Page 20 - etmol 85

‫כתובות ונדוניה‬

‫הכתובות של יהודי איון מצטיינות כציוריהו‬

‫מאת עזריה לוי‬

‫כתובה פרסית‬ ‫נהגו למכור‪ ,‬גם לעולי‪-‬רגל יהודים‬ ‫באוספי המוזיאונים והספריות בישר­‬
‫שביקרו במקום‪.‬‬ ‫אל ובחוץ לארץ‪ ,‬יש מספר רב של‬
‫כתובות איספהן ייחודן בזה‪ ,‬שהאמן‬ ‫כתובות מאירן‪ ,‬אפגניסתן ובוכרה‪ .‬פרט‬
‫צייר את סמלי פרם‪ ,‬האריה והשמש‪,‬‬ ‫במוזיאון ״היכל שלמה״ יש דף‬ ‫ל״‪ 4-3‬כתובות מן המאה ה״‪ ,18‬רובן הן‬
‫משני צידי הכתובה בחלקה העליון‪,‬‬ ‫מעוטר מאיספהן )‪ (1904‬והוא תפילת‬ ‫מן המאה ה־‪ .19‬אלה כתובות מעוטרות‬
‫ובמרכז‪ ,‬בין האריות‪ ,‬מנורה בנוסח‬ ‫ברכת הלבנה‪ .‬בין העיטורים המקשטים‬ ‫בסגנון האמנות הפרסית‪ ,‬מהן יפות‬
‫״שיויתי״‪ .‬האריה שבציור מחזיק‬ ‫את הדף‪ ,‬יש קברי קדושים מארץ‪-‬‬
‫בחרב‪ ,‬סמל שאומץ על ידי המלכים‬ ‫ישראל ומפרס‪ ,‬כגון מערת שרח בת‬ ‫להפליא‪.‬‬
‫הקג׳ארים באירן‪ ,‬בראשית המאה‬ ‫אשר‪ ,‬שיהודי פרס אימצוה למגן להם‪.‬‬
‫ה‪ .19-‬חוקר יהודי אירן ד״ר א‪ .‬נצר‬ ‫בדף זה חתום ״הכותב והמצייר״ הצעיר‬ ‫מלבד הכתובות הרבות‪ ,‬ישנם באוס­‬
‫סיפר‪ ,‬כי שמע מיהודי אירן‪ ,‬שבימי‬ ‫פים כיום‪ ,‬כשנים עשר כתבי‪-‬יד מאויי‪-‬‬
‫קדם‪ ,‬היתה השמש סמל המדינה‪ ,‬באו‬ ‫יצחק בן מולה אברהם מולה יעקב‪.‬‬ ‫רים של יצירות ספרות יהודיות מפרס‪,‬‬
‫הגולים מיהודה והוסיפו לסמל את‬ ‫בכאשאן חי במאה ה‪ 19-‬האמן יוסף‬ ‫ובהם כ‪ 180-‬איורים המלווים את הטק­‬
‫האריה‪ ,‬הנושא על גבו את השמש‬ ‫בן מרדכי‪ .‬מיצירותיו ישנם באוסף‬ ‫סט ‪ -‬סיפורי עלילה מן המקרא‪ ,‬יציאת‬
‫האירנית‪ .‬לאחר מכן באו הערבים ונתנו‬ ‫פויכטוונגר מפת שולחן לפסח מודפסת‬ ‫מצרים‪ ,‬כיבוש הארץ‪ ,‬עקדת יצחק‪,‬‬
‫על אריג‪ ,‬ושטיחים מצוירים בנושאים‬ ‫יוסף במצרים‪ ,‬מגילת אסתר‪ .‬רוב‬
‫ביד האריה חרב‪.‬‬ ‫כתבי‪-‬יד מאויירים אלה הם מן המאה‬
‫כתובות העירכאשאן מעוטרות‬ ‫מן התנ״ך‪.‬‬
‫כשטיח‪ .‬כידוע‪ ,‬מייצרים בכאשאן את‬ ‫ה‪ 17-‬ואילך‪.‬‬
‫השטיחים היפים ביותר‪ .‬ומיאזד הגיעה‬ ‫עיטורים שונים‬ ‫לדעת העוסקים בחקר חפצי אמנות‬
‫כתובה )משנת ‪ (1865‬יוצאת דופן‬ ‫יהודית‪ ,‬נראה‪ ,‬שבתחילה היה שיתוף‬
‫שבראשה ציור שני שוורים ושני‬ ‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬עלה מטהרן‬ ‫פעולה בין צייר נוכרי לבין סופר‪-‬סתם‬
‫אריות‪ ,‬מעשה ידי צייר חובב‪ .‬שם כתוב‬ ‫לירושלים משה שאה טהרני מזרחי‪,‬‬ ‫יהודי‪ .‬נראה שניתןהיה להזמין או‬
‫״בכור שורו הדר לו״‪ ,‬וזה אולי סימן‬ ‫וכאן התפרסם כאמן חשוב של ציורי‬ ‫לרכוש מן האמן דף מצויר‪ ,‬אשר במסג­‬
‫לבן בכור שנשא אשה‪ .‬החתן בכתובה‬ ‫המקומות הקדושים‪ ,‬דמויות מן התנ״ך‪,‬‬ ‫רת הפנימית יש שטח חלק לכתיבת‬
