Page 15 - גנזי קדם ז
P. 15

‫אבל אישי ונחמת העם בפיוטים קדומים ‪13‬‬

‫עד כאן הקטע מכ״י קמברידג׳‪ .‬בכ״י ז׳נבה נמשכת שרשרת הפסוקים בעוד שני פסוקי‬
‫נחמה מעניין בניין ירושלים )תהלים קמז‪ ,‬ב; נא‪ ,‬כ(‪ .‬המגן שלפנינו מתאים בחריזתו‬
‫למחיה שבכ״י ז׳נבה‪ :‬בשניהם חרוז אחיד עשיר‪ .‬במגן מוסיף הפייטן להברת הסיום ׳־רה׳‬
‫את האות ס תוך יצירת חרוז מופסק‪ ,‬כמנהגם של פייטנים קדומים‪ ,‬לשתף שני עיצורים‬
‫שורשיים בחרז‪ 12.‬המחיה מחורז כולו בחרז העשיר ׳־^תיך׳‪ .‬מבחינת תוכן הפיוט‪ ,‬יש‬
‫לציין שלאורך כל המגן מתמקד ר׳ יהודה בתיאור כנסת ישראל הענייה והסוערה שבראש‬
‫הפסוק המתפייט ואינו מתייחס להבטחות הנחמה שבהמשך הפסוק כלל‪ 13.‬צער הגלות‬
‫מורגש כאן היטב‪ ,‬והפסוק משמש עילה לתת לו ביטוי‪ .‬להבטחות הנחמה פונה הפייטן‬

  ‫בקטעים הבאים‪ ,‬המחיה והמשלש‪ ,‬המפייטים פסוקים שאין בהם אלא בשורות טובות‪.‬‬

                    ‫ב‪ .‬ר׳ פינחס הכהן‪ :‬פתיחת הקדושתא לאבל‬

‫בין פיוטי ר׳ פינחס הכהן מצויים שרידים של קדושתא לאבל‪ ,‬כלומר קדושתא שנועדה‬
‫להיאמר בשבת שבה הגיע לבית הכנסת אדם המצוי בתוך שבעת ימי האבל על אחד מקרובי‬
‫משפחתו‪ .‬מחלקיה הראשונים של הקדושתא שרד רק המשלש‪ ,‬כשהוא מועתק בתוך‬
‫קדושתא אחרת‪ ,‬ונספחת לו פתיחה של משלש אחר‪ ,‬זר‪ .‬למרות ההרכב המשני‪ ,‬ניכרת בו‬
‫בבירור החתימה ׳פינח]ס[ בירבי יעקב הכהן׳‪ .‬מהמשך הקדושתא אפשר היה לייחס לר׳‬
‫פינחס מספק קטעים מקיקלר‪ ,‬שהועתק גם הוא בדילוגים ובשיבושים‪ ,‬וביתר ביטחון ‪-‬‬
‫מתוך כתב יד אחר‪ ,‬קדום יותר ‪ -‬רהיטים וסילוק)הסילוק חתום ׳פינחס חזק׳(‪ 14.‬סימן‬
‫מובהק בקדושתא זו הוא השרשור‪ :‬מחרוזותיהם של כל הקטעים המיוחסים בוודאות לר׳‬
‫פינחס קשורות זו לזו בשרשור קישוטי‪ ,‬המכוון לכלול את אותיות האקרוסטיכונים ואת‬

                                                                           ‫החתימות‪.‬‬

‫על נורמת חריזה זו ראה‪ :‬ב׳ הרושובסקי‪ ,‬׳השיטות הראשיות של החרוז העברי מן הפיוט עד ימינו׳‪,‬‬               ‫‪12‬‬
                                                                    ‫הספרות‪ ,‬ב)תשל״א(‪ ,‬עמ׳ ‪.742-738‬‬    ‫‪13‬‬

‫מהלך ייחודי עולה מטורים ‪ ,6-5‬שבהם משווה הפייטן בין עונשה הקל יחסית של מצרים‪ ,‬שהוכתה‬                   ‫‪14‬‬
‫באצבע‪ ,‬לבין עונשה החמור של ציון ב׳יד׳‪ .‬ואולם תוך כדי השוואה זו הוא קושר בין מצרים לציון על‬
‫ידי בחירת כינויים דומים‪ :‬׳נוף׳ כנגד ׳יפה נוף׳‪ ,‬ויוצר מוקד אנלוגי משני שיסודו בכינוי‪ .‬על דרכם של‬
‫פייטנים ליצור מוקדים משניים כאלה תוך כדי הצבת דרשות אנלוגיות ראה‪ :‬ש׳ אליצור‪ ,‬׳לדרכי עיצובה‬
‫של הדרשה האנלוגית בפיוטים׳‪ ,‬היגיון ליונה ‪ -‬היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש‪ ,‬האגדה והפיוט‪:‬‬
‫קובץ מחקרים לכבודו של פרופסור יונה פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים‪ ,‬בעריכת י׳ לוינסון‪ ,‬י׳‬

                                                  ‫אלבוים וג׳ חזן־רוקם‪ ,‬ירושלים תשס״ז‪ ,‬עמ׳ ‪.528-499‬‬
‫דיון בהרכב הקדושתא ובבעיות הייחוס ראה‪ :‬אליצור‪ ,‬פינחס)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(7‬עמ׳ ‪ .77-76‬קטעי הקדושתא‬

                                                                              ‫נדפסו שם‪ ,‬עמ׳ ‪.758-753‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20