Page 22 - etmol 17

‫מי‬ ‫יותר‪ ,‬כאשר הוקמו עליהם בתים גדולים ומודרניים‪.‬‬
‫היה‬ ‫עם בנייתה‪ ,‬היתה שכונת בית״יעקב המרוחקת ביותר‬
‫הראשון‬ ‫מהעיר״העתיקה‪ ,‬מבודדת משאר השכונות‪ .‬לאחר״מכן‬
‫נבלעה ונתמזגה בתוך שכונת מחנה־יהודה שנבנתה לידה‪.‬‬
‫נתן בירנבוים‬ ‫לאחר מלחמת העולם הראשונה נתבסס ליד השכונה השוק‬
‫הנודע של מחנה״יהודה‪ .‬אך נראה כי ראשיתו של שוק זה‬
‫בסוף ימיו יצא‬ ‫קשורה עם תחילת הקמתה של שכונת בית״יעקב‪ .‬אחד‬
‫נתן בירנבוים במערכה‬ ‫המקורות מציין‪ ,‬כי מייסדי בית״יעקב‪ ,‬ריבלין וגראף‪ ,‬הקימו‬
‫בשכונה שוק למכירת סירות וירקות אשר כונה ״שוק בית‬
‫קשה נגד הציונות‪,‬‬ ‫יעקב״‪ .‬לשם כך הקומו צריפים ואוהלים בשביל המוכרים‬
‫אולם הוא האיש‬ ‫שסחורתם הגיעה מכפרים ערביים בסביבה‪ .‬כאן התרכזו גם‬
‫הרבה קצבים מוכרי בשר‪ .‬ברחבת השוק היתה גם התחנה‬
‫ש״המציא״ את השם‬ ‫האחרונה של עגלות הנוסעים משער יפו וכן התחנה‬

‫מאת ג‪ .‬קרסל‬ ‫המרכזית לעגלות נוסעים מירושלים ליפו‪.‬‬
‫באותו זמן הגיעו לשיאן התכניות לבניית שכונות חדשות‪.‬‬
‫״הועד הכללי״ של יהודי ירושלים שלח שליחים‬
‫לחוץ־לארץ‪ ,‬והטיל עליהם לערוך מגביות מיוחדות למען‬
‫בניין ירושלים והרחבת הישוב‪ .‬גם אחדים מראשי הועד‬

‫יצאו לחוץ״לארץ לצרכי גיוס כספים‪ .‬היתה תכנית לרכוש‬
‫שטח קרקע גדול בסביבות מערב ירושלים לשם התיישבות‪.‬‬
‫אלא שבינתיים החלה מתפתחת בחיץ־לארץ תעמולה נגד‬
‫הישוב היהודי בירושלים‪ ,‬הניזון מכספי חלוקה‪ .‬״משלחת‬
‫חקירה״ שנשלחה על־ידי ועד הקהילות היהודיות בלונדון‪,‬‬
‫פירסמה דו״ח שקטל חריפות את צורת הקיום והניהול של‬
‫הישוב היהודי בירושלים‪ ,‬שהתפרנס בעיקר מכספי תרומות‬
‫של יהודים מכל העולם‪ .‬דו״ח זה הביא להקטנה זמנית‬
‫בהיקף כספי ״החלוקה״ שזרמו לארץ‪ .‬נוסף לכך הוחמר‬
‫המצב הכלכלי הקשה ששרר בירושלים כתוצאה מכמה שנות‬
‫בצורת שאירעו בארץ בתקופה זו‪ .‬היהודים נאלצו לזעוק‬
‫לעזרה לחוץ־לארץ‪ ,‬זעקה שנענתה לבסוף על־ידי הבארון‬

‫רוטשילד‪ ,‬שתרם סכומים רציניים לחלוקה‪.‬‬

‫רעב גורם משבר ^‪4‬‬

‫בשנת ‪ 1877‬פרץ משבר בבניין שכונות ירושליס'בג'לל‬

‫רעב שהיה בעיר ונוסף לו גם מחסור באמצעים כספיים‬

‫לקניית קרקע ולבניית בתים‪ .‬הבניה נמשכה אמנם‪ ,‬אך בקצב‬

‫איטי הרבה יותר‪ ,‬ולעומתה התלה להתעורר יותר ויותר‬

‫התנועה להתיישבות החקלאית‪ .‬הקשר בין בניית השכונות‬

‫בירושלים לראשיתה של ההתיישבות החקלאית משתקף‬

‫היטב בעובדה שחלק מן האנשים‪ ,‬אשר היו נושאי דגל הבניה‬

‫מחוץ לחומות‪ ,‬כיואל משה סלומון ודוד גוטמן‪ ,‬היו אחר־כך‬

‫בין מניחי היסוד למושבה החקלאית הראשונה בארץ־ישראל‬

‫פתח־תקוה‪.‬‬

‫אולם גם בהתיישבות החקלאית חלו קשיים‪ ,‬ובינתיים גדל‬

‫‪14‬‬ ‫והלך מספר היהודים בירושלים והביא‪ ,‬מחדש‪ ,‬להתחדשות‬
‫‪r-t‬‬ ‫בניין השכונות מחוץ לחומות‪ ,‬החל בשנת ‪ ,1882‬והפעם‬
‫בקצב מזורז הרבה יותר‪ .‬באותה שנה עצמה החלה גם‬

‫ההתיישבות החקלאית של העליה־הראשונה‪.‬‬
‫אולם היסוד הונח בתקופה הראשונה — משנת ‪ 1860‬ועד ‪>1‬‬
‫‪'•44i‬׳>‪1‬‬
‫‪ .1882‬מספר השכונות מחוץ לחומות היה ב־‪ — 1882‬תשע‪,‬‬
‫ומספר תושביהן כאלפיים‪ .‬באותו זמן ישבו בירושלים כולה‬

‫כ־‪ 17‬אלף יהודים‪ .‬כשמינית מכלל האוכלוסיה היתה איפוא ‪‘i1‬‬

‫מחוץ לחומות‪ ,‬והיהודים תפסו את עמדת הבכורה בבניין ‪^4‬‬
‫ירושלים החדשה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬כי בירושלים‬
‫טבוע עדיין במידה רבה‪ ,‬למרות כל התכנונים והבניות‬
‫החדשות‪ ,‬חותם ה״ירושה״ של התפתחות העיר כפי‬
‫שכיוונוה בוני ירושלים מחוץ לחומות לאחר אמצע המאה‬
‫הקודמת‪ ,‬לפני בוא העליה־הראשונה‪4 .‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬היציאה מחוץ ל חו מו ת ירושלים עד תרמ׳׳ב — י‪.‬‬

‫בן־אריה ב״ שלס״א׳ וכן הספר ״עיר בראי תקופה״ מא ת ‪4‬‬
‫הנ״ל‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪hi‬‬