Page 18 - etmol 17
P. 18
שידת המושבות
ב סו ף ה מ א ה ה־ 9ו נוצר הז מר ה א ר צי ש ר א לי
ה׳׳מודרני׳ /אולם כבר שנים רבות לפני כן
הושרו בארץ שירים ופזמונים מכל הסוגים
מאת אליהו הכהן
ורק ניגונים מעטים פרצו את המעגל שמחה ,שירי שבת ומועד ופזמוני חתו מה שרו תושבי ארץ־ישראל היהודים
העדתי והיו לנחלת הכלל .מכאן שלכל נה .ליקוט כל השירים העבריים ,הזמי בשנים הראשונות של התחיה ,עם הקמת
שלוחות הישוב המגוונות הללו לא היה רות והניגונים שנשמעו בעת ההיא
מכנה משותף מוסיקלי ,ואי־אפשר לג המושבות הראשונות?
דור אותם במחנה זימרתי אחד .״שירי ברחבי הארץ ,בריכוזי הישוב היהודי כמה שירים עבריים מן הימים ההם
המושבות הראשונות״ או ״זימרת העירוני והכפרי ,יציג היקף רחב של עודם שגורים ומושרים בישראל או בפי
הבילויים״ ,כלומר שירי ציון שהיו אוצרות מוסיקליים למספר זעום של יהודים בתפוצות? -אולי חמישה ,אולי
מושרים בפי חלוצי המושבות ,היו רק עשרה ,ועל־כל־פנים גם במאמץ שקדני
סעיף אחד בתוך המצאי המוסיקלי של אוכלוסין. אי־אפשר יהיה להיזכר ביותר מתריסר
ארץ־ישראל בשלהי המאה ה־ .19אמנם אולם יש לציין ,כי התפלגות הישוב, שירים .האם בכך מתמצה כל מלאי
היה זה הסעיף החדשני ביותר ,והמבטא שמנה אז כ־ 50אלף נפש ,על פי עדות השירים של אותה תקופה ,או שמא אלה
הנאמן של אירועי הימים ההם ,אך וארצות מוצא ,ותיקים ועולים ,השתקפה אך שרידים של רפרטואר מוסיקלי
להשלמת התמונה מן הראוי לזכור ,כי גם במסורות מוסיקליות נפרדות
בחצרות ירושלים ובחוצותיה הושרו אז עשיר יותר?
מאות רומאנסות ספרדיות ,זמירות של וברפרטואר זמרתי שונה .גם אם היו מקורות המידע בנושא זה אינם רבים.
שבת ,שירי ערש ושירי שעשועים, לעתים קירבה פיסית ומעורבות בין פה ושם מזכירים ותיקי הישוב קטעי
מזמורים ופזמונים ,בעברית ,בלאדינו, שירים בזכרונותיהם; רמזים על חגיגות
ביידיש ובשפות אחרות שהיו שגורות העדות השונות ,בעיקר בתוך הערים, כפריות ומעמדי שירה מופיעים בספרי־
בפי יהודי ירושלים! בחברון זימרו וניג היא לא העמיקה עד כדי להניב מיזוגי מסע של תיירים יהודים וזרים ששהו
נו ניגונים חסידיים לפסוקי מקרא ותפי לחנים או פזמונים משותפים לכלל הע בארץ זמן־מה באותה עת! באיגרות
לה ומרביתם נשתמרו עד היום הזה, דות .חשוב לעמוד בהקשר זה על מרכי שנשתמרו נזכרים מפעם לפעם שמות
בעיקר בפי אנשי חב׳׳ד .בטבריה שרו בי האוכלוסיה היהודית בארץ בימי של שירים ותיאורי הווי מוסיקלי וכן
שירי הלל לעיר ולים הכנרת במנגינות העליה הראשונה ,שכן חלוקת תושבי ביצירות ספרותיות שנכתבו באותה
של יהודי צפון־אפריקה .וכך גם בצפת הארץ תואמת את חלוקת מרכיבי הזמר. תקופה ואודותיה ,וברשימות כרוניקל־
-שם היתה מסורת של שירים מיוח חטיבת אוכלוסין אחת כללה את העו יות ודוקמנטריות בכתבי־העת .יבול דל.
דים ,שהושרו בימי ל״ג בעומר ,בכינו גם אם נדפסו מילותיו של שיר עברי
סים הגדולים על קברו של רבי שמעון לים על הקרקע ,מתיישבי המושבות חדש בכתב־עת או בספר ,לרוב לא באו
החדשות ,רובם ככולם עולים צעירים בצידם תווי הלחן ,בין משום שטרם
בר יוחאי כבר באותם ימים. שהגיעו מארצות מזרח אירופה ,בעיקר נכתבה או הותאמה לשיר איזו מנגינה,
סיכומו של דבר ,כל המבקש לבחון מרוסיה ,מרומניה ,מהונגריה ומפולין. ובין משום שלא הירבו להדפיס תווים
את ההשפעות המצטברות על הזמר הללו התרכזו במושבות שבשפלת החוף, מחמת יוקר ההדפסה ומשום שמעטים
העברי עד היום -יחפש את שורשיהן בשומרון ובגליל ,וחלקם בשכונות מאד בין קוראי כתב־העת ידעו לקרוא
ב׳׳שירת הפלגים״ המגוונת והעשירה החדשות שמחוץ ליפו -נוה־שלום
של כל מרכיבי האוכלוסיה היהודית בתווים.
בימי העליה־הראשונה ובדורות הרבים ונוה־צדק -ומתי מעט ביתר הערים.
שקדמו לה .אולם הפעם נתרכז רק מכל תחומי הזמר
חטיבה שניה כללה את העולים החד
בשירי חיבת־ציון. שים מארצות האיסלם -עולי תימן בכל אופן ,מתוך המקורות השונים
בכפר השילוח ובירושלים ,וכן עולים עולה כי עשרות רבות ואולי מאות
שירים נדדו לאמריקה מפרס ,בוכרה והיהודים ׳׳המערביים״ שירים ליוו את מפעל־התחיה הלאומי
)מצפון אפריקה( שהתיישבו בירושלים בימי הבראשית .לא רק שירי געגועים
מאות שירים עבריים נכתבו בימי לציון או התרפקות על עבודת האדמה,
חיבת״ציון .רובם בגולה ,בעיקר באר״ ובערים אחרות. אלא שירים מכל תחומי הזמר ,החל
צות מזרח אירופה ,ומיעוטם בארץ. בשירי משחק של גן־הילדים ובית־הספר
מנגינות הולחנו או הותאמו לכמאה החטיבה המרכזית בכמותה והמגוונת וכלה בשירי שבח לסולטן התורכי .שירי
בהרכבה היתה חישוב הוותיק )׳׳הישן״( קודש ושירי חול ,שירי עצב ושירי
שהתרכז בעיקרו בירושלים ,בחברון,
בצפת ,בטבריה ,ביפו ובחיפה .אולם גם
אלה נתפרדו ונתפצלו לפי קהילות
ו״כוללים״ ,מחנות וזרמים ,כיתות וחצ
רות .כמעט כל פלג הסתגר בשיריו שלו,
18