Page 20 - ETMOL_110

‫בימי מלחמת העולם הראשונה סבלו‬ ‫רבבות כתבי‪-‬יד ותעודות לאוניברסי­‬ ‫היתה מעמדם החברתי השונה משל‬
‫הקהילות הקראיות בפולין ובליטא‬ ‫היהודים‪ ,‬בעיקר בקרים‪ ,‬בעוד שהי­‬
‫סבל רב‪ ,‬שכן החזית עברה בין יישו­‬ ‫טת קיימברידג׳ באנגליה‪ .‬היום סבו­‬ ‫הודים היו ברובם בעלי מלאכה וסוח­‬
‫ביהם‪ .‬מלחמת האזרחים שבאה בעק­‬ ‫רים החוקרים כי את רוב החומר השיג‬ ‫רים זעירים‪ ,‬היו רוב הקראים עובדי‬
‫בות המלחמה ברוסיה‪ ,‬הפוגרומים של‬ ‫פירקוביץ מהגניזות בבתי‪-‬הכנסת‬ ‫אדמה ובעלי אחוזות‪ ,‬שלהם מטעי‬
‫אנשי פטלורה והמגיפות שפרצו אחרי‬ ‫הקראיים בקהיר‪ .‬בין השאר‪ ,‬הוא רכש‬ ‫טבק‪ ,‬מטעי פרי ומכרות מלח‪ .‬בשנות‬
‫המלחמה‪ ,‬גרמו לדילדול יישוביהם‪.‬‬ ‫ארבעה ארגזים גדולים של כתבי‪-‬יד‬ ‫‪ 1910‬מנו קרוב ל‪ 13-‬אלף נפש‬
‫כמה קראים שירתו בימי מלחמת‬ ‫מבית‪-‬הדין הקראי בקהיר תמורת ‪200‬‬ ‫ברוסיה‪ .‬מקצת הקראים עברו לחיות‬
‫האזרחים בצבא ״הלבן״‪ ,‬שלחם בקו­‬ ‫לירות‪-‬סטרלינג‪ .‬כן רכש עשרה ארג­‬ ‫בערים הגדולות‪ .‬מדי פעם בפעם נועדו‬
‫מוניסטים‪ .‬אחד ממנהיגי הקראים‪,‬‬ ‫זים של כתבי‪-‬יד שומרוניים מהקהילה‬ ‫החכמים והחזנים‪ ,‬המנהיגים הדתיים‬
‫סלומון קרים‪ ,‬אף שימש ראש‪-‬ממשלת‬ ‫השומרונית בשכם‪ .‬אוסף פירקוביץ זה‬ ‫של הקהילה‪ ,‬כדי לדון בענייני העדה‪.‬‬
‫קרים במשך חמישה חודשים בתקופה‬ ‫נמצא כיום בספריה הממלכתית בסנט‪-‬‬ ‫בקרים נוסד שוב דפוס‪ ,‬שהוציא לאור‬
‫של חילופי השלטון‪ ,‬עד שהקומוניס­‬
‫טים כבשו את האזור ואז ברח למערב‬ ‫פטרבורג ונחשב לאחד מן האוספים‬ ‫ספרי יסוד קראיים‪.‬‬
‫אירופה‪ .‬עם הכיבוש הקומוניסטי‬ ‫היהודיים החשובים בעולם‪.‬‬ ‫המיזוג המוצלח של הקראים בחיים‬
‫התיישבו קראים מכל רוסיה בקרים‬ ‫הרוסיים גרם להצלחה כלכלית אבל גם‬
‫והם נאלצו‪ ,‬בצו השלטון‪ ,‬להתרכז‬ ‫גילוייו עוררו תשומת‪-‬לב גדולה‬ ‫למשבר של זהות‪ .‬יותר ויותר קראים‬
‫בקולחוזים ולעבד את אדמותיהם‬ ‫בעולם היהודי‪ .‬החוקר שמחה פינסקר‬ ‫עברו לדיבור ברוסית או באוקראינית‬
‫בשותפות‪ .‬כמה מאות קראים‪ ,‬בעיקר‬ ‫נעזר במידה רבה בכתבי‪-‬היד של‬ ‫בחיי יום‪-‬יום והשימוש בדיאלקט‬
‫מהמשכילים‪ ,‬ברחו מרוסיה אחרי‬ ‫פירקוביץ בפירסום ספרו ״ליקוטי‬ ‫הטטרי נעשה נדיר יותר ויותר‪.‬‬
‫המהפכה‪ ,‬ו‪ 300-‬מהם התיישבו בפרים‪.‬‬ ‫קדמוניות״‪ .‬כן השתמשו בכתבי‪-‬יד אלו‬ ‫הסטודנטים הקראים באוניברסיטה של‬
