Page 24 - גנזי קדם ז

‫‪ 22‬שולמית אליצור‬

‫האוטוביוגרפית‪ .‬חיים שירמן פרסם יצירה זו‪ 34,‬וקבע שהוא חי במצרים )בעיר קליוב‬
‫הסמוכה לפסטאט( במחצית השנייה של המאה השתים עשרה‪ .‬ידותון הלוי פעל בראשית‬
‫המאה השלוש עשרה‪ ,‬ואם מדובר באחיו הגדול ממנו‪ ,‬הזמנים אכן מתאימים‪ .‬מתוך שירנו‬
‫ברור שהאח משה היה דיין)טורים ‪ .(9,5‬גם המשורר משה בן לוי‪ ,‬בעל המקאמה‪ ,‬היה ללא‬
‫ספק מתלמידי החכמים‪ ,‬שכן הוא מתאר שם איך נטש את עיסוקו במסחר ועבר ללמוד‬
‫תורה‪ .‬המקאמה נקטעת עם תיאור קבלת הפנים החמה שזכה לה בקליוב מצד'זקן העדה'‬

‫המלמד את העם תורה‪ ,‬אך אין לדעת אם ר' משה התמנה שם)או במקום אחר( לדיין‪.‬‬
‫ביצירותיו של משה בן לוי שנתפרסמו בולטת ההשפעה הספרדית‪ .‬הוא שקל היטב את‬
‫שיריו שווי החרוז המשולבים במקאמה)כולם במשקל המרובה(‪ ,‬אם כי ויתר על משקל‬
‫מדויק בשיר אזור פרי עטו‪ .‬שליטתו במשקל הכמותי עומדת בניגוד להיעדר כל משקל‬
‫מדויק משירי ר' ידותון‪ ,‬גם במקומות שבהם צפוי היה לשקול את יצירותיו)ואולי ניסה‬
‫זאת ללא הצלחה(‪ 35.‬מכל מקום‪ ,‬זיהוי המשורר משה בן לוי כאחיו של ר' ידותון הלוי אינו‬

‫אלא בגדר השערה סבירה‪.‬‬
‫לגבי אביו של ר' ידותון הלוי אין בידינו אלא שמו'לוי' וייחוסו השבטי‪ ,‬אך ראוי לציין‬
‫שחזן וחבר בשם לוי הלוי נזכר בכמה תעודות מן הגניזה‪ 36.‬אם אכן מדובר באביו של ר'‬
‫ידותון‪ ,‬הרי שהבן הלך בעקבות אביו גם בתפקידו כחזן וגם בתוארו'החבר'‪ .‬אדם הקרוי‬
‫לוי הלוי בן אברהם אף חתום על שטר צוואה מפסטאט משנת ‪ 37.1188‬מבחינת המקום‬

‫והזמן עשוי הוא להיות אביו של ר' ידותון הלוי‪ ,‬אך אין לכך כמובן שום ראיה‪38.‬‬

‫בספרו שירים חדשים )לעיל‪ ,‬העוה ‪ ,(31‬עמ' ‪) 382-379‬את ה שיו'אני מלא וחייכם ששונות' ]שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪34‬‬
‫‪ [381‬תרגם לאנגלית גויטיין ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[26‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,(95‬וראה דברים על המחבר אצל שירמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .378-377‬ושם‪ ,‬עמ' ‪ ,384-383‬נדפס גם שיר אזור שלו‪ .‬במפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא‬ ‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫פליישר נרשמו עוד פיוטים ספורים החתומים'משה בן לוי'‪.‬‬ ‫‪37‬‬
‫ראה‪ :‬אליצור‪ ,‬ידותון)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(19‬עמ' ‪.330-329‬‬
‫‪38‬‬
‫ראה‪ :‬גויטיין)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(26‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,569‬לקראת סוף הערה ‪.22‬‬
‫שם‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .152‬אם אכן היה שם אביו של ר' ידותון לוי בן אברהם‪ ,‬ייתכן שהיה קשר משפחתי בינו לבין‬
‫ידותון בן אברהם שנזכר קודם; אך מובן שאין זו אלא השערה בעלמא‪ ,‬וללא תיעוד נוסף לא נוכל לקבוע‬

‫דבר בכך‪.‬‬
‫בעת חיפושי אחר לוי‪ ,‬אבי ידותון‪ ,‬בקטלוגים של המפעל לחקר השירה והפיוט על שם עזרא פליישר‪,‬‬
‫נתקלתי בפיוט החתום 'חבר לוי' המועתק בכ״י קמברידג' ‪ .T-S NS 145.25‬חתימה זרה זו עוררה את‬
‫חשדי שמא עוד שיר של ר' ידותון לפנינו‪ ,‬משום הרגלו לחתום את פיוטיו בתואר'חבר' ללא שם לפניהם‪,‬‬
‫ואכן בדיקת כתב היד העלתה שמדובר בקטע בכתיבת ידו האופיינית של ר' ידותון‪ .‬כדרכו בקטעים‬
‫נוספים‪ ,‬הוא כתב את הדף בשני טורים‪ .‬בטור הראשון כתב זמר לשבת חנוכה וראש חודש הפותח 'נר‬
‫השבת נעלה'‪ ,‬ובראשו ‪ -‬לאחר סימון לחן ‪ -‬בא ציון הייחוס האופייני'לי'‪ ,‬והכותרת 'לראש חודש‬
‫וחנוכה'‪ .‬כתב היד ניזוק והוא מחורר ומטושטש‪ ,‬וחלקי הפיוט הניתנים לשחזור מלמדים ששיר זה אינו‬
‫ממיטב יצירתו של ר' ידותון‪ ,‬ומשום כך אין טעם להדפיסו כאן‪ ,‬מה גם שנושא השיר רחוק מעניינו של‬