Page 12 - ETMOL_110

‫יסוויה ומותה של מומה י)ובה‬

‫סיפורה של אשה ליטאית שעונתה ב־‪ 1663‬עד מוות‬
‫וסירבה להעליל על היהודים עלילת־דם‬

‫מאת מרדכי נדב‬

‫המקום‪ .‬שנתיים לפני כן פרצו סכסוכים בין היהודים‬ ‫בחודש יוני של שנת ‪ 1663‬מתה בעינויים בעיירה ווהין‬
‫לנוצרים בעיירה‪ ,‬על רקע תלונת היהודים שהם נתבעים‬ ‫שבליטא אשה נוצריה פשוטה‪ ,‬מרינה ינובה‪ ,‬בשל סירובה‬
‫לשלם על בתיהם וקרקעותיהם מסים גבוהים יותר מן‬ ‫להעליל על יהודי המקום שהם המיתו את ילדה‪ ,‬ועל׳ידי״כך‬
‫הנוצרים‪ .‬שליח מטעם המלך הסדיר הסכם בין הנוצרים‬ ‫הצילה אותם מאסון כבד‪ .‬מעשה ההקרבה של מרינה ינו^ה‪,‬‬
‫ליהודים‪ ,‬שעל פיו ישלמו היהודים והנוצרים מסים שווים‬ ‫המסופר בתעודה משפטית מאותם ימים‪ ,‬איננו ידוע כלל‬
‫על כל בית ויחידת קרקע‪ ,‬ושני נציגים יהודים ישתתפו יחד‬ ‫בהיסטוריה של עלילות הדם המרובות נגד היהודים וראוי‬
‫עם הנוצרים בגביית המס‪ .‬אבל הנוצרים הפרו את ההסכם‬ ‫לספר על גבורתה‪ ,‬על ייסוריה ועל מותה של אשה נוצריה בת‬
‫וחזרו להטיל על היהודים מס גבוה בלי לשתף את נציגיהם‬
‫בסדרי חלוקת המס‪ .‬היהודים שבו והגישו מחאה‪ ,‬והנוצרים‬ ‫כפר פשוטה‪ ,‬אשר הצילה בחייה קהילה שלמה‪.‬‬
‫העיירה ווהין היתה שייכת באותם ימים לדוכסות הגדולה‬
‫הגדילו את המם על היהודים‪.‬‬ ‫של ליטא וקהילתה היהודית נספחה לגליל בריסק‪ .‬מרינה‬
‫ינובה‪ ,‬צמיתה של אחד האצילים הפולנים‪ ,‬הגיעה באחד‬
‫בין הנוצרים ליהודים‬ ‫הימים לפני ‪ 1663‬בנסיבות לא ברורות ממרחק רב לעיירה‬
‫ווהין ושם מצאה לה מקום מגורים בבקתה שעמדה על‬
‫סכסוכים אלו עוררו מתחים בין הצדדים והנוצרים חיפשו‬ ‫מגרש ריק‪ .‬ב*‪ 15‬ביוני ‪ 1663‬נעלם בנה הרך של מרינה‪.‬‬
‫דרכים לפגוע ביהודים‪ .‬יושבי ווהין כבר התנסו בעלילת דם‬ ‫לאחר חיפושים נמרצים מצאה אותו למחרת היום טבוע‬
‫על היהודים‪ ,‬כתשעים שנה לפני כן‪ ,‬ב״‪ ,1577‬כשהאשימו‬ ‫בבריכה מחוץ לעיר‪ .‬היא משתה את הגופה מן המים והביאה‬
‫את יהודי המקום בהמתת ילד נוצרי ובעשיית פצע בדמות‬
‫אותה לביתה‪ ,‬כדי לקבור אותה‪.‬‬
‫מקרה האסון שקרה למרינה הזרה בעיירה‪ ,‬נפל כפרי‬
‫בשל לידי יושביה הנוצרים‪ ,‬שביקשו להתנקם ביהודי‬

‫‪12‬‬