Page 22 - ETMOL_110

‫עברים באמרילזה‬

‫ב־‪116‬ו החלה לפעול באמריקה הסתדרות עברית‪ ,‬עשרות סופרים‬
‫ומשוררים פירסמו בעברית • רשת חינוך של בתי־ספר ותיאטרונים‬

‫נות מסוימות המשיכה את חוויית‬ ‫מאת משה פלאי‬ ‫בעתון ״התורן״ שיצא לאור בניו־‬
‫התרבות העברית של דור משכילים‬ ‫יורק‪ ,‬התפרסמה באמצע מלחמת‬
‫ברחבי אמריקה‪ .‬בשנת ‪ 1920‬היה‬ ‫העולם הראשונה בא׳ בסיוון תרע״ו‪2 ,‬‬
‫שגידולו וחינוכו היה באירופה‪.‬‬ ‫מספר חבריהן קרוב לאלפיים‪.‬‬ ‫ביוני ‪ ,1916‬הודעה על הקמת ״הסתד­‬
‫רות עברית״ ששמה לה למטרה להפיץ‬
‫בראש מעייניה של התנועה היה‬ ‫החידוש העיקרי שנבע מהקמת‬ ‫בין יהודי ארצות־הברית את התרבות‪,‬‬
‫החינוך‪ .‬אחד המפעלים החשובים של‬ ‫התנועה העברית היה ביצירת מרכז‬ ‫הלשון והספרות העברית‪ ,‬להקים‬
‫התנועה העברית היה הקמת בית‪-‬‬ ‫לחיי תרבות עברית תוססים באמרי­‬ ‫מוסדות־חינוך עבריים‪ ,‬בתי״ספר‪ ,‬גני־‬
‫מדרש למורים בראשית תרפ״א‬ ‫קה‪ .‬התנועה העברית יצרה מסגרת‬ ‫ילדים ובתי״מדרש למורים; לארגן‬
‫)‪ ,(1921‬בשם ״תרבות״‪ .‬למייסדים‬ ‫לפעילות עברית בערים מרכזיות‬ ‫שיעורי־ערב למבוגרים ולכונן אגודות‬
‫היתה יומרה רבה‪ ,‬הם ביקשו גם ״לה­‬ ‫ובערי״השדה ברחבי ארצות״הברית‪.‬‬ ‫נוער עברי‪ .‬העשיה החינוכית עמדה‬
‫ניח את היסוד לאוניברסיטה עממית‬ ‫אגודות עבריות‪ ,‬סניפי התנועה וחוגי‪-‬‬ ‫בראש מעייניהם של היוזמים בהיותם‪,‬‬
‫עברית באמריקה״‪ .‬בתחילה התקיימו‬ ‫בית ‪ -‬שעם חבריהם נמנו מחנכים‪,‬‬ ‫רובם ככולם‪ ,‬מחנכים‪ .‬ביניהם היו‬
‫שתי כיתות ובהן כ‪ 50-‬תלמידים‪,‬‬ ‫סופרים‪ ,‬רבנים‪ ,‬אנשי מקצועות‬ ‫קלמן וייטמאן‪ ,‬י‪.‬ז‪ .‬פרישברג וצבי‬
‫שלמדו חמישה ימים בשבוע‪ ,‬שלוש‬ ‫חופשיים ואנשים מן השורה‪ ,‬מהגרים‬
‫שעות בכל יום‪ .‬המוסד הצליח לגייס‬ ‫רובם ככולם ־ חיו את חיי התרבות‬ ‫שרפשטיין‪.‬‬
‫כוחות הוראה מקצועיים‪ ,‬וביניהם‬ ‫העברית ואת חיי הרוח של היהדות‪.‬‬ ‫במשך שבעים ושבע השנים שעברו‬
‫פרופסורים וסופרים‪ ,‬שלימדו מקצו­‬ ‫הם חגגו את יובליהם של סופרים‬ ‫מאז הצליחה ״ההסתדרות״ למלא‬
‫עות כתנ״ך‪ ,‬תלמוד‪ ,‬אגדה‪ ,‬ספרות‬ ‫עברים מעבר לים ושל הסופרים העב­‬
‫ימי‪-‬הביניים‪ ,‬ספרות חדשה‪ ,‬לשון‬ ‫רים באמריקה‪ .‬הם חגגו הופעת ספרים‬ ‫רבים מן התפקידים שקיבלה עליה‪.‬‬
