Page 9 - ETMOL_110
P. 9
השניים ,בנוסף לקשר ״הטבעי״ בין בשנת ת״ע ) (1710הגיעו חובותיה יהודי׳חצר
שני יהודים שהגיעו איש״איש למשרה
כבודה ביותר בחצר המלך ״שלו״. של קהילת ירושלים לסכום עתק. מאת דב גינחובסקי
הבעיה היתה סבוכה והגיבוי המלכותי כעבור עשר שנים ,ב״ ,1720עתיד היה
נדרש לא רק כדי לשכנע את הנושים עניין זה להביא חורבן על קהילת טבעת הקידושין
להסכים להסדר ולערוב להם שהיהו האשכנזים בעיר ,אך קודם לכן ,בת״ע, של שמשון וורטהיימר ; ■
דים אכן יעמדו בו ,אלא גם כדי החלה התעוררות עצומה בקרב יהודי
לעשות סדר בקרב היהודים .חלק ניכר אשכנז להגיע ל״הסדר חובות״ עם
מהסתבכות הקהילה האשכנזית הנושים כדי לחסל את הבעיה אחת
בירושלים נבע ממעשי פרנסים ש״עשו ולתמיד .פרנסי פרנקפורט־דמיין ומיץ
לביתם״ בכספי הקהילה ,ולכל הסדר החליטו על פניה מיוחדת לכל קהילות
היה צורך להגיע להסכם גם עם ראשי אשכנז ״לעשות נדרים ונדבות גדולות
הספרדים ,שכן לקהילה האשכנזית לא בכל קהלות קדושות ,לאסוף ולכנוס
היה מעמד עצמאי משל עצמה ,ופרנסי סך עצום ,לשלם ולפרוע כל החובות
הספרדים ביקשו אף הם להיבנות ולו עבורם עד גמירא ,ולפדות אותם מכור
במשהו מהסדר החובות המוצע. השעבוד של בעלי חובות שלהם״.
בחודש שבט תע״ב כתב ורטהיימר הקהילות נענו והתחייבו לסכומים
מוינה ליוסף הרופא בקושטא .חליפת גדולים ביותר .המבורג ,למשל,
המכתבים ביניהם התנהלה באמצעות התחייבה לשלם 8000מרק במשך
מה שנקרא היום ״הדואר הדיפ עשר שנים ,בתנאי שהנושים בירוש
לומטי״ ,מחצר מלכותית אחת לאחרת. לים יסכימו ל״פשר״ ,דהיינו הסדר
ורטהיימר מציין במכתבו כי זה התעכב החובות .בנוסף לתרומות הקהילות,
״כי נצטויתי לקרב נסיעתי משם ולבא תרמו גם יחידים עשירים סכומים
לכאן תיכף אחרי שנסע הקיסר ירום ניכרים :״באם המצא ימצא באיזה
הודו משם״ ,כלומר בשל מסעותיו מדינה איזה יחידים עשירי עם ,וימאנו
בעקבות אדונו הקיסר .שמשון ויסרבו לתת נתינה הראויה להם ,אזי
ורטהיימר מבקש מיוסף הרופא ״בדבר נהיה אנחנו סניף )=נצטרף( לשארי
עניי ארץ ישראל ,לבא עם הבעלי קהלות גדולות לצאת נגד המסרבים
חובות לדרך פשר עפ״י המלכות... האלה בחזקה״ ,כתבו פרנסי קהלת מיץ
ושלא יוכלו עוד )בני ירושלים( לשוב בכ״ה בתשרי לשנת ת׳בנה ע׳יר א׳לו־
לכסלה כאשר נעשה עד הנה ,על-ידי
חרובי קרתא שהצילו עצמן בממונן של קינו)תע״א.(1710 ,
ישראל ,בכדי שלא יתייאשו ידי הנוד- ריכוז הכספים וניהול המשא״ומתן
בים ונודרים בישראל מלתת עוד לכסף עם הנושים בירושלים הוטלו על
המובא בית אלוקינו״ .כדי להבטיח הגביר שמשון ורטהיימר ,רב ובנקאי
היענות מצד ר׳ יוסף ״מאיים״ עליו שהיה ״יהודי החצר״ של קיסר אוסט
שמשון ורטהיימר ש״אם אין אתה ריה ,ואחד מתאריו היה ״נשיא ארץ
גואלם ,אף אני כמוהו אעשה עיני ישראל״ ,וכינוי אחר שלו ,בפי הנוכ
כאילו איני רואה ,וידי לא תהיה עוד רים ,היה ״מלך היהודים״ .ה״פשר״
שהוא נתבקש להשיג נועד לכלול
בדבר״. ויתור מצד הנושים על מקצת החוב וכן
באלול תע״ב שוב כתב ורטהיימר על הריבית שהצטברה מתאריך מסוים
לקושטא .גם הפעם התעכב מכתבו ואילך ,מה שקרוי בלשוננו ״מחיקת
בגלל התחייבויותיו בחצר הקיסר. חובות״ ,וכן הסכמה מצדם לקבלת
הפעם -בגלל נוכחותו ,כנציג היהו היתרה בתשלומים שנתיים במשך זמן
דים ,בהכתרת הקיסר קרל השישי קציב .ורטהיימר ,גדול אנשי הכספים
בפרנקפורט ב 22-בדצמבר .1711 היהודים בזמנו ,היה צריך להשתמש
למכתבו צירף ר׳ שמשון ורטהיימר יחד עם מנהיגים יהודים אחרים בקש
סכום כסף ,שאותו הוא מבקש שר׳ ריהם בקושטא כדי להגיע ,גם בכוח
יוסף הרופא יעביר לארץ-ישראל ,כדי וסמכות השלטון העותומני ,לאותו
שיחולק שם על-פי רשימה ובידי ״איש הסדר .מנהיגי יהדות אירופה הבינו
נאמן״ בירושלים ובצפת ,שיהיה להם שאין די בעזרה החלקית השנתית
שנשלחה לירושלים ,אם כדרך שגרה
״על ימים הנוראים ,לחיי שעה״. ואם במענה לפניות שד״רים שבאו
מעיר הקודש .הם הבינו שהמשך השי
תשובת ר׳ יוסף טה הקודמת לא יהיה אלא ״כזורק לים
וכממלא ומערה לאשפה ,והים איננו
על מכתב זה ענה ר׳ יוסף :״לכן
אמור אמרתי הנני למלכות לבוא לפני מלא״.
המלך אשר לא כדת ,מה לעשות והנני איש הקשר של ורטהיימר בקושטא
לכהונה לעמוד לשרת שירות הלוים היה ר׳ יוסף ״רופא המלך״ ,שמוצאו
בפה מלה ודבר שפתים ...מובטחני היה מפראג ,ובגין משרתו היתה לו
השפעה רבה בחצר הסולטאן .חותנו
של ורטהיימר ,רבי דוד אופנהיים ,היה
רבה של פראג ,ומכאן הקשר בין