‫אחרים עברו לשווייץ ומעטים אף‬ ‫מוסקבה יסדו בשנת ‪ 1911‬ירחון‬
‫גרץ והיסטוריונים אחרים‪ .‬פירקוביץ‬ ‫ברוסית ושנתיים אחר‪-‬כך יצא לאור‬
‫היגרו לארצות‪-‬הברית‪.‬‬ ‫עצמו פירסם גם הוא כמה מכתבי‪-‬היד‪,‬‬ ‫כתב‪-‬עת של קראים ברוסית בוילנה‪.‬‬
‫אחרי המלחמה נשארו קהילות‬ ‫וביקש לתת הסברים ״מדעיים״‬ ‫הקראים התחילו לכתוב גם בנושאים‬
‫קראים בארבעה יישובים בפולין ואחד‬ ‫שיוכיחו את ניתוק הקראים מהיהודים‪.‬‬ ‫לא דתיים‪ ,‬ופירסמו סיפורים ושירים‬
‫בליטא‪ .‬בעיר פוניביז׳ שבליטא חיו‬ ‫הוא טען כי הקראים הראשונים הגיעו‬ ‫ברוסית ובפולנית‪ .‬כמה מהצעירים‬
‫כמאה קראים‪ ,‬בהאליץ שבדרום פולין‬ ‫לקרים כבר במאה ה‪ 7-‬לפני הספירה‬ ‫למדו באקדמיה בוילנה‪ ,‬שהוקמה על‪-‬‬
‫ובעיירה שלידה זלוקייב חיו כ‪130-‬‬ ‫עם גלות עשרת השבטים‪ ,‬ועל‪-‬כן הם‬ ‫ידי נזירים ומשם עברו לאוניברסיט­‬
‫קראים‪ .‬בלוצק נשארו כ‪80-70-‬‬ ‫לא השתתפו בצליבת ישו‪ ,‬כטענת‬ ‫אות במרכז אירופה ובמערבה‪ .‬באותו‬
‫קראים‪ .‬בטרוקי נשארו כ‪ 300-‬קראים‪,‬‬ ‫הנוצרים כלפי היהודים‪ ,‬וכן לא‬ ‫הזמן התבוללו יותר ויותר קראים‬
‫בעיר זו חי גם החכם‪ ,‬שעמד בראש‬ ‫השתתפו בחיבור התלמוד והתורה‬ ‫בחיים הרוסיים ואחד הקצינים הצעי­‬
‫הקראים בפולין‪ .‬בוילנה חיו כ‪250-‬‬ ‫שבעל‪-‬פה‪ ,‬שהקראים לא קיבלו אותם‪.‬‬ ‫רים הנודעים שהיה בין מגיני פורט‬
‫קראים‪ .‬הצעירים שבהם כבר לא ידעו‬ ‫לדבריו‪ ,‬השליחים אל הכוזרים‪ ,‬שלפי‬ ‫ארתור בסיביר במלחמה נגד היפנים‪,‬‬
‫לדבר בלשונם‪ .‬הקראים בפולין היו‬ ‫המקובל התגיירו כולם או קצתם‪ ,‬היו‬ ‫היה הקראי מרק טפסק‪ ,‬שנהרג בקרב‪.‬‬
‫ברובם איכרים‪ .‬בשנת ‪ 1936‬אישרו‬ ‫קראים ועל‪-‬כן הכוזרים המגוירים היו‬
‫השלטונות הפולניים את בקשתם‬ ‫עלילות פירקוביץ‬
‫בעצם קראים‪.‬‬
‫להכיר בהם כמיעוט עצמאי‪.‬‬ ‫פירקוביץ פירסם שני ספרים נגד‬ ‫האישיות המרכזית בין הקראים‬
‫בראשית שנות השלושים מנו הקר­‬ ‫ברוסיה במאה ה‪ 19-‬היה אברהם‬
‫אים בכל העולם כ‪ 12-‬אלף נפש‪ ,‬רובם‬ ‫החסידות‪ ,‬״מסה ומריבה״ ו״סלע המח­‬ ‫פירקוביץ‪ ,‬שנולד בלוצק שבפולין‬
‫ישבו בקרים‪ ,‬כאלף בפולין ובליטא‬ ‫לוקת״ שמם‪ .‬בתקופה מאוחרת גילו‬ ‫בשנת ‪ ,1686‬אבל פעילותו העיקרית‬
‫וכמה אלפים במצרים‪ .‬קראים מעטים‪,‬‬ ‫החוקרים זיופים בכתבים שפירסם‬ ‫היתה בקרים‪ .‬אחד ממנהיגי הקראים‬