‫״מזרח״ וכן ״שיויתי״ המצוירים בצבעי‬ ‫נוסח הכתובה‪ ,‬כפי שנהגו בקהילות‬
‫זו היה כהן‪.‬‬ ‫אחרות‪ .‬בדורות האחרונים הכשירו‬
‫כתובות הראת שבאפגניסתן‪ ,‬יש בהן‬ ‫כסף וזהב על גבי זכוכית‪.‬‬ ‫עצמם אמנים יהודים לצייר כתובות‪,‬‬
‫עיטור מקובל של קמרונות מוזהבים‪,‬‬ ‫יש ייחוד לכתובות של קהילות‬ ‫ביחוד נמצאו אמנים אלה בקהילות‬
‫בחלק העליון של הכתובה‪ ,‬אשר בחלל‬ ‫שונות בעיטוריהן‪ ,‬שלרוב מצוירות על‬ ‫איספהן‪ ,‬כאשאן והראת‪ .‬בירושלים חי‬
‫שבתוכן כתב הסופר מילות ברכה או‬ ‫ניר ומעטות על קלף‪ .‬כתובות משהד‬ ‫כיום האמן נעים‪ ,‬המצייר כתובות‪.‬‬
‫פסוקים מן התנ״ך‪ ,‬ובמסגרת סביב‬ ‫עשירות בעיטורי עצים‪ ,‬פרחים‪ ,‬פירות‪,‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הוא דור רביעי לציירי כתובות‬
‫הכתובה‪ ,‬קישוטי פרחים‪ ,‬בעיקר שוש­‬ ‫אגרטלים וטווסים‪ .‬אנשי קהילה זו‬
‫נים )כשושנה בין החוחים(‪ .‬רוב יהודי‬ ‫שנאנסו להתאסלם והמשיכו לשמור‬ ‫מאיספהן‪ ,‬וזו מסורת משפחתית‪.‬‬
‫הראת הם מצאצאי אנוסי משהד‪ ,‬שנמל‪-‬‬ ‫בחשאי על יהדותם‪ ,‬נישאו פעמיים‪,‬‬ ‫בכתובת מאיספהן משנת תר״א‬
‫והכינו שתי כתובות‪ .‬ראשונה נישאו‬ ‫)‪ (1841‬חותם האמן ״המצייר והכותב״‬
‫בסתר‪ ,‬בפני הרב ושנית‪ ,‬אצל הקאדי‬ ‫אליהו ישועא כמוהר״ר שמואל‪ .‬צייר‬
‫המוסלמי‪ ,‬כפי שמספר הנוסע אפרים‬ ‫זה חתום גם על כתובות נוספות מאיספ­‬
‫נוימרק‪ ,‬שביקר במשהד בשנת ‪:1885‬‬ ‫הן‪ .‬כן נמצא חתום אמן בשם משה‬
‫״גם חופה וקידושין יעשו בסתר‪ ,‬ואחר‬
‫ילכו לבית המסגד לעשות כדת יושבי‬ ‫ישועא‪ ,‬כפי הנראה אחיו של אליהו‪.‬‬
‫הארץ‪ ,‬על דלתי בית המסגד אשר על‬ ‫בהראת שבאפגניסתן נמצאו משפחות‬
‫קבר אימאם ריזה״‪ .‬הכתובה המוסלמית‬ ‫של סופרי‪-‬סתם‪ ,‬שעיטרו וכתבו כתובות‬
‫כתובה בפרסית‪-‬ערבית ואילו הכתובה‬ ‫רבות‪ .‬בכתובות נזכרים שמואל בן‬
‫היהודית בפרסית‪-‬יהודית‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫אברהם ונתנאל בן אליהו‪ .‬נתנאל חתם‬
‫חתימות העדים הן תמיד בפרסית־‬ ‫פעם אחת )תרמ״ב( ״הכותב והשדכן״‪.‬‬
‫יהודית‪ ,‬במפתיע‪ .‬בשל קירבתם היתרה‬
‫למוסלמים‪ ,‬אין זה צריך להתמיהנו‪,‬‬ ‫אולי שידך בת זוג מעיר אחרת‪.‬‬
‫שהאנוסים שאלו משכניהם מנהגים‬ ‫באיגרת מקהילת המדן אל משה‬
‫שונים‪ ,‬למשל‪ ,‬נשואי בני דודים או‬ ‫מונטיפיורי משנת תרל״א )‪ (1871‬מודים‬
‫קירבה משפחתית הדוקה‪ ,‬ולעיתים‪,‬‬ ‫אנשי המדן לשר על הסיוע ששלח להם‬
‫מבטיחים ההורים זה לזה את ילדיהם עם‬ ‫בשנות הרעב‪ ,‬וכותבים לו ״שלחנו‬
‫למעלת כבוד סניור משה מונטיפיורי‬
‫היוולדם‪.‬‬ ‫צורת בנין אדונינו‪ ...‬מרדכי הצדיק‬
‫ואסתר״‪ .‬את ציורי קבר אסתר ומרדכי‬

‫‪20‬‬