Page 15 - etmol 85
P. 15
מחירים נמוכים .בתחילה ייצאה חיפה סמטא בעיר וגובהה ארבעה וחצי מטר .על ארבע
חיטה בלבד ,אולם במשך המאה ה19- צלעות החומה נבנו מגדלים מרובעים
שית המאה ה 19-החלו בעלי האניות והוצבו בה תותחים .בחומה היו שני
הלכו ורבו סוגי התוצרת וכמויות הגדולות -להעדיף יותר ויותר את שערים אותם סגרו לפני רדת החשיכה:
הסחורות ששווקו ממנה ולא היתה יותר השער המזרחי ,הוא ״שער עכו״ ו״הש*
״מעגן של עכו״ אלא עיר מסחר עצמ חיפה. ער המערבי״ .הדרך בין שני שערים
המעגן החדש שימש תחילה באופן אלו שחצתה את העיר לאורכה ,היה
אית גדלה והולכת. בלעדי כמעט את עכו שם ישבו הסוח קטע בדרך המלך עכו-יפו .שליטתו של
השינוי נתן גם את אותותיו במספר רים ,בחלקם הגדול צרפתים ,והנציגים דאהר בדרך זו ,שהיתה חיונית להבטחת
תושבי חיפה .מפקדים לא נערכו באותם הקונסולריים אשר טיפלו בסחורות עכו מצד דרום ,היתה אחד היתרונות
ימים ,אולם מן המספרים שמסלו היבוא והיצוא .מטענים שנפרקו בחיפה החשובים שהעניק לו מקומה החדש של
נוסעים שונים ,נראה כי בחיפה של הועברו מיד לעכו ,ומשם נשלחו ליעדי חיפה ,שכן בחיפה העתיקה עברה הדרך
אותם ימים חיו מוסלמים ,נוצרים, הם .גם מטעני היצוא כונסו מן הסביבה
יוונים-קתולים בעיקר ,ויהודים מעטים הקרובה והרחוקה ,הגליל ועמק יזרע מחוץ לתחום העיר.
ובשנת 1816אנו שומעים גם על אל ,בעכו הוטענו על מעבורות ומהן במרחק מה מעל לישוב החדש בנה
דרוזים .אם בראשיתה של חיפה החד הועלו על האניות שהמתינו בחיפה. דאהר מבצר בן שתי קומות ,שכונה
שה אנו שומעים על 250תושבים ברם בשנים הראשונות של המאה ה19- ״אל קלעה״ .מבצר זה עמד בקצהו
בישוב הרי ב 1815-יש בה ״1000 החלו סוחרי חיפה מעבירים את התוצ התחתון של ״גן הזכרון״ של ימינו ,מול
בתים ,מחציתם תורכים ומחציתם רת ,בעיקר מעמק יזרעאל ומאיזור בית העיריה ,והוא נקרא ״בורג׳ אל'
יווניס-קתולים״ .נוסע אחר מוסר שכם ,ישר לחיפה ומשם שלחו את סלאם״ ,או ״בורג׳ אבו סלאם״ ובקיצור
מאותה תקופה כי בעיר חיים ״אלף המטענים ליעדיהם .סוחרי חיפה הצלי ״אל בורג״׳ .כך נקראת הסביבה עד
נפשות בערך ,ואלה ברובם מוסלמים, חו להתחרות בסוחרי עכו ,שלהם היו היום בפי ותיקי חיפה .המבצר השקיף
קשרים רבים ונסיון רב ,על-ידי קביעת על פני העיר החדשה ונועד להגן עליה
והיה מצוייד בתותחים .ערב כיבושה
של חיפה בידי נפוליון בשנת ,1799
הועברו תותחיו של ה׳׳בורג״׳ לעכו כדי
להגן עליה ,ומאז לא הוחזרו לחיפה אלא
רק בשלהי תקופת השלטון התורכי,
וזאת כדי לבשר בעזרתם על חג הרמד
אן.
גידולה של חיפה מאז היה אטי אך
מתמיד .בראשיתה של חיפה החדשה
ישבו בה לפי אומדן של אחד הנוסעים
מאז ,כ־ 250נפש ,אולם כעדות אחד
הנזירים שחיו במקום ״גדל הרובע
המבוצר הזה מדי שנה בשנה במספר
תושביו ,ובלי הרף בנו בו בתים״.
עכו בקיץ ,חיפה בחורף
קצינים בריטים בביקור בחיפה ב־ ז 80ו ימי שלטונו של דאהר אל־עמר היו
ימי סדר ובטחון ,שכמותם לא ידעה
הארץ במשך דורות רבים .זרים ועוברי
אורח בתחום שלטונו לא היו נתונים
להתקפות שוד ורצח כבתקופות שלפניו
ואחריו .מצב בטחון תקין זה הביא גם
הוא להתפתחות העיר.
שיגשוגה של עכו הודות לטיפוח
שטיפח דאהר את המסחר עם ארצות
אירופה ,עזר אף הוא לפיתוח חיפה .
כדי לשים קץ למריבות הבלתי פוסקות
בין הסוחרים הזרים בעכו לבין חברות
הביטוח באירופה ,אשר סירבו להכיר
בתחולת הביטוח על סחורות שנועדו
לעכו ונפרקו בחיפה או להיפך ,נקבע
ב־ 1766נוהג לפרוק ולטעון את כל
אניות המסחר האירופיות בחודשי הקיץ
-ממאי ועד ספטמבר -בעכו ,ובשבעת
החודשים הנותרים -בחיפה .העברת
המטענים מנמל לנמל נעשתה במעבו
רות קטנות בים .פעילות זו נתנה דחיפה
להתפתחות חיפה .סידור זה של חליפין
בנמלים התערער במרוצת הזמן ומרא
15