‫כעשר משפחות‪ ,‬חיו בירושלים והחזי­‬ ‫פירקוביץ‪ ,‬בעיקר כדי להוכיח כי‬ ‫בראשית המאה ה‪ ,19-‬שמחה בבוביץ׳‪,‬‬
‫קו בבית‪-‬הכנסת העתיק שלהם בעיר‪-‬‬ ‫קירבו אליו ולקח אותו עמו לביקור‬
‫העתיקה‪ .‬מכל הקהילות הקראיות‬ ‫יישוב הקראים בקרים היה מוקדם‬ ‫בארץ‪-‬ישראל בשנת ‪ .1830‬הוא גילה‬
‫הרבות שהיו בפרס ובעיראק‪ ,‬נשארה‬ ‫הרבה מהמקובל‪ .‬ואם דעותיו המחק­‬ ‫התעניינות רבה בכתבים עתיקים‬
‫קהילה קראית רק בעיירה היט שעל‬ ‫ריות הופרכו במידה גדולה‪ ,‬הרי עם‬ ‫והשיג בירושלים‪ ,‬בחברון ובמצרים‬
‫הפרת‪ .‬קהילה יחידה זו שמרה בקנאות‬ ‫השנים גדלה חשיבותם של אוספיו‬ ‫כתבי‪-‬יד עבריים רבים‪ .‬לאחר שובו‬
‫על מנהגי הקראים‪ .‬בשנת ‪ ,1960‬עם‬ ‫בספריה שבסנט‪-‬פטרבורג ובהם השתמ­‬ ‫לקרים המשיך באיסוף כתבי‪-‬יד וכן‬
‫כל יהודי עיראק‪ ,‬עלו אף הם לישראל‪.‬‬ ‫העתיק כתובות עתיקות ממצבות‬
‫שו חוקרים רבים‪ .‬ברוב ימי השלטון‬ ‫קבורה של קראים בקרים ובקווקז‬
‫הם מנו אז ‪ 17‬משפחות‪ 67 ,‬נפשות‪.‬‬ ‫הקומוניסטי ברוסיה לא היתה גישה‬ ‫ואותן פירסם בספר ששמו ״אבני‬
‫לחוקרים לאוסף זה‪ ,‬אולם מאז ‪1990‬‬ ‫זכרון״‪ .‬בשנת ‪ 1863‬הוא חזר לארץ‬
‫במשטר הנאצי‬ ‫נפתחו שערי הספריה לפני החוקרים‬ ‫ולמצרים‪ ,‬וכבעל ידע רב ובעל אמצ­‬
‫ואלו גילו שם אוצרות חשובים שעוד‬ ‫עים רבים‪ ,‬רכש שם את רוב אוספו‬
‫במלחמת העולם השניה‪ ,‬כשכבשו‬ ‫יבואו לידי 'פירסום‪ .‬בכל אופן‪ ,‬גם‬ ‫שהכיל ‪ 13,700‬כתבי‪-‬יד‪ .‬עד היום לא‬
‫הנאצים את פולין וחלקים גדולים‬ ‫הגישה הביקורתית לכל מחקריו‬ ‫ברור אם הגיע לגניזה שבבית‪-‬הכנסת‬
‫מרוסיה‪ ,‬נפלו בידיהם כל היישובים‬ ‫השתנתה וצבי אנקורי‪ ,‬מחשובי חוקרי‬ ‫על שם עזרא בקהיר‪ ,‬זו הגניזה‬
‫הקראיים‪ .‬החכם הקראי שבפולין‬ ‫הקראים‪ ,‬ציין כי אין להעריך את עבו­‬ ‫שהתפרסמה שלושים שנה אחר‪-‬כך‬
‫סרז׳א חאן שפסל שיכנע את השלטו­‬ ‫דותיו של פירקוביץ לפי הכלים המד­‬ ‫על‪-‬ידי שלמה שכטר ושממנה הועברו‬
‫נות הנאציים כי לקראים אין כל קשר‬ ‫עיים של ימינו‪ ,‬אולם איש לפניו לא‬
‫ייחד תשומת לב רבה כל‪-‬כך ולא‬
‫הראה הבנה רבה כל‪-‬כך לכתבי‪-‬יד‬
‫עבריים כמוהו‪ ,‬והמחקר החדש חייב‬
‫הרבה לכתבי‪-‬היד שאסף בהתלהבות‬
‫כה רבה‪ .‬נראה גם כי כמה ממסקנות‬
‫החוקרים בקשר לעבודותיו של‬
‫פירקוביץ ראויות לדיון מחדש‪.‬‬

‫פירקוביץ נפטר בשנת ‪.1874‬‬

‫‪20‬‬