Page 23 - etmol 17
P. 23
לכאורה ,גזורה המלה ״ציונות״
מהתיבה ״ציון״ -ואין מלה עברית
יותר מזו .אולם רבים יופתעו לשמוע
שבעצם ,מלה זו הופיעה לראשונה
בגרמנית ,ורק משם -אמנם מיד,
באותו גליון של עתון -עברה לעב
רית! כמובן ,הכוונה לציונות במשמעו
תה המודרנית ,שכן כל מי שהחזיק בידו
״קינות״ של תשעה באב יודע ,כי שם
היו ה״ציונים״ ,כלומר הקינות המתחי
באזל בימי הקונגרס הראשון לות ב״ציון״ )כמו שירו של יהודה הלוי
״ציון הלא תשאלי״ ועוד(.
הראשון שתהה על משמעותה של השם הזה״ .במקום אחר אומר אחד״העם רית השורשית ,שרווחה אז בעתונות
מלה זו היה החוקר דרויאנוב ,שבין על ציוני המערב :״תחת אשר עד כה העברית.
מאות התעודות שהדפים ב״כתבים קראו לו )לרעיון הציוני( ׳חיבת ציון׳ ,רבים היו גלגולי המלה מאז חידושה
לתולדות חיבת ציון״ ,היה גם מכתב קוראים לו מעתה ׳ציונות׳ .והזהירים עד לקביעתה בתכנית באזל ומאז ועד
משנת 1886מאת מתרגמו העברי של ביותר חוששים ,שמא יש עוד מקום היום.
במקום ״חיבת ציון״ ספר ההיסטוריה של גרץ ,שאול פנחס לטעות ,על-כן הוגים את השם בצורתו
רבינוביץ )שפ״ר( .המכתב היה מופנה הלועזית ״ציוניסמום״ .מכאן אנו למ
למשורר יהודה ליב לוין )יהל״ל( .דים ,שזוהי מלה לועזית שהורקה לעב תחילה נקראה על התנועה הלאומית
במכתב זה אומר שפ״ר על יל״ג רית ממקורה הגרמני .אולם יש לציין ,ובאה במקום ״חיבת-ציון״ .בהדרגה
)המשורר יהודה ליב גורדון( ,כי הוא כי המלה ציונות ב ע ב ר י ת הופי התלה הציונות להופיע במשמעותה של
״נתון בכל לבו אל הרעיון וכשפירא עה יחד עם המלה הגרמנית ובאותו תנועה מדינית .ההפיכה הגורלית חלה
)המשורר קונסטנטין אבא שפירא( הוא מקום :בדיוק באותו גליון בו הופיעה עם כינוסו של הקונגרס הראשון .מגמת
צ י ו נ י .על-כך מעיר דרויאנוב :״אנו לראשונה בגרמנית ,בנספח עברי הקונגרס הראשון ,כלומר מגמת הרצל,
מעירים על הביטוי ׳ציוני׳ .מי יודע אם ל״זעלבםטעמאנציפאציאן״שנהג׳ ,1890,היתה ,כידוע להוציא את תנועת חיבת-
לא זוהי הפעם הראשונה שנאמר דיבור גליון . 1
ציון ל ת ח ו ם ה מ ד י נ י ,המוגדר
הצייוף ״ציוני״ היה מצוי בעברית יפה בתכנית באזל ,והרצל מצא לעצמו זה-לכל הפחות בעברית״.
אולם מיהו שכתב לראשונה ״ציו בזמן החדש עוד לפני התאריך הנזכר .שעת-כושר להבדיל בין תנועתו לבין
נות״? במאמר בעתון על כך אומר כך כותב הסופר הירושלמי יעקב גולדמן תנועת חיבת-ציון ,בהכניסו למושג ציו
ההיסטוריון אלכם ביין ,כי המלה ׳ציו ב 1880 -ב״הצפירה״ :לסופרי מכתבי -נות את המשמעות החדשה ,היינו :תנו
נות׳ נוצרה לפי דעת הכלל על-ידי נתן העת )כך קראו אז לעתונים( ה צ י ו נ עה מדינית ,המתכוונת ליצור ״מקלט
בירנבוים .אולם אין אנו מוצאים בשום י י ם .הכוונה כאן כמובן לעתונים בטוח על ידי משפט גלוי לעם ישראל
מקום בספרות מתי נוצר המונח הזה .לי ארצישראליים .הוא עצמו קורא לעצמו :בארץ-ישראל״.
