Page 8 - ETMOL_110

‫דוקטור‪ ,‬חזור הביתה‬ ‫הלבנים שברח לגרמניה אחרי המהפכה‬
‫או‪ ...‬שלח גט‬ ‫הבולשביקית‪ .‬בסוף תרגומו הוא‬
‫מעיר‪ ,‬כי חיפש לצורך פירסום המאמר‬
‫אשה מדמשק מנסה לשכנע את בעלה בעכו‬ ‫תצלום של אחד״העם‪ ,‬״מנהיג התנועה‬
‫הציונית כולה״‪ ,‬אבל לשווא‪ .‬אחד־‬
‫שלמה זיתוני‪ ,‬רופא בדמשק‪ ,‬יצא בראשית המאה ה־‪ 9‬ו ‪ ,‬כנראה‬ ‫העם ‪ -‬לדבריו ‪ -‬עזב את אנגליה בלי‬
‫בין השנים ‪ , 1820-1810‬לעכו כדי לשמש שם רופא ולהשתכר יפה‪,‬‬ ‫להניח עקבות אחריו‪ ,‬לאחר שהביטאון‬
‫שכן בעיר היה הנמל הגדול בארץ‪ ,‬והיא משגשגת ואליה באים‬
‫הצרפתי חשף את פעילותו‪.‬‬
‫סוחרים מארצות רבות‪.‬‬ ‫התרגום הרוסי הופיע ב״‪1922‬‬
‫בעכו שימש אז חיים פרחי היהודי כשר האוצר של המושל‬ ‫והגרמני ‪ -‬ב״‪ ,1923‬שניהם בחוברות‪.‬‬
‫ונמצאה בה קהילה יהודית‪ .‬זיתוני השאיר אחריו אשה בדמ שק וזו‬
‫סירבה להצטרף אליו‪ .‬היא פנתה לרב ולעסקן הדמשקי חיים עמרם‪,‬‬ ‫אז כבר ישב אחד־העם בארץ־ישראל‬
‫שלו היו קשרים רבים עם בית פרחי וביקשה שיכתוב למשה‪ ,‬אחיו‬ ‫גלוי לכל )הוא עלה בינואר ‪.(1922‬‬
‫של שר האוצר חיים פרחי‪ ,‬וביקשה ממנו שישפיע על בעלה‬ ‫אבל כאשר פירסם רוונטלוב את מאמ­‬
‫הדוקטור שיחזור לדמשק או שישלם כתובתה וישחררנה‪ .‬המכתב‬ ‫רו‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1921‬עדיין התגורר‬
‫פורסם על־ידי הרב יעקב משה טולידנו לפני יותר מששים שנה‪ .‬וזה‬ ‫בלונדון‪ ,‬חולה בנפשו ובגופו‪ ,‬ורחוק‬
‫מאוד מכל פעילות‪ ,‬ואפילו על מכתבים‬
‫נוסח הפניה של חיים עמרם בשם הרעיה העזובה‪:‬‬ ‫כמעט לא ענה‪ .‬באותו הזמן ביקשו‬
‫חוגים יהודיים שונים בגרמניה לתבוע‬
‫ראה שנפתחו לפיו דרכי הריווח‬ ‫הלא מראש תפילה למשה‪ .‬על‬ ‫את רוונטלוב לדין על הוצאת דיבה‪.‬‬
‫ומלכי עמים‪ ,‬על כל פנים יצרור סך‬ ‫דבר האיש המתגורר במקום קוד­‬ ‫ההסתדרות הציונית נרתמה למשימה‬
‫כתובתה על‪-‬ידי הסוחר אשר שלח‬ ‫שו ויהיה רופא ושמו שלמה זיתוני‪.‬‬ ‫והצליחה להשיג מאחד־העם ייפוי״כוח‬
‫אחריה והיא תקבל גטה בתנאי‬ ‫הנה העלובה אשתו באה לפני‬ ‫לעורכי־דין ליצגו במשפט‪ ,‬כי הוא‬
‫שישלח צרור הכסף לידה‪ ,‬ויעשה‬ ‫ודמעתה מפכה‪ ,‬בוכה ומבכה‪,‬‬ ‫סירב להופיע בו אישית‪ .‬בדצמבר‬
‫ודיברתי על ליבה ובשום אופן לא‬ ‫‪ 1921‬הוגשה התביעה ועם הפרקליטים‬
‫מה שליבו חפץ‪.‬‬ ‫נתרצתה ללכת למקומכם מסכנת‬ ‫שטיפלו בדבר נמנה גם ד״ר סמי‬
‫ומנהג דמשק לכתוב בכתובה‬ ‫הים וסערותיו )אותם ימים היו‬ ‫גרונימן‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר ומחזאי)מחבר‬
