Page 31 - גנזי קדם ז
P. 31

‫הקהל כגוף כלכלי‪ :‬הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה ‪29‬‬

‫וצל עלי יד כה״ר עואץ׳ י״צ שריפיה ו מן גיה]ת[‪2‬ו ג׳ראמת אלחמור׳)=וגם שולם‪ ,‬על‬
‫ידי כבוד הרב עואץ׳ ישמרו צורו‪ ,‬שישה שריפי‪ ,‬מחשבון מס היינות(‪ .‬נראה שזה היה מס‬
‫פנימי של הקהילה על מכירת יין‪ .‬ראוי להעיר כי הכותב אינו משתמש כאן במונח הרווח‬

                                 ‫בקרב הקהלים הספרדים ׳גאבילה׳ אלא במונח ערבי‪.‬‬
‫מקור חשוב אחר היו כספי הנדבות והתרומות‪ 13.‬לצד תרומות מזדמנות בעת שמחה‬
‫או בעלייה לתורה‪ ,‬נגבו כספי צדקה באורח סדיר‪ ,‬כנראה בכל יום שישי‪ ,‬לקופה שכונתה‬
‫׳קופת התמיד׳‪ 14.‬על אופייה השבועי של המגבית לקופת התמיד מעיד למשל רישום‬
‫מאמצע המאה השש עשרה‪ ,‬בדבר תשלום שהגיע ׳ביד ]הגבאי[ כ׳ר׳ שמואל כהן י״צ‬
‫)=ישמרו צורו( תמיד מן פרשת כי תשא׳‪ 15.‬הממונה על הכסף שנצבר ב׳קופת התמיד׳‬

                                                                 ‫כונה ׳גבאי תמיד׳‪16.‬‬
‫רישומי הפנקס מעידים על מקור הכנסה נוסף‪ .‬לצד המגביות שנערכו בקהיר‪ ,‬הונחה‬
‫כנראה קופה גם בבית הכנסת המקודש בדמוה‪ ,‬אשר כבר בתקופה הפאטמית היה אחד‬
‫מנכסי ההקדש של קהילת פסטאט‪ 17.‬אף שהשלטון הממלוכי החריב את בית הכנסת‬
‫בשנת ‪ ,1498‬המשיכה העלייה לרגל למקום לאורך המאה השש עשרה‪ 18,‬ונראה שהמקום‬

                     ‫במקור נכתב ׳גיהר׳‪ .‬נראה שהכותב שכח להשלים במרוצת הכתיבה את רגל הת׳‪.‬‬                  ‫‪12‬‬  ‫‪15‬‬
‫במקורות מן התקופה ניתן למצוא שברי ידיעות על סדרי הצדקה ועל התמיכה בעניים בקרב‬                             ‫‪13‬‬
‫המוסתערבים‪ .‬ראו למשל‪ :‬ש׳ שטובר‪ ,‬ספר דברי יוסף לר׳ יוסף ב״ר יצחק סמברי‪ :‬אלף ומאה שנות‬
‫תולדה יהודית בצל האסלאם‪ ,‬ירושלים תשנ״ד‪ ,‬עמ׳ ‪ .409-405‬ואולם‪ ,‬טרם נכתבה סקירה כוללת‬                         ‫‪14‬‬
‫בתחום והנושא מצריך מחקר נפרד‪ .‬על התמיכה בעניי המוסתערבים בדמשק ראו‪ :‬ארד)לעיל‪ ,‬הערה‬                        ‫‪16‬‬
                                                                                                          ‫‪17‬‬
                                                                                                     ‫‪.(2‬‬
‫׳קופת התמיד׳ של המוסתערבים בקהיר נזכרת בתעודות שונות‪ ,‬בעיקר מן המאה השבע עשרה )ראו‬                        ‫‪18‬‬
‫למשל‪ :‬בן־זאב ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[3‬עמ׳ רעה(‪ .‬על קופת התמיד ראו בינתיים‪ :‬ליטמן)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(3‬עמ׳‬

                                               ‫‪;43‬בורנשטיין־מקובצקי)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(5‬עמ׳ ‪.185-184‬‬
                                                                                      ‫‪T-S Ar. 30.279‬‬

                                                                              ‫למשל‪T-SMisc. 8.15 :‬‬
‫על בית כנסת זה מצוי חומר לא מועט במסמכי הגניזה ובמקורות נוספים‪ .‬ראו למשל‪ :‬דברי יוסף‬
‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(13‬עמ׳ ‪ ;160-158‬ש׳ אסף‪ ,‬מקורות ומחקרים בתולדות ישראל‪ ,‬ירושלים תש״ו‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;162-153‬א׳ אשתור‪ ,‬תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים‪ ,‬א‪-‬ג‪ ,‬ירושלים‬
‫תש״ד‪-‬תש״ל; א‪ ,‬עמ׳ ‪ ;246-245‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ;385‬ג‪ ,‬עמ׳ ‪N. Golb, ‘The Topography of the ;114‬‬
‫‪Jews of Medieval Egypt’, Journal ofNear Eastern Studies, 24 (1965), pp. 2 55 -2 5 9 ; 33‬‬
‫‪ ;(pp ,(1974. 124-125‬גיל)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(10‬עמ׳ ‪) 101-99‬וראו שם במפתח‪ ,‬ערך ‪Synagogue of‬‬
‫‪ ;(DammUh‬הנ״ל‪ ,‬׳ידיעות על בתי כנסת בתעודות הגניזה׳‪ ,‬כנסת עזרא‪ :‬ספרות וחיים בבית הכנסת‪,‬‬
‫אסופת מאמרים מוגשת לעזרא פליישר‪ ,‬בעריכת ש׳ אליצור ואחרים‪ ,‬ירושלים תשנ״ה‪ ,‬עמ׳ ‪.317-316‬‬
‫ר׳ לוי אבן חביב‪ ,‬ספר שאלות ותשובות‪ ,‬ונציה שכ״ה‪ ,‬סי׳ כו; אשתור‪ ,‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ .503‬במחצית השנייה‬
‫של המאה השבע עשרה‪ ,‬בימיו של יוסף סמכרי‪ ,‬כבר היה המקום חרב לגמרי‪ :‬׳וזאת הכנסת נחרבה גם‬

                                              ‫כן עד היסוד בה׳)דברי יוסף ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[13‬עמ׳ ‪.(160‬‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36