Page 19 - etmol 17
P. 19

‫^‪1‬‬

‫היעדים‪ .‬שיר שנדד מראשון־לציון‬              ‫רית )שיר הערש ״שלאף מיין קינד״(‪.‬‬            ‫מהם‪ .‬חלקם כלל לא הגיע ארצה בפי‬
‫לראש־פינה איבד או הוסיף משהו‬               ‫פה־ושם הותאמו נעימות שהושאלו מן‬             ‫העולים‪ ,‬ולא זכה להימנות עם ״זימרת‬
‫בדרך‪ :‬ואריאציה קטנה בלחן‪ ,‬החלפת‬            ‫האופרטות של גולדפאדן‪ .‬השפעת נעי­‬            ‫המושבות״‪ ,‬בעיקר משום שקהילות‬
‫מלים‪ ,‬וכמעט תמיד שינויי דגשים‬              ‫מות ערב על שירי ציון חלה רק על אלה‬          ‫יהודיות רבות בעולם לא היו מיוצגות‬
                                           ‫שהושרו בארץ כגון בשיר ״יה חי לי‬             ‫כלל וכלל בעליה״הראשונה ‪ :‬שירי ציון‬
                          ‫בהטעמת השיר‪.‬‬
                                                                                 ‫לי״‪.‬‬  ‫רבים נדדו מאירופה המזרחית‬
     ‫לכל מושבה ‪ -‬שיר‬                                                                   ‫לארצות־הברית עם זרם ההגירה הגדול‬
                                           ‫צונזר ‪ -‬הפזמונאי הראשון‬                     ‫של שלהי המאה ה״‪ ,19‬ובכך פסחו על‬
‫יתר־על־כן‪ ,‬תנאי התקשורת המקומ­‬                                                         ‫ארץ־ישראל ומושבותיה שהיו נושאי‬
‫יים היו כה דלים‪ ,‬עד כי לא כל השירים‬        ‫נסיונות ראשונים של הלחנה מקורית‬             ‫השירים‪ .‬יתר־על־כן‪ ,‬הישוב החדש‬
‫שהושרו במושבה אחת היו מוכרים גם‬            ‫של שירים עבריים נעשו בארץ ובגולה‪,‬‬           ‫בארץ לא שר ואף לא הכיר את מרבית‬
‫בזולתה‪ .‬לכל מושבה נתייחד רפרטואר‬           ‫על־ידי מוסיקאים מקצועיים וחובבים‪.‬‬           ‫שירי חיבת־ציון שנכתבו בגולה‪ ,‬אלא‬
                                           ‫רובם לא עלו יפה‪ .‬יוצאים מכלל זה‬             ‫רק את המפורסמים שבהם‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מוסיקלי אופייני‪ ,‬ובו גם פזמונים מן‬         ‫שיריו־פזמוניו של אליקום צונזר‪ ,‬שנפו­‬        ‫קיימות עדויות רבות לכך ששירי‬
‫ההווי המקומי‪ .‬למושבות רבות היה שיר‬         ‫צו בכל רחבי העולם היהודי‪ ,‬והגיעו גם‬         ‫המושבות שנכתבו והושרו ברחבי‬
‫אחד מייצג‪ ,‬שהפך במרוצת הזמן למעין‬          ‫ארצה‪ .‬צונזר‪ ,‬הכלי־זמר‪ ,‬היה התמלילן‪,‬‬         ‫הארץ‪ ,‬יצאו עד מהרה לגולה והיו‬
‫המנון המושבה‪ .‬כך נקבע השיר ״האח‬            ‫המתרגם‪ ,‬המלחין‪ ,‬המעבד‪ ,‬המבצע‪,‬‬               ‫מושרים כמעט בכל התפוצות‪ .‬ה״תקוה״‬
‫ראשון לציון״ להמנונה של ראשון־‬             ‫המאלתר והמנחה של שיריו‪ .‬לשיריו‬              ‫היה להמנון הבלתי רשמי של האגודות‬
‫לציון‪ ,‬ואילו יושבי גדרה העדיפו את‬          ‫כתב מלים ומנגינה כאחד )״על אם‬               ‫הציוניות בגולה עוד בימי העליה־‬
‫שיר הלכת ״חושו אחים חושו״‪ .‬חדרה‬            ‫הדרך״(‪ .‬חלקם כתב במיוחד לחבורת‬              ‫הראשונה‪ ,‬וצלילי ״חושו אחים חושו״‬
‫אימצה לה את השיר הלירי ״משאת‬               ‫הבילויים הראשונה שעלתה ארצה‬                 ‫נשמעו לעתים תכופות בכינוסי סטודנ­‬
‫נפשי״ ורחובות בחרה ב״התקוה״‪ .‬לא‬            ‫)״שיבת ציוך׳( וחלקם הקדיש ״לאיכרי‬
