Page 15 - ETMOL_110
P. 15

‫בכל שנות שלטונו‪ .‬יחסו האישי של‬                    ‫האב פייר מארי־בנוא אירגן סיוע בצרפת‬  ‫יהודים‪ ,‬כתופעה עממית או כגורם בעל‬
    ‫מוסוליני כלפי היהודים והיהדות היה‬                                                      ‫משמעות חברתית או פוליטית של‬
    ‫מאז ומתמיד עמום מטען‪-‬רגשי ואידיאי‬         ‫היה בו כדי לעורר את החשש‪ ,‬שבמש­‬              ‫ממש‪ .‬מספרם הזעום של היהודים‬
    ‫שלילי מיסודו‪ .‬הוא התייחס בחשד‬             ‫טר החדש העתיד לקום יחול במוקדם‬               ‫בארץ זו ‪ -‬כאחד לאלף בכלל האוכלד‬
    ‫ובחוסר סובלנות לייחודיות של הקיום‬         ‫או במאוחר שינוי של ממש לרעה‬                  ‫סיה ‪ -‬ומידת התערותם הגבוהה בתר­‬
    ‫היהודי‪ ,‬ושלל לחלוטין כל ניסיון לתת‬        ‫במעמד החברתי‪ ,‬ואולי גם החוקי‪ ,‬של‬             ‫בות המקומית זה דורות רבים‪ ,‬גרמו‪,‬‬
    ‫לו ביטוי אירגוני‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה‬        ‫היהודים‪ .‬ובאמת קולות אזהרה בכיוון‬            ‫ששיווי הזכויות האזרחיות‪ ,‬שזכו בו‬
    ‫פוליטי‪ ,‬מחוץ לארבע אמות של מוס­‬           ‫זה נשמעו באותה תקופה מצד אישים‬               ‫היהודים במחצית השניה של המאה‬
    ‫דות הדת והקהילה‪ .‬הוא האמין בכוחה‬          ‫יהודים שונים‪ ,‬בייחוד בתוך המחנה‬              ‫ה־‪ ,19‬היה בעיקרו של דבר מעץ‬
    ‫העצום של ״היהדות הבין‪-‬לאומית״‬             ‫הציוני‪ .‬אמנם שינוי זה לא התרחש‬               ‫הכרה בדיעבד במציאות שהיתה‬
    ‫וביכולתה להשפיע‪ ,‬בסתר ובגלוי‪,‬‬             ‫לאלתר‪ ,‬אך הימים הבאים הוכיחו שלא‬             ‫קיימת זה כבר‪ .‬המדינה הליברלית־‬
    ‫באמצעות חוגי הממון הבין‪-‬לאומיים‪,‬‬                                                       ‫החילונית‪ ,‬שקמה בין השאר אגב‬
    ‫על מהלכים פוליטיים רבי היקף‪ ,‬הן‬                           ‫היו אלה חששות‪-‬שווא‪.‬‬          ‫מאבק בשלטון הכנסיה‪ ,‬היתה מסגרת‬
    ‫במדינות דמוקרטיות הן בברית״‬                                                            ‫נוחה להמשך תהליך זה‪ ,‬ואיפשרה‬
    ‫המועצות ובתנועות השמאל בכל ארץ‬                ‫״שתי נשמות״ במוסוליני‬                    ‫ליהודים להתערות בחיי החברה‬
    ‫וארץ‪ .‬אולם דווקא בשל הערכה מופל­‬                                                       ‫והכלכלה ואף להעפיל‪ ,‬במקרים‬
    ‫גת ובלתי מציאותית זו בכוחה של‬             ‫מי שקבע את דרכה של המפלגה‬                    ‫אחדים‪ ,‬אל עמדות בכירות בהנהגת‬
    ‫היהדות‪ ,‬נזהר מוסוליני מלהתעמת‬             ‫לאחר עלותה לשלטון ואת אופיו של‬               ‫המדינה‪ .‬כל זאת‪ ,‬אף־על‪-‬פי שלא הכל‬
    ‫עמה כל עוד ניהל מדיניות ריאליסטית‬         ‫המשטר שהוקם על ידה היה כמובן‬                 ‫הסכימו לתהליך זה אפילו בתוך המחנה‬
    ‫ורציונלית‪ .‬בהזדמנויות אחדות אף‬            ‫המנהיג‪ ,‬בניטו מוסוליני‪ .‬בקרבו‬                ‫הליברלי‪ ,‬ושבוודאי לא נעלם כליל‬
                                              ‫התרוצצו זו לצד זו שתי נשמות‪:‬‬                 ‫בקרב העם ‪ -‬בייחוד בערים שבהן‬
