Page 16 - etmol 17
P. 16

‫הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות על‪-‬ידי‬            ‫המחלוקת בין המערבים ובין הספר*‬                   ‫יהודי ממרוקו בירושלים בראשית המאה‬
‫בני ירושלים בכוחות עצמם היתה‬                 ‫דים נסתיימה בשלב ראשון בנצחון‬
‫מחנה‪-‬ישראל‪ ,‬שקמה ב‪ .1867-‬בן‪-‬ציון‬             ‫הספרדים‪ .‬אולם בדרך ״מחתרתית״‪,‬‬              ‫היו מייצאים את תבואת הנגב‪ ,‬שקנוה‬
‫גת‪ ,‬חוקר תולדות הישוב‪ ,‬כותב על‬               ‫כשמסייע לכך אליעזר ברגמן‪ ,‬הצליחו‬           ‫מידי הבדואים‪ ,‬לאירופה‪ ,‬דרך עזה‪ .‬כמה‬
                                             ‫המערבים לקיים קשר עם צפון־אפריקה‪,‬‬          ‫מהם נתמנו קונסולים של ארצות‪-‬‬
               ‫ייסוד השכונה בזו הלשון‪:‬‬       ‫ולקבל משם סכומי כסף באמצעות‬
‫״מקובל בציבור הירושלמי לחשוב‬                 ‫מתווכים שמקום מושבם היה בגיב­‬                                   ‫אירופה בערי הארץ‪.‬‬
‫את שכונת נחלת‪-‬שבעה כראשונה‬                                                              ‫אולם כאמור‪ ,‬רובם נתיישבו בירוש­‬
‫בפעולות השיכון העצמאיות של בני‬                                                   ‫רלטר‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬ואנחתם של כותבי תולדות‬                                                                                               ‫לים‪.‬‬
‫הישוב לעתים ‪ -‬״הכל תלוי במזל״‬                          ‫צוף דב׳׳ ש‬                       ‫מאז שנות השלושים של המאה הי״ט‪,‬‬
‫מתאימה גם לכאן; מזלה של נחלת‪-‬‬                                                           ‫משנתרבה מספר בני צפון‪-‬אפריקה‬
‫שבעה הוא שנוסדה על‪-‬ידי תקיפי העדה‬                  ‫מארגן את העדה‬                        ‫בירושלים‪ ,‬עשו הללו להקמת ״כולל״‬
‫האשכנזית‪ ,‬שבניהם ובני בניהם מעלים‬
‫את מעשי אבותיהם על נם ותובעים להם‬            ‫בשנות החמישים של המאה נפל דבר‬                 ‫עצמאי‪ ,‬אשר ידאג לצרכי בני העדה‪.‬‬
‫את זכות הראשוניות‪ ,‬ומזלה הרע של‬              ‫בירושלים‪ :‬ב‪ 1854-‬השתקע בעיר הרב‬            ‫ה״כולל״ היה המוסד אשר בו נתארג‪-‬‬
‫השכונה הראשונה לפעולות השיכון‬                ‫דוד בן שמעון )המכונה על שום ספרו‬           ‫נו יוצאי ארץ מסויימת והוא שדאג‬
‫העצמאיות‪ ,‬היא שנוסדה על‪-‬ידי בני‬              ‫״צוף דב״ ש״ או רדב״ש(‪ ,‬רב נודע‬             ‫לקיומם‪ .‬שכן באותו זמן לא יכלו רוב‬
‫העדה העניה והנחשלת ביותר בירוש­‬              ‫במרוקו‪ ,‬ועמו ובעקבותיו עלו רבים‬            ‫יהודי הארץ לחיות מעבודתם והם‬
‫לים של אותם הימים‪ ,‬העדה המערבית״‪.‬‬            ‫מתלמידיו ואוהדיו‪ .‬וכך חל שינוי בחיי‬        ‫נתארגנו ב״כוללים״ ששלחו שליחים‬
‫לבד משכונה זו שנבנתה מחוץ לחו­‬               ‫המערבים בארץ — גדל מספרם ונמצא‬             ‫)שד״רים — שלוחי‪-‬דרבנן( לחוץ לארץ‬
