Page 21 - etmol 17
P. 21
השכונה תוכננה כמערך של ריבוע הסגור על־ידי הקירות בסוף שנת תרל״ב התיישב בנחלת״שבעה נדבן בשם דוד
החיצוניים של הבתים .במרכז ייעדו שטח למבני ציבור. רייז ,שכבר היה בערוב ימיו וסבל מחולשה גופנית.
בכניסות אל השכונה קבעו שערי ברזל ,שנסגרו מדי ערב, בראש״השנה תרל״ג נתעורר דוד רייז מדרשת יוסף ריבלין,
מראשי שכונת נחלת־שבעה ,שדיבר על מצוות הרחבתה
עם שקיעת החמה. השכונה ,ובעלותו לתורה נדב סכום כסף ששימש יסוד
זמן קצר לאחר הקמת ״מאה שערים״ — ב־— 1875 לשכונת״בת לנחלת־שבעה שקמה שנת אחר־כך — ב״1873
נוסדה שכונה נוספת — ״אבן ישראל״ .בסוף אותה שנה היו וכונתה על שם הנדבן ״בית דוד״ .בשנת 1875מוסר העתון
בה 45נפש .איטה ילין ,אשתו של המורה והחוקר דוד ילין, הירושלמי ״אריאל״ ,כי דוד רייז בנה 10בתים למען עניים
עם בור מים ובית־כנסת ,אולם לא זכה לראות בסיומם שכן
תיארה בזכרונותיה את שכונת ילדותה:
״שורות בתים מקיפות אותה מארבעת עבריה .היא נקיה, נפטר בינתיים.
משתרעת לצד הרחוב המרכזי ,רחוב יפו ,וממולה — גנים
גדולים ובהם נטועים עצים ופרחים .במרכז השכונה בור ־ *!p j דרך חדשה
גדול .רוב התושבים גרים בדירות של שני חדרים ,פרט
למספר משפחות של אמידים ,כמו משפחת פינס ,אשר להם במקביל להתפתחות השכונות היהודיות מחוץ לוזומיות,
במחצית השניה של שנות הששים ובראשית שנות השבעים,
ארבעה חדרים״. חלו גם התפתחויות כלליות אחרות בשטחה של ירושלים
שמחוץ לחומות .מבין אלה נזכיר את סלילת דרך
מאה־שערים -השכונה הגדולה מחוץ לחומות יפו—ירושלים ,שהחלה בשנת 1867ונסתיימה ב־.1869
באותן שנים המשיכו הנוצרים בהקמת מבנים שונים מחוץ
באותה שנה שקמה שכונת אבן־ישראל נוסדה גם שכונת לחומות ,שנועדו לבתי־ספר ,בתי־חולים וכדומה .בראשית
״משכנות ישראל״ .הנסיון המוצלח של הקמת השכונות שנות השבעים החלו הגרמנים־הטמפלרים בבניין שכונתם
משך רבים מבעלי היוזמה והמרץ שבתוך הישוב היהודי
בעיר העתיקה .רבים מהם החלו מצטרפים לבונים ונוסדו בעמק רפאים ,שבשנת 1883מנתה 15בתים.
חברות חדשות לרכישת קרקעות ולבניין בתים .העסקנים בשנת 1874קמה בירושלים שכונה חשובה ביותר ,היא
החלו נלכדים בהתלהבות משיחית וראו בבניין ירושלים ״מאה שערים״ ,העקרון שהנחה את חברת מאה־שערים היה,
שלב נכבד בדרך אל הגאולה העתידה .כל האיגרות ,התקנות לתת אפשרות לכל הרוצה בכך להקים לעצמו בית מגורים
וספרי היסוד של אותה תקופה מתחילים ומסתיימים בפסוקים בתנאים נוחים ,בתשלומים לא גבוהים ולימים ארוכים .הון
מבחוץ לא היה להם .חברי האגודה התפרנסו ברובם מכספי
מדברי הנביאים על אחרית הימים וגאולת ישראל. החלוקה ,ומצבם היה דחוק .יש הרואים במצבם הכספי את
הסיבה לכך שרכשו מגרש מרוחק מדרך המלך ,היא דרך יפו.
ששים ריבוא בשערי ירושלים ^4 השטח נקנה כנראה מפלחי הכפר ליפתא ,ובקניה השתתפו
*"באסיפת היסוד של משכנות־ישראל נכחו וארמים כ־ 150איש.
והמנהיגים החשובים של יהודי ירושלים ,נישאו נאומים בשנת תרל״ח )סוף (1874מודיע עתון ״הלבנון״ ,כי
נלהבים על חשיבות בניין ירושלים ועל קיבוץ הגלויות, ״חברת מאה שערים הצליח כבר חפצם בידם ובנו 10בתים
המקרבים את הגאולה .לשאלה שנשאלה ,כמה הוא השיעור נאים״ .הם חצבו גם בור מים .נראה כי בשנת
של בניין ירושלים שיש בכוחו לקרב את הגאולה ,ניתנה
התשובה :״על פי רבנו הגר״א ותלמידיו מייסדי הישוב, תר״מ -תרמ״ב ) (1882—1880גמרה החברה לבנות אל כל
השיעור הוא ששים־ריבוא בשערי ירושלים ,וזאת היא בתי השכונה ,כ־ 140בית .בתקופה הראשונה הועסקו
המטרה הראשית בשאיפותינו ובתוכניותינו״ .לפי התכנית בעלי־מלאכה נוצרים בבניה ,שכן לא נמצאו בעלי מלאכה
עמדו לבנות במשכנות־ישראל 140בתי דירה ,אך למעשה יהודים .תכנית השכונה נעשתה על־ידי האדריכל עזיק.
נבנו בה רק 44בתים. מפת שכונות ירושלים הראשונות
באותה שנה — — 1875הוחל גם בהקמת ״קריה נאמנה״,
ליד שער שכם .יוזמי השכונה היו החסידים בירושלים
בהנהגתו של ניסן ב״ק ,על־כן היא נקראת לעתים על שמו
— בתי ניסן ב״ק .נראה שהשכונה נבנתה ,כמוה
כמאה־שערים ,לא על הדרך ליפו ,מחוסר מקום ובשל מחירי
הקרקע הגבוהים שם.
השכונה האחרונה שנוסדה בתקופה זו היא שכונת ״בית
יעקב״ שקמה ב־ . 1877היא נקראה כך על שם■ שבעים
הבתים שעלה בדעת המייסדים לבנות כנגד ״שבעים נפש
בני יעקב״ ,אך רק 15חברים בנו בתים .השאר הסתפקו
ברכישת מגרשים ,שמצאו את תיקונם בתקופה מאוחרת
21
