Page 16 - ETMOL_110
P. 16
להחיל גם עליהם את מדיניותם כלפי אסיר יהודי יכלו להזדהות עמו מבחינה אידיאית,
יהדות אירופה .ואילו רובם של הדיפ במחנה דראנסי בצרפת אם משום שחששו שמדיניותו החדשה
לומטים ואנשי הצבא האיטלקים, תוביל ,במוקדם או במאוחר ,לעירעור
האחראים על הנעשה באזורים אלה, מבקש עזרה מעמדן החברתי ולאובדן הישגיהן
גילו חוסר נכונות ,או אפילו התנגדות מהקונסול האיטלקי הכלכליים .המיתוסים של יצירת
גלויה ,להיענות לתביעת בעלי בריתם ״ציביליזציה חדשה״ ושל הקמת ״סדר
בפאריז עולם חדש״ לא דיברו אל לבם של מי
ולשתף עמהם פעולה בנושא זה. שעיקר שאיפתם היה מניעת הפיכות
אמנם אין ספק בדבר ,שרוב הדיפ באיטליה בעת החדשה; ועל אחת כמה חברתיות ושמירת הקיים .כריתת
לומטים ואנשי הצבא האיטלקים נמנו וכמה לא בלבושה הגזעני ,כפי שביקש הברית עם גרמניה הנאצית ,שמלכת
בשנות העשרים והשלושים עם תומכי מוסוליני להנחילה ,שמסיבות היסטו חילה ראו בה רבים צעד שיכול
המשטר ,אם מטעמים אידיאולוגיים אם ריות ואתניות היה זר לרוב העם מכל להוביל להרפתקה צבאית מסוכנת,
מטעמים מעמדיים .אך זיקתם היתה, וכל .רבים ,אפילו בתוך המחנה הפא- וההשלמה עם סיפוחה של אוסטריה
על פי רוב ,אל הפאשיזם השמרני- שיסטי ,תמהו אפוא על פשרם של ל״רייך הגדול״ ,שהיתה מתוצאותיה
הרציונלי של השנים ,1936-1926ולא צעדים אלה ,ומתוך שלא מצאו תשובה הראשונות והמביכות ביותר של אותה
אל הפאשיזם של המפנה האנטי-בורגני לתמיהתם ,התייחסו אליהם בזרות. ברית ,גרמו לקרע אפילו בקרב ההנה
משנות השלושים המאוחרות .וכשם אחרים ראו בצעדים נגד היהודים גה הפאשיסטית .ביוני ,1940חמש
שבשנת 1938באה לידי ביטוי התנג ראשיתו של מהלך ,העלול לפגוע שנים בלבד לאחר שהגיע לפסגת
דותם למפנה זה ,בין השאר ,בהסתיי בסופו של דבר בכלל שכבת הבורגנות הפופולריות שלו בעקבות ייסוד הקיס
גות מהנהגת מדיניות הגזע ,כך הולי שאליה השתייכו ,ומתוך שביקשו להגן רות ,החליט מוסוליני להוביל את
דה התנגדות זו בשנות המלחמה ,בדרך על עצמם התנגדו לו מלכתחילה .אמנם ארצו למלחמה ,אף שרוב העם התנגד
ישרה והגיונית ,את אי-נכונותם לשתף היו מי שהאמינו במיתוסים של המהפי- לצעדו זה ואפילו בתוך מחנהו שלו
פעולה עם כוחות הביטחון הגרמניים כה הפאשיסטית ובנחיצות הנהגת
בנושא היהודים בארצות הכבושות מדיניות של הגנת הגזע כשלב בדרך רבו המפקפקים בנכונות דרכו.
להשגתם .ואולם בדרך כלל לא זכו
שמחוץ לגבולות ארצם. הצעדים נגד היהודים להסכמה חבר התנגדות רחבה
כמו כן יש לומר ,כי לאחר שנודעו תית ,כפי שלא זכתה מדיניות המשטר
פרטים על טיבם של הצעדים שהיו של השנים ההן לתמיכה ציבורית ,ועל ההתנגדות הרחבה שקמה למדיניותו
נקוטים בידי הגרמנים כלפי האוכלו- פי רוב ראו בהם הבריות ביטוי מעוות של מוסוליני בשנים 1938-1937לא
סיה היהודית בארצות הכבושות בידי פסחה על הצעדים שנקט נגד היהודים.
הם )וידיעות על כך ,מפורטות ומדוי למדיניות שגויה. כאמור ,שנאת יהודים לא היתה נפוצה
קות למדי ,הגיעו לאוזני האיטלקים,
כבר בשלהי שנת 1941תחילת ,(1942 על רקע מציאות מורכבת זו הופיע
הביעו רוב הדיפלומטים ואנשי הצבא בשלהי שנת 1942הצבא האיטלקי
ככובש באזורים אחדים בדרום צרפת
האיטלקים את סלידתם העמוקה מהם ובטונים -ולפני כן בקרואטיה וביוון -
ואת אי-נכונותם להיות שותפים לפשע ובמהרה נתעוררה שאלת גורלם של
היהודים תושבי אזורים אלה .שלטונות
נתעב זה. הביטחון הגרמניים ,ובעקבותיהם
היחס ההומני ,ולעתים אף האוהד, גרוריהם המקומיים ,תבעו בכל תוקף
שגילו איטלקים רבים כלפי יהודים כי היהודים הללו יוסגרו לידיהם ,כדי
באזורי הכיבוש האיטלקי בימי מלחמת
העולם השניה ,איננו אפוא מעשה שיש
לזקוף לזכותו של הפאשיזם ,כפי שנכ
תב לא אחת .נהפוך הוא .בעיקרו של
דבר היה זה ביטוי נוסף לכשלונו של
הפאשיזם לכונן משטר כרוחו ,או ,לכל
הפחות ,כרוחם של מעצבי דרכו
בשנים ההן .לגבי יהודים רבים,
בדרום צרפת ,בקרואטיה וביוון ,היתה
זו קרן אור יחידה ,באפילה המתמשכת
שאפפה את חייהם האומללים בימים
ההם .אך קרן אור זו -לא מן הפאשיזם
יצאה ,אלא דווקא מתוך ההסתייגות
ממנו ומן המדיניות שהוא ייצג ושהי-
תה נקוטה בידיו באותה תקופה.
ואשר ליחידים שלקחו חלק בפעולה
זו ,שבגינה ניצלו חייהם של אלפי בני
אדם ,הם הוכיחו לעצמם ולמצפונם ,כי
נורמות ראשוניות כלל-אנושיות מחיי
בות בכל זמן ,גם בעתות משבר -
ובעתות אלה יותר מתמיד -וגם בשעה
שהרוב מתעלמים מהן ,והדבקות בהן
אינה צריכה הסבר.
לעיון נוסף :ד .קארפי -״בין שבט
לחסד״ ,הוצאת מרכז זלמן שזר.
16