נראה ,שבמלה זו השתמש בירנבוים ׳ציוני״ ב״הצפירה״ משנת ,1888בג -לימים נתוספו צירופים חדשים :״ציו
בראשונה ב׳זעלבסטעמאנציפאציאן׳ מ ליון . 12אולם כאן נתפשה הציונות נות סינתיטית״ של וייצמן ,״ציונות
שנת . 1892המדובר כאן בעתונו הגר במשמעות של ארצישראליות .מכאן אך סוציאליסטית״ ,״ציונות-הגשמה״ ועוד.
מני של בירנבוים ,שהיה למעשה העתון כפסע לתנועת חיבת-ציון בכללותה .אף ״זכינו״ שהציונות הוכנסה ל-
הלאומי-ציוני הראשון במערב.
ואכן כך נתפשה מלה זו במשך ימים מרכאות...
באותם ימים בהם נתפרסמה הערתו זו רבים ,על ידי בירנבוים בעתונו ועל-ידי כסיום עצוב נזכיר ,שיוצר המלה
של ביין עסק כותב הטורים האלה אחרים .ולא זו אף זו ,גם לאחר שנש בגרמנית ,נתן בירנבוים ,נטש את הציו
במונוגרפיה על עתונו זה של בירנבוים תרש הצירוף ציונות בכל הלשונות נות ועבר למחנה אחר ,שאז לחם בציו
״זעלבסטעמאנציפאציאן״ ,שרבות הן כותב נחום סוקולוב על ״מדינת היהו נות בחריפות ,הלא היא ״אגודת ישר
זכויותיו גם בהכשרת הקרקע להופעתו דים״ להרצל :״הוא )הרצל( איננו לא אל״ .גם הסופר העברי ,ראובן בריינין,
של הרצל .תוך כדי עיסוקי בעתון ,ציוני ולא ארגנטינאי״ .כוונת דבריו :הראשון שהעתיק מלה זו לעברית והיה
שקראתיו בעיון מהחל ועד כלה ,נתגלה הרצל אינו מטיף ליישוב ארץ-ישראל בן-לווייתו של בירנבוים בעתונו ,נעשה
לי שהצירוף ״ציונות״ מופיע כבר בע ואף לא להתיישבות בארגנטינה .כקור לתועמלן ההתיישבות היהודית בבי-
תון זה בראשית שנת . 1890ואכן ,לאחר יוז נציין עוד ,שבתרנ״ד ) (1894הופיע רוביג׳אן .אולם אף-על-פי שבירנבוים
מכן בא ביין עצמו ופירסם את התאריך ספר שירים בשם ״ציוני״ )״קבוצת בסוף ימיו לחם בציונות הרי הזכיר
המדויק :האחד באפריל ,1890וסיפר גם שירים ומכתבים״( מאת בן ציון אייזנ -בזכרונותיו ,שיצאו לאור בשנת ,1926
על גלגולי משמעות השם מאז חידושו שטדט ,שפירסם גם ספרים על תולדות שהוא הוא שחידש את המלה ...ואולי
התגאה על כך בכל זאת בעמקי לבו. של בירנבוים ועד להופעתו של הרצל אישים שונים.
לא קלה היתה ״התאקלמות״ המלה בזמן האחרון גילה פרופ׳ דב סדן, וקביעת מגמת הציונות.
ציונות בעברית .על כך יעיד למשל שלפני בירנבוים חידש את המלה ציונות בעברית -באותו זמן
אלחנן לייב לוינסקי ,שכתב באחד בפולנית אלפרד נוסיג ,אולם הדבר לא
אחד-העם הוא בעצם שהעלה את הפיליטונים שלו ב״המליץ״ משנת נודע ברבים ולא ממנו נתגלגל השם.
ההשערה כי ״ממציא״ השם הוא בירנ : 1894 -״בחיבת ציון ,או כמו שאומרים
לעיון נוסף :מחיבת־ציון אל הציונות - בוים וכתב :״באוסטריה היו חובבי-ציון עתה :׳בתנועה הציונית״׳ .מצויות דוג
א .ביין בספר היובל ליצרזק בער; רגילים לקרוא לעצמם ׳ציונים׳)ציוניס -מאות מעניינות ביותר על ׳התאקלמותה׳
׳׳זעלבסטעמאנציפאציאך׳ -ג .קרסל טען( עוד זמן רב לפני הרצל .וכמדומה הקשה של המלה בעברית ,שהיתה פשוט
ב״שיבת־ציון׳ ד/ לי ,שד״ר בירנבוים הוא שחידש את ׳קשה לעיכול׳ לאלה האמונים על העב
23
