Page 29 - גנזי קדם ז
P. 29

‫הקהל כגוף כלכלי‪ :‬הקדש המוסתערבים בקהיר לאור תעודות מן הגניזה ‪27‬‬

‫‪ :t-s Ar. 30.279‬שי״א‪-‬שי״ד‬                                                                              ‫‪.1‬‬

‫‪ :ENAns 1.57 .2‬שמ״ח‬

‫‪ :t-s Misc. 8.15 .3‬שמ״ט‪-‬שנ״א‬

‫‪ :CUL Or. 1080 J 253 .4‬ש״ן‬

‫‪ :jts ms 9160.9‬שנ״ב‪-‬שנ״ה‬                                                                               ‫‪.5‬‬

‫‪ :ena 2917.3‬שנ״ד‪-‬שס״ג‬                                                                                  ‫‪.6‬‬

‫‪ :t-s as 201.28 +201.29‬שנ״ה‪-‬שנ״ו‬                                                                       ‫‪.7‬‬

‫‪ :t-s ns 225.73 +225.74‬שנ״ו‪-‬שנ״ח‬                                                                       ‫‪.8‬‬

‫‪ :t-s ns 226.184‬שנ״ח‪-‬שנ״ט‬                                                                              ‫‪.9‬‬

‫‪ :t-s ns j 576 .10‬שנ״ט‪-‬שס״א בערך‬

‫‪ :ena ns 7.14 .11‬שס״ג‪-‬שס״ד‬

‫‪ :t-s as 199.11 12‬שס״ד‬

‫‪ :ena ns 29.11 .13‬שס״ד‬

‫‪ :t-s as 155.348‬שס״ג‪-‬שס״ה‬                                                                              ‫‪.14‬‬

‫דפי חשבונות אלה אכן יצאו מתחת ידיו של גזבר הקהל המוסתערבי דווקא‪ ,‬ולא של‬
‫קהלים אחרים בעיר‪ 6,‬שכן בכמה מקומות נרשמו הכנסות משכירות של דיירים בדירות‬
‫ההקדש ומוזכר שם הקהל בפירוש‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪' :‬וצל מן יד היקר כה״ר כליפה שאמי‬
‫י״צ מן אוגרת סכנהו פי קאעת הקדש ק׳ק׳ אלמסתערב י״צ׳ )=שולם מאת היקר כבוד‬
‫הרב כליפה שאמי ישמרו צורו עבור שכירות מגוריו ב׳קאעה׳‪ 7‬של הקדש קהל קדוש‬

‫עם זאת‪ ,‬לא ניתן להוכיח בוודאות כי דף החשבונות מן השנים שי״א‪-‬שי״ד)מס׳ ו ברשימת התעודות(‬                     ‫‪6‬‬
‫משקף את הקהל המוסתערבי‪ .‬הדף כתוב ערבית־יהודית ומופיעים בו שמות מזרחיים אופייניים‪ ,‬כגון‬                     ‫‪7‬‬
‫סלימאן ופרג׳אללה‪ .‬הגזבר שכתב אותו השתייך אפוא לקהל דובר ערבית ולא לאחד הקהלים הספרדיים‪.‬‬
‫אני משער כי זה היה קהל המוסתערבים‪ ,‬אך לא ניתן לשלול את האפשרות שמקורו של הדף בקהל‬
‫המגרבי‪ .‬לסקירה קצרה על הקהלים השונים בקהיר במאות השש עשרה והשבע עשרה‪ ,‬ראו‪ :‬ליטמן‬

                                                                           ‫)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(3‬עמ׳ ‪.32-31‬‬
‫׳קאעה׳ הוא מונח בתחום הדיור שבמשמעותו המדויקת חל שינוי בתקופות השונות )וראו למשל‪:‬‬
‫י׳ בלאו‪ ,‬מילון לטקסטים ערביים־יהודיים מימי הביניים‪ ,‬ירושלים תשס״ו‪ ,‬ערך ^‪ ,3‬עמ׳ ‪.(569-568‬‬
‫במצרים העות׳מאנית שימש המונח לסוג מסוים של דירה‪ .‬זהו מעין אולם גדול המחולק בדרך כלל לשני‬
‫חללים הקרויים ׳ליוואן׳‪ .‬לעתים לא היה גודל הליוואנים בקאעה שווה‪ .‬בשטר מן המאה השש עשרה או‬
‫השבע עשרה )‪ (BL Or. 12,388.6‬נזכר‪ :‬׳ואחר שמכרה לו השכיר לה כ״ר יוסף הליואן הקטן שבקאעה‪...‬׳‪,‬‬
‫ובהמשך גם נזכר הליוואן הגדול‪ .‬והשוו‪ :‬ר׳ דוד אבן אבי זמרא‪ ,‬ספר שאלות ותשובות‪ ,‬ונציה תק״ט‬
‫)=שו״ת רדב״ז‪ ,‬חלקים א‪-‬ב(‪ ,‬סי׳ תקנא‪ .‬על בית המגורים בקהיר לסוגיו השונים ראו למשל‪N. Hana, :‬‬

                       ‫‪Habiter au Caire auxxviie and xviiie siecles, Cairo 1991, pp. 37-71‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34