Page 3 - ETMOL_110
P. 3
שלצדיו. ״ביומי דר׳ אבון שרון ציורים על פסיפס ולא מחי כידון״
המחזות המקראיים מתארים את עקידת יצחק )בבית־ -בימיו של רב אבון ציירו פסיפסים ולא מחו בידיהם -כך
אלפא( ,את תיבת נוח )גרש בעבר״הירדן ומיסיס בקיליקיה נאמר במסכת עבודה זרה בירושלמי על הרב אבון שחי
שבאסיה הקטנה( ,את דוד המלך בדמות אורפיאוס )עזה בטבריה במחצית הראשונה של המאה ה־ 4ועמד בראש
בית־המדרש הגדול של העיר .ואמנם ,מאז אותה מאה ועד
הימית( ואת דניאל בגוב האריות )נערן וחורבת סוסיה(. המאה ה־ 7עוטרו בתי־הכנסת בארץ ברצפות פסיפס
מבין אלה ,המעניין במיוחד מבחינה היסטורית הוא הפסיפס מרובות צבעים ,דמויות ועצמים ,ועל קירותיהם צוירו
המתאר את דניאל בגוב האריות ,בנערן שליד יריחו .אמנם ציורים שונים ,ואיש לא מחה על כך ,וזנדים שרידי בית־
התמונה שם הושחתה ,אך היא עדיין ניתנת לזיהוי ,בעיקר הכנסת בחמת־טבריה ,עירו של רב אבון ,ופסיפסיהם
בשל הכתובת הברורה שנשתמרה :״דניאל שלום״ .יש המרהיבים את עינינו כיום ועדים שרידי פסיפסים ובתי'
לציין שבית־הכנסת בנערן הוקם ,ככל הנראה ,באמצע כנסת רבים בכל רחבי הארץ ,הנחשפים עוד ועוד ומהווים
המאה ה־ ,6בתקופת שלטונו של יוסטיניאנוס הראשון או
אולי מאוחר יותר ,בימי יוסטין השני .יחסם העוין של אתרים אמנותיים המושכים מבקרים רבים.
השלטונות כלפי היהודים בארץ ,שלווה בגזירות ובצווים עד המאה ה־ 4עוטרו בתי־הכנסת בעצמים אדריכליים
מלכותיים מחמירים ,גרם למיעוט הקמתם של בתי־כנסת ובתבליטים שונים ,עשירים ורבגוניים .מאז המאה ה״4
באותה תקופה .הבחירה בסיפור המקראי של דניאל לצורך תפסו את מקומם רצפות פסיפס צבעוניות ותמשיחי צבע על
המחשתו החזותית בפסיפס נערן ,משקפת את קשיי התקופה קירות הבניין .נראה שעד אותה תקופה אסרו הרבנים לעטר
ואף מדגישה אותם .סירובם של היהודים למלא אחר הצווים את בתי־הכנסת בפסיפסים ,אבל אז גבר הלחץ ,והרבנים
המלכותיים למיניהם ,דומה לסירובו של דניאל לכבד את ויתרו .על ר׳ יוחנן ,שחי במאה ה־ 3לספירה בארץ־ישראל,
נאמר :״ביומוי דר׳ יוחנן שרון ציירין על כולתא ולא מחי
רצון המלך. מידיהו״ -בימיו של ר׳ יוחנן היו מציירים על הכתלים ולא
מחה בידיהם )ירושלמי ,עבודה זרה( .אם־כי ידוע כי ר׳
אחד המוטיבים האליליים המובהקים שהיו נפוצים יוחנן לא היסס לשלוח את בר דרוסיי לנתץ את כל הצלמים
שהיו במרחץ בטבריה ,ושכפי הנראה נהגו להקטיר לפניהם.
ברצפות הפסיפס ,הוא גלגל המזלות ,שבמרכזו תוארה הפסיפסים של בתי־הכנסת ,שנלעד להם מקום מיוחד
באמנות התקופה ,עשירים במוטיבים גאומטריים ,צמחיים
דמותו של הליוס ,אל השמש ,היווני ,ובפינות הריבוע
התוחם את הגלגל הופיעו האנשות של ארבע עונות השנה ופיגורטיביים ,היוצרים מעין ״שטיחי אבן״ ,שתכניהם:
)חמת־טבריה ,בית־אלפא ,נערן ,חוסיפה וכנראה גם חורבת המחזה המקראי ,גלגל המזלות ,ארון הקודש והמנורות
סוסיה( -וזאת למרות קביעתם של חז״ל ש׳׳אין מזל
לישראל״ .משמעותו המלאה של גלגל המזלות באמנות
הפסיפס של בתי״הכנסת העתיקים עדיין לוטה בערפל ,ואין
