Page 33 - גנזי קדם ז
P. 33

‫הקהל כגוף כלכלי‪ :‬הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה ‪31‬‬

‫)=ר׳ מכלוף זואי התגורר מחודש כסלו השנ״ט(‪ 25.‬דמות זו מוכרת מספרות התקופה‪:‬‬
‫שבע שנים לאחר רישום זה‪ ,‬בשנת שס״ו )‪ ,(1606‬יצא מכלוף זואי עם עוד כמה יהודים‬
‫לחפש אחר קרובו‪ ,‬דוד זואי‪ 26,‬שנעדר עם יהודי אחר‪ .‬בדרך פגשו המחפשים ערבי בשם‬
‫גמאל והוא העיד על הירצחם של הנעדרים‪ .‬השאלה אם ניתן להסתמך על עדות זו כדי‬

                        ‫להתיר את האלמנות מעגינותן עוררה ויכוח בין חכמי הדור‪27.‬‬
‫השוואת שמות בתי ההקדש בקהיר בסוף המאה השש עשרה לשמות בתי ההקדש‬
‫בקהילה זו לאורך תקופת הגניזה הקלסית‪ 28‬מעידה בבירור שלא הייתה המשכיות בין‬
‫התקופות‪ .‬אמנם נכסי ההקדש לא עמדו למכירה‪ ,‬אך ייתכן שנכסים מדורות קודמים‬
‫חרבו או הופקעו‪ .‬אף ייתכן שמקצת הבתים שהיו שייכים להקדש בסוף המאה השש‬
‫עשרה אכן היו בבעלותו גם במאות הקודמות‪ ,‬אלא שכינוים השתנה במרוצת השנים‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בתי ההקדש כונו על שם דייריהם‪ ,‬ומסתבר שכינויי הבתים השתנו כאשר‬

                                                            ‫התחלפו השוכרים אותם‪.‬‬
‫הגזבר תיעד את משך השכירות ואת הסכום שנקבע לתשלום‪ ,‬רשם כל סכום‬
‫ששילם הדייר‪ ,‬ולאחר מכן ציין כמה נותר לו בחובו‪ .‬החוב נרשם תמיד במילים‬
‫׳באקי עליה׳)=נותר עליו( או ׳יתבקה עליה׳‪ .‬אם פרע הדייר את כל חובו‪ ,‬רשם‬
‫הגזבר‪ :‬׳יבקה מגלק׳)מילולית‪ :‬נותר סגור(‪ ,‬ולאישה‪ :‬׳תבקה מגלקה׳‪ 29.‬במונחים אלה‬

‫שם‪ .‬דוגמה נוספת‪ :‬בקיץ של שנת ש״ן נרשמה הוצאה של ׳מסמר)=מסמרים( לבית ר׳ ישראל שאמי׳‬                      ‫‪25‬‬
‫)‪ ,(CUL Or. 1080 J 253‬וברור שהבית כונה על שם דיירו‪ .‬בהמשך הפנקס נזכר כי בשנת שנ״ו ׳סכן‬                  ‫‪26‬‬
‫כ״ר ישראל שאמי י״צ פי ליואן אל הקדש אלמערוף׳)=ר׳ ישראל שאמי התגורר •ליואן של ההקדש‬                      ‫‪27‬‬

                                                                             ‫הידוע; ‪.(T-S NS 225.74‬‬     ‫‪28‬‬
‫בשו״ת ר׳ חיים כפוסי‪ ,‬כ״י ניו־יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים‪ ,R.1454 ,‬שמו מופיע ׳זואי׳ וגם ׳זוואי׳‪.‬‬              ‫‪29‬‬
‫בשו״ת אהלי יעקב)ר׳ יעקב קאשטרו‪ ,‬ספר אהלי יעקב‪ ,‬ליוורנו תקמ״ג( השתבש השם בדפוס ל׳זוזאי׳‪.‬‬
‫ברשימת שמות מן המאה השש עשרה או השבע עשרה נזכר אברהם אל זואי)כ״י הספרייה הבריטית‪,‬‬

                                                                                    ‫‪.(Or. 10,599, f.27‬‬
‫ר׳ חיים כפוסי נכון היה להסתמך על עדות זו כדי להתיר את אלמנות הנעדרים מעגינותן אך ר׳ יעקב‬
‫קאשטרו)מהריק״ש( סירב‪ .‬לבסוף הגיע בנו של ההרוג‪ ,‬ישועה בן דוד זואי‪ ,‬והעיד עדות חדשה‪ ,‬וזו‬
‫התקבלה בבית דינו של מהריק״ש והעגונות הותרו‪ .‬ראו‪ :‬אהלי יעקב‪ ,‬שם‪ ,‬סי׳ קכב; שו״ת ר״ח כפוסי‪,‬‬
‫שם‪ ,‬דפים ‪ 51‬ב‪54-‬א‪ .‬תשובתו של מהריק״ש צוטטה גם אצל ר״ח כפוסי)שם‪ 54 ,‬א‪56-‬א(‪ ,‬והוא הקדים‬
‫לדברי יריבו דברים ארסיים‪ :‬׳כי לאהבתו לנצח ולקנטר יעשה תורתו פלסתר וזה פסק דינו והוא‬
‫ילכד בעונו׳‪ .‬מחלוקת זו הייתה חלק ממסכת של מחלוקות ועימותים בין השניים‪ .‬ראו‪ :‬שם‪ 5 ,‬ב‪10-‬א‪,‬‬

                                                                                             ‫‪ 42‬א‪46-‬א‪.‬‬
                                                ‫ראו הרשימה אצל גיל)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(10‬עמ׳ ‪.509-485‬‬
‫למשל‪ ,‬על אישה בשם בנת חוה )בת חוה( נרשם‪ :‬׳תבקה מגלקה לאכר שהר תשרי שנת ה׳ש׳מ׳ח׳׳‬
‫)=נותרה ׳סגורה׳ בסוף חודש תשרי שנת השמ״ח; ‪ .(ENA NS 1.57, 1r‬על הפועל ׳גלק׳ במשמעות‬
                            ‫׳סגר׳‪ ,‬פרע את חובו‪ ,‬ראו‪ :‬בלאו)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(7‬ערך ^ ‪ ,3‬עמ׳ ‪.483-482‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38