Page 18 - ETMOL_110
P. 18
קראים באירופה
אברהם פירקוביץ כ״ 700שנה חיו קראים בפולין ,ליטא וקרים,
במלחמת העולם שיתפו פעולה עם הנאצים
בדי להציל את חייהם ,לאחר המלחמה
ניטשו כל קהילות הקראים באירופה
מאת נתן שור
483משפחות קראים והושיב אותם תורכי .הקראים קיבלו הרבה מדרך פריחתה הגדולה של הקראות
בטרוקי ,ליד וילנה ,בלוצק ובהאליץ החיים של הטטרים שביניהם חיו ,וכן שהתפלגה מהזרם היהודי המרכזי
שבווהלין .לאחר איחוד פולין וליטא, רבים ממנהגיהם ,ודיברו בדיאלקט במאה ה* 8בכופרה בתלמוד ובתורה־
בשנת ,1569עסקו קראים רבים במס התורכי כמותם .היו ביניהם גם נישואי
חר בעצי יער ובמוצרים חקלאיים. תערובת ובמשך הזמן נדמו לטטרים, שבעל״פה ,היתה בבבל ובארצות
דבר שעזר להם במאה ה 19-וה20- המזרח״התיכון .עם שקיעתן של הקהי
קהילת הקראים החשובה ביותר היתה להרחיק את עצמם מהיהודים ולהתקבל לות הקראיות בממלכה התורכית
בעיר טרוקי ומספרם שם הגיע לעתים במזרח״התיכון בסוף המאה ה ,16-עבר
עד מחצית האוכלוסיה .נסיכי ליטא על-ידי הנאצים כלא-יהודים. המרכז הקראי למזרח אירופה ,שם חיו
ומלכי פולין העניקו להם זכויות שכללו אלפי קראים בקהילות וביישובים
את החופש לנהל את חייהם הדתיים יישובים בליטא ופולין משלהם .אולם שלא כמו בבבל ,בארץ״
והקהילתיים לפי אמונתם ,את חופש ישראל ובמצרים ,לא נוצרה שם יצירה
המסחר ואת הזכות לשפוט את בני עם תום השלטון המונגולי איבדה קראית דתית חשובה .במשך שמונה
אמונתם בבתי דין של הקהילה .הקר קרים את חשיבותה הכלכלית והקראים מאות שנה חיו הקראים בפולין ,בליטא
אים אף שירתו בצבא ביחידות מיוח עברו לעבודת האדמה ועסקו בגידול ובקרים ,עבדו את האדמה ,היו
דות ובתחילת המאה ה 18-נמסר על טבק .קצתם היו בורסקאים ובעלי סוחרים ,בעלי מלאכה ,ושמרו על
קצינים קראים בצבא פולין .בטרוקי חנויות .הם חיו בתנאים טובים בארב עצמאותם ,על מנהגיהם ועל חוקיהם
נמצא ועד של כל הקראים שפעל עת יישוביהם בקרים ואחד מהם, ולשונם המיוחדת וביקשו להתרחק
לעתים בשיתוף עם ועד יהודי ליטא שופוט-קאלה ,נקרא בפיהם בעברית מהיהודים עד ניתוק גמור .ניתוק
בקשר למסים שנתבעו מהם ,אולם ״סלע היהודים״ .באמצע המאה ה17- שגרם לשיתוף פעולה ביניהם ובין
לעתים הגיעו הקראים להתנגשויות עם מנתה הקהילה הקראית בעיר זו למע הנאצים בימי מלחמת העולם השניה.
היהודים ואף השיגו באמצע המאה לה מ 300-משפחות .בשנת 1734נוסד בדרך זו ניצלו ,אולם בעקבות המלח
ה 17-פקודה מהמלך המונעת התייש בעיר דפוס עברי שהוציא לאור כתבים מה נהרס ונעלם היישוב הקראי באי
בות יהודים בטרוקי .כמה קראים עשו קראיים שונים .דפוס זה פעל לסירוגין רופה .כיום מתרכזים רוב-רובם של
עושר רב ורופאים קראים אף שירתו עד שנת .1806בשנת 1751השתקע
בחצרות מלכי פולין במאה ה ,17-כמו בשופוט-קאלה שמחה יצחק לוצקי, הקראים ,כ 15-אלף נפש ,בישראל.
עזרא ניסאמוביץ ואלי דל-מדיקו. שבא מהקהילה הקראית בלוצק הקהילות הקראיות הראשונות
קראי ליטא ,פולין וקרים קיבלו הדר שבווהלין .הוא חיבר ספרי הגות, באירופה קמו בחצי האי קרים .הרא
כה דתית מהקהילה הקראית בקושטא הלכה וקבלה ,כמו ״לבנת הספיר״ על שון שהזכיר פעילות קראית בקרים
ודרכה אף עמדו בקשר עם הקהילה הקבלה ו״ספר התפוח״ על בריאת הוא אהרון בן יוסף ,שסיפר בסוף
בירושלים .כתביהם היו בעברית אולם העולם וכן ספר על תולדות הקראות המאה ה ,13-על ריב בקשר ללוח
במשך הזמן תירגמו אותם ללשון הטט- ששמו ״אור הצדיקים״ .בשנת 1783 העברי עם היהודים הרבניים .במאה
רית שהיתה נהוגה בפיהם .הקראים צורפה קרים לרוסיה .באותו הזמן ה 13-נכבשו דרום רוסיה וקרים בידי
סבלו קשה ,כיהודים ,בפוגרומים של מנתה הקהילה הקראית במקום כ2400- המונגולים ,שפתחו דרכי מסחר בין
המזרח הרחוק לאירופה .קרים נעשתה
חמלניצקי בשנים ת״ח-ת״ט נפש. מרכז מסחרי חשוב בדרכים אלו ונראה
המסורת הקראית טוענת כי בשעה שאז התיישבו סוחרים קראים בחצי
).(1649-1648 שהביס הדוכס של ליטא ויטולד את האי .תושבי קרים היו טטרים ,תערו
בסוף המאה ה 17-פרצו מלחמות הטטרים בשנת 1392הוא לקח בשבי
רבות בין הפולנים לרוסים והקראים בת של סכיתים ,יוונים ,כוזרים,
שבליטא סבלו קשה ומספרם פחת מונגולים ותורכים שדתם היתה מוסל
והלך .בעידודו של מלך פולין עברו מית ושמשנת 1475נמצאו תחת שלטון
18