‫היתה זו בחירה נוסח ימינו‪ ,‬בעקבות‬           ‫הארץ הקדושה״ )״במחרשתי״(‪ ,‬אותה‬                             ‫טים יהודיים וחובבי׳ציון‪.‬‬
‫משאל או הצבעה‪ ,‬לבטח לא על ידי‬              ‫ארץ שהוא עצמו לא זכה לדרוך על‬               ‫מרבית השירים לא זכו אמנם ללחנים‬
‫פסטיבל־זמר או מצעד‪-‬פזמונים‪ ,‬אלא‬                                                        ‫מקוריים חדשים‪ ,‬אלא הותאמו אליהם‪,‬‬
‫בתהליך־התפתחות טבעי שבו שיר מסו‪-‬‬                                             ‫אדמתה‪.‬‬    ‫לעתים באונס קל‪ ,‬מנגינות סלאביות‪,‬‬
‫יים דיבר ללב תושבי מושבה אחת יותר‬          ‫דרך ההפצה המקובלת ביותר של זמר‬              ‫בעיקר רוסיות ומולדאביות‪ .‬השימוש‬
‫מאשר לאחרת‪ .‬והנימוקים גלויים לעין‪,‬‬         ‫עברי היתה מפה לאוזן‪ .‬כך נלמדו השי­‬          ‫במנגינות לועזיות נראה בדיעבד הכרחי‬
‫וקשורים לרגש ״גאוות המושבה״‪.‬‬               ‫רים החדשים‪ .‬תינוק על ערשו קלט את‬            ‫ומוצדק‪ ,‬שכן הללו היו ״בטוחות״‬
‫ראשון־לציון ביכרה את ״האח ראשון‬            ‫שיר הערש ״נומה פרח בני מחמדי״‪:‬‬              ‫ומקובלות וקליטתן בציבור היהודי‬
‫לציון״ משום שהשיר נכתב אודות‬               ‫תלמיד מפי מורו למד לראשונה שיר‬              ‫הרחב היתה מובטחת‪ .‬לפי שהשירים‬
‫המושבה‪ ,‬על ידי בן המושבה )יום טוב‬          ‫ילדים עברי חדש‪ :‬בשמחות ובהתכנסו־‬            ‫שימשו כח דוחף לעליה ארצה‪ ,‬שירתו‬
‫שליט( ללחנו של אורח במושבה )ליאון‬          ‫יות משפחתיות נשמעו והועברו לדור‬             ‫המנגינות הלועזיות את הענין ו״קיצרו‬
‫איגלי(‪ .‬מושבת הבילויים גדרה בחרה‬           ‫הצעיר שירים מבית אבא‪ ,‬כשאת דלות‬             ‫את הדרך׳ להפצתן המהירה של המלים‪.‬‬
‫ב״חושו אחים חושו״ משום שמילותיו‬            ‫הרפרטואר העברי השלימו אז שירי‪-‬עם‬            ‫כל אמצעי להחשת התהליך הזה היה‬
‫נכתבו והותאמו ללחן על־ידי יחיאל‬            ‫ששרה המשפחה עוד בארץ מוצאה‪:‬‬                 ‫כשר ‪ -‬גם על חשבון מקוריות הלחן‪.‬‬
‫מיכל פינם‪ ,‬פטרון הבילויים בארץ‪ ,‬וה­‬        ‫בחגיגות עממיות ובימי חג הופצו שירים‬         ‫ואכן לא מעטות הן עדויותיהם של עולים‬
‫שיר הושר לראשונה בפי חבורת בילו­‬           ‫עבריים חדשים בפי סולנים חובבים‬              ‫שהצביעו על משקלם של שירי חיבת‬
                                           ‫מבין משפחות המתיישבים‪ ,‬או מפי‬
                    ‫יים‪ ,‬וכך נ פ ח בארץ‪.‬‬   ‫מקהלות החובבים הראשונות שקמו אז‬             ‫ציון בהתעוררות הלבבות לעליה‪ ,‬ובגי­‬
‫וכך במסיבות של אז‪ ,‬על־יד מיטת‬              ‫בארץ‪ .‬מאין אמצעי תקשורת המוניים‬                               ‫בוש ההחלטה הסופית‪.‬‬
‫התינוק‪ ,‬בהסבה מתחת לעצי שקמה על‬            ‫דוגמת אלה הנהוגים כיום לא ניתן אז‬
‫החולות בליל קיץ‪ ,‬בכיתות בתי־הספר‬           ‫להבטיח ששיר שעזב את קן הולדתו‬               ‫גם מנגינות יידיות‪ ,‬מתוך אוצר שירי‬
‫‪ -‬נוצרה שירת המושבות‪ ,‬המלוה אותנו‬          ‫ויצא לנדוד ברחבי הארץ יגיע שלם לכל‬          ‫העיירה היהודית‪ ,‬נספחו אל שירי ציון‪,‬‬
                                                                                       ‫לעתים תוך הסבת המלים מיידיש לעב­‬
                                 ‫עד היום‪.‬‬

‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24