‫מות‪ ,‬בנה הרב דוד בן שמעון בתי‪-‬מחסה‬           ‫להם מנהיג בעל שיעור קומה‪ ,‬תקיף‬             ‫ואירגנו שם מגביות בקנה מידה גדול‪.‬‬
‫לעניי דתו בתוך העיר‪-‬העתיקה וכן‬               ‫ונמרץ באופיו ותלמיד‪-‬חכם מובהק‬              ‫הכסף הגיע למנהיגי ה״כולל״ שכוח רב‬
‫ישיבות ובתי‪-‬כנסת ותלמוד‪-‬תורה‪ .‬נוסף‬           ‫שמכוח תורתו‪ ,‬רבה היתה השפעתו אף‬            ‫היה בידם‪ ,‬והם היו מחלקים אותו בין‬
‫לעסקי הציבור הקדיש‪ ,‬הרדב״ש הרבה‬
‫עתים לתורה וספריו שנדפסו עוסקים‬                          ‫על רבים שאינם מבני עדתו‪.‬‬                                       ‫בני עדתם‪.‬‬
‫בדיני ארץ‪-‬ישראל ובמצוות ישוב הארץ‬            ‫את תקופתו של הרדב״ש בירושלים‬               ‫עד אותה תקופה היו עולי צפון‪-‬‬
‫והם‪ :‬״שער החצר״‪ ,‬״שער המפקד״‬                 ‫יש לחלק לשתים ‪ -‬האחת‪ ,‬בשנים‬                ‫אפריקה נספחים לקהל הספרדים כשאר‬
‫ו״צוף דבש״‪ .‬אולם תורתו הגיעה גם‬              ‫‪ ,1860—1854‬בהן הנהיג את עדתו בעוד‬          ‫עולי המזרח‪ ,‬והספרדים נהגו בהם ביד‬
‫הרחק מגבולות ארץ‪-‬ישראל באמצעות‬               ‫היא נסמכת ל״כולל״ הספרדים ובשניה‬           ‫קפוצה‪ ,‬אף שמרבית הכנסות הכולל‬
‫בניו ובייחוד בנו הרב רפאל בן הדב״ש‪,‬‬          ‫‪ -‬מ‪ 1860-‬ועד למותו בשנת ‪,1880‬‬              ‫הספרדי באו מצפון‪-‬אפריקה‪ .‬יהודי‬
‫שהיה רבה של אלכסנדריה שבמצרים‬                ‫הנהיג את עדתו כעדה עצמאית ונפרדת‬           ‫מרוקו בארץ ראו עצמם כחטיבה נפרדת‬
                                             ‫מ״כולל״ הספרדים‪ ,‬אף שהיו בינה ובין‬         ‫הן משום נתינותם והן משום לשונם‬
    ‫ומחברם של ספרים חשובים בהלכה‪.‬‬            ‫״כולל״ זה קשרים והסדרים מיוחדים‪,‬‬           ‫ואורחות חייהם‪ .‬ומכאן רצונם ב״כולל״‬
‫הרדב״ש מת בשנת תר״מ )‪(1880‬‬                   ‫שנגעו לחלוקת הכספים שהגיעו מחוץ‬            ‫לעצמם‪ .‬אפשר שהושפעו מעולי גרמניה‬
‫שבע ימים ^זבע מעשים‪ .‬פטירתו היתה‬             ‫לארץ‪ ,‬שיגור שד״רים לקהל המערבים‬            ‫שהקימו אז ״כולל״ לעצמם — הו״ד‬
‫אבידה גדולה לכל בני ירושלים ועל‬              ‫בצפון אפריקה ואוטונומיה בשיפוט‬             ‫)הולנד‪-‬דייטשלאנד( ואמנם‪ ,‬אחד‬
                                                                                        ‫ממיסדי אותו ״כולל״‪ ,‬אליעזר ברגמן‬
                        ‫כולם לבני עדתו‪.‬‬                    ‫הפנימי של עדת המערבים‪.‬‬       ‫סייע בידיהם של המערבים בנסיונות‬
‫משמת הרדב״ש והלך לבית עולמו‬                  ‫לאחר שהגיע הרדב״ש להסדרים אלו‬              ‫התארגנותם‪ .‬בראש עדת המערבים‬
‫מגינם של העדה המערבית‪ ,‬נטשו רבים‬             ‫עם הספרדים ניגש לאירגונה של עדתו‪.‬‬          ‫עמדו בשנים אלו משה תורג׳מן ובנו‬