    ‫ביקש להיעזר בקיבוצים יהודיים‬              ‫המהפכן האנטי‪-‬בורגני‪ ,‬הלאומני‬                 ‫היתה הנוכחות היהודית בולטת יותר ‪-‬‬
    ‫שמחוץ לאיטליה‪ ,‬וגם בתנועה הציונית‬         ‫החולם על השבת גדולתה של רומא‬                 ‫רישומן של דעות קדומות שליליות‪,‬‬
    ‫העולמית‪ ,‬כדי להשיג הלוואות מבנקים‬         ‫הקיסרית‪ ,‬ונשמתו של מדינאי ריאלי­‬             ‫שמקורן במסורת הנוצרית עתיקת‬
    ‫בין‪-‬לאומיים‪ ,‬או כדי לנסות לקדם את‬         ‫סט‪ ,‬ציניקן‪ ,‬אופורטוניסט‪ ,‬המכיר‬               ‫הימים על דמות היהודי‪ ,‬אופיו‪ ,‬עיסו­‬
    ‫האינטרסים האיטלקיים בארצות הים‬            ‫במשקלם של הגורמים הפועלים בזירה‬              ‫קיו ואמונותיו‪ .‬אך לא אלה קבעו‬
                                              ‫הבין‪-‬לאומית והנזהר מלהתעמת עמם‬               ‫בסופו של דבר את מקומם של היהודים‬
                                     ‫התיכון‪.‬‬  ‫חזיתית‪ .‬שתי נפשות אלה באו לידי‬               ‫במדינה החדשה ואת מעמדם החברתי‬
                                              ‫ביטוי מובהק במגמות השונות‪ ,‬שאי‪-‬‬
    ‫מדיניות זו נשתנתה מן הקצה אל‬              ‫פיינו את מדיניותו של האיש בשתי‬                                      ‫המשתפר והולך‪.‬‬
    ‫הקצה בשנים ‪ ,1938-1937‬בעקבות‬              ‫תקופות שלטונו‪ :‬זו של השנים‬                   ‫תמורה מסוימת חלה בשלהי המאה‬
    ‫השינוי שחל במדיניותו הכללית של‬            ‫‪ ,1936-1925‬שהצטיינה בהנהגת‬                   ‫ה‪ 19-‬ובשנותיה הראשונות של המאה‬
    ‫מוסוליני בשנים ההן‪ ,‬ובהשקפתו‬              ‫מדיניות רציונלית‪-‬שמרנית‪ :‬וזו שהח­‬            ‫ה‪ ,20-‬בשעה שהגיעו לאיטליה ‪-‬‬
                                              ‫לה לאחר ייסוד הקיסרות באפריקה‬                ‫מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪-‬הונגריה‪ ,‬ויותר‬
    ‫בדבר אופי המשטר ומטרותיו האידי‪-‬‬           ‫ואשר באה לסיומה עם נפילתו‬                    ‫מכל מצרפת ‪ -‬הרעיונות החדשים של‬
    ‫איות והמדיניות‪ .‬מכאן‪ ,‬שחקיקת חוקי‬         ‫)‪ ,(1943-1937‬ושבמהלכה ביקש‬                   ‫האנטישמיות המודרנית‪ ,‬על יסודותיה‬
    ‫הגזע והנהגת מדיניות האפליה החבר­‬          ‫מוסוליני לשוב אל המקורות האי­‬                ‫הלאומניים והגזעניים‪ .‬תחילה נקלטו‬
    ‫תית והנישול הכלכלי של היהודים‪,‬‬            ‫רציונליים והמהפכניים של תנועתו‪,‬‬              ‫רעיונות אלה בעיקר בקרב חוגים‬
    ‫ש״המועצה העליונה של הפאשיזם״‬              ‫על כל המשתמע מכך מבחינת מדיניות‬              ‫קתוליים‪ ,‬אך מה שחשוב יותר‪ ,‬זרמים‬
    ‫החליטה עליהן ב‪ 6-‬באוקטובר ‪,1938‬‬           ‫ממשלתו‪ ,‬בענייני פנים‪ ,‬בין השאר ‪-‬‬             ‫אידיאים חדשים אלה השפיעו על‬
    ‫לא היתה תוצאה ישירה או עקיפה של‬           ‫הנהגת מדיניות הגזע ‪ -‬כבענייני חוץ‪,‬‬           ‫עיצוב השקפתם של חוגי הלאומנים‪,‬‬
    ‫כריתת הברית עם גרמניה הנאצית‪,‬‬             ‫ובראש ובראשונה ‪ -‬הקמת ״הציר״‬                 ‫שקמו באיטליה באותן השנים‬
    ‫כפי שרבים טוענים‪ ,‬אלא החלטה פולי­‬                                                      ‫והתארגנו לתנועה פוליטית בסוף שנת‬