‫שלא ייצא מעבר לים ואם כן‪ ,‬מה‬ ‫נוסעים מדמשק לביירות ומשם‬
‫דעתו של האיש הלז‪ .‬ואי לדידי‬ ‫מפליגים באניה עד עכו(‪ ,‬כי לא‬ ‫״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״(‪.‬‬
‫ציית‪ ,‬בוא יבוא ברינה וישען על‬ ‫נוסתה באלו והבוגאס)המזח( אשר‬ ‫ההליכים נמשכו שלוש שנים ובינתיים‬
‫האלוקים הזן ומפרנס‪ ,‬מה לי הכא‬ ‫הוא גשר רעוע וכל העובר עליו‬ ‫התעוררו ספקות אם אפשר יהיה‬
‫מה לי התם‪ ,‬ושב ורפא אל עירו‬ ‫לא יאמין בחיים‪ .‬ומה גם כי אין לה‬ ‫להביא לחיוב רוונטלוב בדין‪ ,‬שכן הוא‬
‫ואל שער מקומו‪ ,‬כי הטוב הוא‬ ‫לב לעזוב את ארץ מולדתה וללכת‬ ‫הסתמך במאמרו על פירסום צרפתי‪,‬‬
‫שלא יבגוד באשת נעוריו אשר‬ ‫שלא הוגשה נגדו תביעה בצרפת‪.‬‬
‫נשאה אתו רעות רבות וצרות‬ ‫באורחות ימים‪.‬‬ ‫מלבד זאת נסוגו מן המאבק כל התומ­‬
‫ועתה דרווח רווח‪ ,‬הוא מבקש‬ ‫ושאלה שכתורה אעשה‪ .‬וחיפש­‬ ‫כים בתביעה‪ ,‬פרט להסתדרות הציו­‬
‫עילות כדי לייגעה והיא לא תאבה‬ ‫תי על ספר כתובתה והנה היא ‪620‬‬ ‫נית‪ ,‬נוכח גלי האנטישמיות שהחלו‬
‫לצאת מקיר ביתה וחוצה‪ ,‬אפילו‬ ‫גרוש והגרוש הוא ל״ד מצריות‪.‬‬ ‫לגאות בגרמניה מחמת המחסור‬
‫ובכן‪ ,‬ישלח לקרוא לו וידברו אליו‬
‫אם יכתירנה בזהובים‪.‬‬ ‫במתק פיו כי אשתו לא נתנה רשות‬ ‫והאבטלה שלאחר המלחמה‪.‬‬
‫והוא הטוב בעיניו יעשה והאיש‬ ‫לרופא לישא אשה אחרת עליה‪,‬‬ ‫המשפט החל ב‪ 27-‬למרס ‪ ,1923‬אך‬
‫חוששני לו מחטאת ולא תהיה אשת‬ ‫ולא מחלה על שבועתו אם ימדדו‬ ‫לכלל גמר הדברים לא הגיעו‪ ,‬כי ב‪19-‬‬
‫איש אסורה ונטושה בכבלי העי­‬ ‫שמים מעל‪ .‬ואם לא יאות לחזור כי‬ ‫באפריל אותה שנה לאחר שרוונטלוב‬
‫הסכים לפרסם את הדברים כי הוא‪ :‬א(‬
‫גון‪.‬‬ ‫מצטער על שפירסם את המאמר מן‬
‫הביטאון הצרפתי‪ .‬ב( הוא נוכח לדעת‬
‫עכו‬ ‫שאין אמת בדברים ומושך ידיו ממאמ­‬
‫רו שלו‪ ,‬שלפיו אחד‪-‬העם הוא מחבר‬
‫״הפרוטוקולים של זקני ציון״‪ .‬ג( הוא‬
‫מקבל עליו לכסות את כל הוצאות‬
‫המשפט‪ ,‬בסך ‪ 150,000‬מארק‪ .‬ד( הוא‬

‫יפרסם בעתונות את תנאי הפשרה‪.‬‬
‫מתברר שרוונטלוב השתכנע שלא‬
‫יוכל להוכיח את שייכותו של אחד‪-‬‬
‫העם ל״פרוטוקולים״ ולכן הסכים‬

‫לפשרה ואילו ההסתדרות הציונית‬
‫חששה‪ ,‬בוודאי‪ ,‬שמא לא תוכח אשמת‬
‫הנתבע בשל איזה קוצו של יו״ד משפ­‬

‫טי ויש להניח שבמוה כשותפיה בעבר‬
‫מצאה כי נבון יותר שלא להתבלט‬
‫באותם ימים טרופים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בעתון‬
‫״הארץ״ מ‪ 4-‬במאי ‪ 1923‬הופיעו כמה‬
‫שורות על העניין בכותרת ״אחד‪-‬העם‬
‫זוכה במשפט״‪ ,‬כאילו היה הוא הנא­‬

‫שם‪.‬‬