‫עברית‪ ,‬דקדוק וגיאוגרפיה של ארץ‪-‬‬ ‫חדשים‪ ,‬ערכו נשפי בידור בעברית‬ ‫ההסתדרות העברית הוקמה בתנופה‬
‫ישראל‪ .‬בשנה השלישית לקיומו נפת­‬ ‫והופעות אמנותיות בעברית‪ .‬התנועה‬ ‫ונלוו להקמתה תקוות ושאיפות רבות‪.‬‬
‫חה ליד בית‪-‬המדרש מעין אוניברסיטה‬ ‫העברית העשירה את חיי התרבות‬ ‫בשנים הראשונות להקמתה שימש‬
‫עממית ובה הרצו טובי המלומדים‬ ‫היהודיים של דור מהגרים שטרם‬ ‫כנשיאה שמריה לוין‪ ,‬ממנהיגי הציו­‬
‫העברים‪ .‬האוניברסיטה אף הקימה‬ ‫התערה בתרבות האמריקנית‪ ,‬ומבחי­‬ ‫נות החשובים וידידו של ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪,‬‬
‫״סניף״ בברוקלין‪ .‬מספר הסטודנטים‬ ‫ואחריו מנחם ריבולוב‪ .‬עם הקמת‬
‫ההסתדרות הצטרפו אליה ‪ 18‬אגודות‬
‫במוסד נע בין ‪ 40‬ל‪.60-‬‬
‫במשך השנים סיימו את המוסד‬ ‫נשן& משה פמילאנםרוי‬
‫כ‪ 200-‬בוגרים שעברו לפעילות חינו­‬
‫כית ברחבי ארצות‪-‬הברית‪ .‬המוסד‬ ‫ביום ה׳‪ 6 ,‬ביוני‪ ,‬בשעה ‪ 8:30‬בערב‬
‫התקיים כשבע שנים‪ ,‬עד שנת ‪,1927‬‬
‫ונסגר ונפתח לסירוגין‪ .‬במשך השנים‬ ‫יתקיים מטעם ההסתדרות העברית באמריקה‬
‫עמדו בראשו מחנכים וסופרים וביניהם‬ ‫באולם החברה להרמת קרן היהדות‪,‬‬
‫ש‪.‬ב‪ .‬מקסימון‪ ,‬שמעון גינצבורג‪ ,‬חיים‬
‫גרינברג‪ ,‬והנהלה בראשות שמעון‬ ‫‪ 15‬רחוב ‪ 86‬מערבה‪ ,‬נידיורק‪,‬‬
‫הלקין ודניאל פרסקי‪ .‬לתנועה חסרו‬
‫המשאבים הכספיים שנדרשו לכלכל‬ ‫נשח לכבוד משה סמילאנסקי‬
‫מוסד חינוכי מעין זה וכל שנותיו היו‬
‫שנות מאבק על קיומו‪ .‬מוסדות אחרים‬ ‫הסופר‪ ,‬העתונאי והמנהיג הציוני‪ ,‬שירצה על‬
‫להכשרת מורים‪ ,‬שהיו קשורים במסג­‬
‫רת התנועות הדתיות באמריקה‪,‬‬ ‫המצב בארץ ישראל בצל המלחמה‪.‬‬
‫הצליחו יותר‪ ,‬והחזיקו מעמד שנים‬
‫אג‪ .‬נולדברב — יושב־ראש‪.‬‬
‫רבות אחר‪-‬כך‪.‬‬
‫כחלק מפעילות החינוך‪ ,‬קמו אגודות‬ ‫תכנית אסנותית מתאימה הוכנה לנשך‪ ,‬כהשתתפות השחקנית הצעירה‬
‫סטודנטים עבריות במכללות‪ .‬בסיטי‬
‫קולג׳ בניו‪-‬יורק נוסדה אגודת סטודנ­‬ ‫רחל גינצבורג‪.‬‬
‫טים עברית שנשיאה היה שמעון הלקין‬ ‫כל העברים‪.‬בניו־יורק וסביבותיה מוזמנים!‬
‫וסגנו אברהם רגלסון‪ .‬בתרפ״ד‬
‫)‪ ,(1924‬היתה בסיטי‪-‬קולג׳ קבוצה‬ ‫הכניסה חנם‪.‬‬
‫קבועה שהתכנסה להרצאות בספרות‬
‫עברית ולהרצאות על התלמוד של‬
‫״רב צעיר״‪ ,‬הוא חיים טשרנוביץ‪.‬‬