‫מהם את ירושלים ונשתקעו בערים‬                 ‫נבחר ועד של שבעה חכמי העדה ותקי‪-‬‬           ‫יעקב‪ ,‬אשר התנצחו עם ראש ה״כולל״‬
‫אחרות בארץ‪-‬ישראל‪ .‬חלק חשוב‬                   ‫פיה‪ ,‬כשהמסייעים הבולטים לרדב״ש‬
‫מהעוזבים עבר ליפו וחיזק את הישוב‬             ‫היו מימון עמיאל ושלמה אבו‪-‬שדיד‪,‬‬            ‫הספרדי ואף פירסמו נגדם קונטרס‬
                                                                                                                            ‫חריף‪.‬‬
                             ‫היהודי שבה‪.‬‬           ‫הראשון גזבר והשני מזכיר העדה‪.‬‬
‫נחתום סקירה זו בקוריוז היסטורי‪:‬‬              ‫באותם ימים אירגן הרדב״ש מפעל‬
‫משהחלו עולים יהודי תימן לארץ‪-‬‬                ‫חשוב ‪ -‬״שיכון עצמאי״‪ ,‬שהוא אחד‬
‫ישראל בשנים תרמ״א‪-‬תרמ׳׳ב‬                     ‫המפעלים הגדולים של יהודי ירושלים‬
‫)‪ - (1882—1881‬גל עליה נוסף מאר­‬              ‫באמצע המאה הקודמת‪ .‬הוא ראה את‬
‫צות המזרח שתרם הרבה לבניין הארץ‬              ‫מצוקת הדיור של בני עדתו‪ ,‬שכרוב‬
‫‪ -‬נחלקו האשכנזים והספרדים למי‬                ‫היהודים חיו בין חומות העיר העתיקה‬
‫משתי העדות ייספחו התימנים )על‪-‬ידי‬            ‫בצפיפות ודחקות גדולים‪ ,‬ויסד עבורם‬
‫סיפוח כזה אפשר היה להגדיל את סכומי‬           ‫שכונה מחוץ לחומות ‪ -‬מחנה‪-‬ישראל‪.‬‬
‫התרומות בחוץ‪-‬לארץ(‪ .‬האשכנזים טענו‬            ‫כיום אותה שכונה לא קיימת יותר‪ ,‬אולם‬
‫לנו הם והספרדים טענו לנו הם‪ ,‬ואילו‬           ‫שרידיה נמצאים בפינת הרחובות המלך‬
‫עולי תימן פנו דווקא אל מימון עמיאל‬
‫מעדת המערבים וביקשו להסתפח לעד­‬                                         ‫דוד ורחוב הם‪.‬‬
‫תו‪) ...‬במחלוקת זו ניצחו לבסוף הספר­‬
                                                    ‫הכל תלוי במזל‬
                                     ‫דים(‪.‬‬
                                             ‫״הכל תלוי במזל‪ ,‬אפילו ספר תורה‬
‫לעיון נוסף‪ :‬העדה המערבית בירושלים‬            ‫שבהיכל״ ‪ -‬כך אמרו חכמים וכך אומ­‬
                                             ‫רים חוקרי תולדות הישוב‪ .‬אמנם השכו­‬
‫‪ -‬יעקב ברנאי ב״ פרקים לתולדות הי­‬            ‫נה ״משכנות שאננים״ היא השכונה‬
                                             ‫הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות‪ ,‬אולם‬
‫שוב היהודי בירושלים״; הישוב היהודי‬           ‫היא לא נבנתה על‪-‬ידי בני ירושלים‬
                                             ‫עצמם‪ ,‬אלא על‪-‬ידי מונטיפיורי‪ .‬השכונה‬
‫בארץ־ישראל בשנות ה ת״ר‪ -‬תרמ״ א—‬

                                ‫בן־ציון גת‪.‬‬

                                                                                        ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21