    ‫טית ובחירה עצמאית‪ .‬המדיניות האנ­‬                              ‫עם גרמניה הנאצית‪.‬‬        ‫‪ .1910‬אמת‪ ,‬גם תופעה זו נשארה‬
    ‫טישמית של הפאשיזם לא היתה תופעה‬           ‫אותה מורכבות‪ ,‬אותן סתירות‪-‬‬                   ‫באותה תקופה בגדר תופעה ספרותית‪,‬‬
    ‫זרה‪ ,‬גם לא תאונה מקרית בדרכו של‬           ‫לכאורה שנתגלו במדיניותו הכללית‪,‬‬              ‫בעלת אחיזה מועטה במציאות החבר­‬
    ‫המשטר‪ .‬זו היתה החלטה שהלמה את‬             ‫ניתן למצוא במדיניותו של מוסוליני‬             ‫תית או הפוליטית; כפי שהיתה ״התנו­‬
    ‫מגמות המשטר באותה תקופה‪ ,‬ושנת­‬            ‫כלפי היהודים‪ ,‬באיטליה ומחוצה לה‪,‬‬             ‫עה הלאומנית״ בכללה‪ ,‬בכל ימי‬
    ‫נה ביטוי פוליטי וחוקי למוטיבים‬                                                         ‫קיומה‪ ,‬תנועה אליטיסטית מעיקרה‪,‬‬
    ‫אידיאיים וספרותיים‪ ,‬שהיו חבויים זה‬                                                     ‫צירוף של חוגים אינטלקטואליים בעלי‬
    ‫כבר בקרב מקצת הזרמים של התנועה‬                                                         ‫מכנה משותף רופף למדי‪ ,‬שהשפעתם‬
    ‫הפאשיסטית כבחוגים לאומניים וקתו‪-‬‬                                                       ‫הפוליטית בקרב ההמונים היתה‬
    ‫ליים שקדמו לה ושבמרוצת השנים‬                                                           ‫מצומצמת מאוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬השפיעה‬
                                                                                           ‫תנועה זו מבחינה אידיאית על רבים‬
                                ‫נספחו אליה‪.‬‬                                                ‫מאבות התנועה הפאשיסטית בשנותיה‬
    ‫המפנה שחולל מוסוליני במדיניותו‬                                                         ‫הראשונות‪ .‬לסוף התאחדו שתי התנו­‬
    ‫בשנים ‪ 1938-1937‬היה הרה אסון לו‬                                                        ‫עות למפלגה אחת‪ ,‬בחודש מרס ‪,1923‬‬
    ‫ולעתיד ״המשטר״‪ ,‬יציר כפיו‪ ,‬לא‬                                                          ‫על יסוד השקפתן העקרונית המשותפת‬
    ‫פחות משהיה הרה אסון ליהודי איט­‬                                                        ‫בדבר שלילת הליברליזם והדמוקרטיה‬
                                                                                           ‫מזה והסוציאליזם על זרמיו השונים‬
    ‫ליה‪ .‬לראשונה מאז התגבשה התנועה‬
    ‫הפאשיסטית למפלגה רחבה‪ ,‬גרם‬                                                                                                  ‫מזה‪.‬‬
    ‫מוסוליני במו ידיו לפירוק הקונצנזוס‬                                                     ‫צירוף זה של אלמנטים שונים ובמי­‬
    ‫בין הזרמים השונים של הימין האנטי‪-‬‬                                                      ‫דה רבה משלימים זה את זה‪ ,‬בוודאי‬
    ‫דמוקרטי‪ ,‬קונצנזוס שעליו נשען עיקר‬
    ‫כוחו כל השנים‪ .‬שכבות רחבות של‬
     ‫העם שתמכו ב״משטר״ עד אז‪ ,‬החלו‬
    ‫להתרחק ממנו‪ ,‬אם משום ששוב לא‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20