬
‫בים בכנרת‪.‬‬ ‫נפשי בתמיהה‪ :‬מניין לאנשים האלה‬ ‫להיפגש עם בעל הקרקעות‪ ,‬עבדול‬
‫המתיישבים זרעו שוב תפוחי אדם‬ ‫זו הגבורה ומסירות הנפש‪ ,‬והם‬ ‫רחמן פשה אל יוסף‪ .‬הוא קיבל אותם‬
‫ובצל‪ .‬המתיישבים החלו גם לעסוק‬ ‫כולם אנשים מן ההמון המה? תקפוני‬ ‫בסבר פנים יפה‪ ,‬הסכים להחכיר‬
‫בדיג‪ ,‬ונמצא סוחר יהודי מטבריה‬ ‫להם את אדמתו למשך תשע שנים‪.‬‬
‫שקנה מהם את הדגים במחירים‬ ‫משפחת מאירסון ממתיישבי בטייחה‬ ‫חוזה האריסות נחתם בדמשק בין‬
‫טובים‪ ,‬הוא המליחם ושלחם לערי‬ ‫עבדול רחמן פשה אל יוסף לבין‬
‫משה פרידמן ומשה ליבנר ושותפי­‬
‫הארץ‪.‬‬
‫אולם בין המתיישבים פרצו מרי­‬ ‫הם היהודים ‪.‬‬
‫בות רבות‪ ,‬גופם נחלש מפאת הקד­‬ ‫בחוזה נאמר כי בעל הקרקעות‬
‫חת שהפילה למשכב את רוב‬ ‫מחכיר למתיישבים שטח אדמה של‬
‫המתנחלים‪ .‬עבודת המשק הוזנחה‬ ‫‪ 1000‬דונם לתקופה של תשע שנים‪,‬‬
‫וחלק מהמתיישבים נטש את המקום‪.‬‬ ‫יעמיד לרשותם בניינים לאיחסון‬
‫המלריה פגעה קשה במתיישבים‪ ,‬הם‬ ‫תבואתם‪ ,‬בהמותיהם ומכשיריהם וכן‬
‫הובלו לבית‪-‬החולים בנצרת‪ ,‬חלקם‬ ‫יקצה מקום מגורים‪ .‬הפחה יתן‬
‫מתו ונקברו בבית‪-‬העלמין בסג׳רה‪.‬‬ ‫לאריסיו תבן להאכלת הבהמות‪,‬‬
‫זרעים מספיקים לתבואות חורף‬
‫הנותרים בבטייחה התיאשו ומקץ‬ ‫ולתבואות קיץ‪ .‬החוכרים התחייבו‬
‫שנה נטשו כולם את המקום להוציא‬ ‫לעבד את כל שטח האדמה שהועמד‬
‫איש אחד שנשאר לשבת בה לבדו‬ ‫לרשותם ולתת לבעל הקרקעות‬
‫והמשיך לעבד את האדמה עד אשר‬
‫חלה גם הוא במלריה ומת ומקום‬ ‫‪ 26%‬מכל יבולי התבואות למיניהן‪.‬‬

‫קבורתו לא ידוע‪.‬‬ ‫בחול המועד סוכות תרס״ה )סוף‬
‫עצי האקליפטוס שנטעו המתייש­‬ ‫‪ (1904‬עלו על אדמת בטייחה ‪16‬‬
‫בים על שפת הכנרת‪ ,‬נשארו לזכרון‬
‫מתיישבים שהשתכנו בצריף גדול‬
‫לחלומם‪ ,‬עד היום הזה‪.‬‬

‫‪19‬‬