Page 11 - גנזי קדם ז
P. 11
9
אבל אישי זוהמת העם בפיוטים קדומים
שולמית אליצור
זיכרון לאבי מורי ר׳ מאיר חובב הכ״מ
אוהב ירושלים ומצפה לנחמתה כל ימיו
חורבן המקדש ומועקת הגלות מצאו ביטויים רבים ושונים בשירת הקודש העברית לדורותיה.
בימים שעיקר ציונם בזכר החורבן או בתקוות הגאולה ,כתשעה באב או כשבתות הפורענות
והנחמה ,התבקש מאליו העיסוק בנושאים אלה .ואולם פייטנים שונים מצאו דרך להביע
את כאב ההווה המר או את חזונות העתיד המיוחל גם בהזדמנויות אחרות :בזיקה להפטרות
העוסקות בנחמות ישראל 1,במציאת סמלי גאולה בחגים או בשבתות מצוינות שונות 2,או
בהסבה הדרגתית של עיקר תוכנן של הסליחות לביטויים של מצוקות הגלות3.
כך ,דרך משל ,מקדיש יניי את פיוטי המשלש בקדושתאותיו לסדרים לענייני גלות וגאולה ,משום 1
שהם מפייטים את ההפטרות הארץ ישראליות ,והפטרות אלה לקוחות בדרך כלל מנבואות נחמה .ואה 2
לעניין זה :ש׳ אליצוו ,׳לעיצובו של המשלש בקדושתא היניית׳ ,מחק־י ירושלים בספרות עבוית ,י-יא
)תשמ״ז-תשמ״ח( ,עמ׳ ;417-399ולאחרונה גם :הנ״ל ,׳גלות על אדמת המולדת :הלך הרוחות בארץ־ישראל 3
בתקופה הביזנטית והמוסלמית הקדומה כהשתקפותו בפיוטים׳ ,מחק־י ירושלים בספרות עבוית ]בדפוס[.
כך ,דרך משל ,מציגים פייטנים בפיוטיהם לפסח או לשבתות שלפניו את גאולת מצרים כסמל לגאולה
לעתיד .ואה לדוגמה את הוהיט והסילוק שבקדושתא הקליוית ׳אסירי פוך בהאנקם׳ לשבת ׳ואה ואיתי׳
)ש׳ שפיגל ,אבות הפיוט ,בעריכת מ״ח שמלצו ,ניו־יורק וירושלים תשנ״ז ,עמ׳ .(152-151,147-146גם
בחגים אחרים מוצאים הפייטנים דרך להגיע לתיאורים מרהיבים של העתיד הזוהר ,כגון הסילוק הקליוי
לסוכות ׳כי אקח מועד׳ ,המתאו את שכום של שומרי מצוות סוכה בעת הגאולה ,ואף את השכו עצמו -
ישיבה בסוכת עץ החיים)ואה :ד׳ גולדשמידט וי׳ פרנקל ]מהדירים[ ,מחזו־ סוכות ,שמיני עצות ושמחת
תורה לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם ,ירושלים תשמ״א ,עמ׳ ;(135-126או הסילוק בקדושתא הקלי־ית
׳אתיית עת דודים׳ לפרשת החודש)דוידזון א ,(8904המנצל את מילות המפתח שבפסוק קריאת התורה
׳ראשון׳ ו׳חודש׳ כדי להקדיש פיוט ארוך לחידוש העולם בעת הגאולה; וכיוצא בזה בפיוטים רבים.
הנושא המרכזי הצפוי בסליחות הוא וידוי ובקשת מחילה על חטאים ,אבל כבר למן המאה התשיעית
מתרבות בכל תפוצות ישראל סליחות שעיקר עניינן בתינוי מצוקות העם בגלות ,לעתים תוך צידוק הדין;
לפעמים זהו הנושא המרכזי והיחיד בהן .כיוון זה בולט במיוחד בסליחות מזרחיות או מרכז אירופיות,
אך מקום נכבד מוקצה לו גם בסליחות ספרדיות )בצד עיסוק ביחיד החוטא( .סליחות מיוחדות אף
נכתבו -בדרך כלל לא לפני סוף המאה העשירית -לתעניות שנגזרו כזכר לאסונות מקומיים ,ובהן
מתוארים בפרוטרוט האירועים שלזכרם נקבע הצום.
גנזי קדם ז)תשע״א( I
