Page 25 - גנזי קדם ז
P. 25

‫אבל אישי ונחמת העם בפיוטים קדומים ‪23‬‬

‫שני ההספדים הנדפסים כאן כתובים בתבנית השיר המעין אזורי‪ .‬בכל אחד מטוריהם‬
‫שתי צלעיות הנחרזות בחריזה מסורגת‪ .‬שני חרוזי מחרוזות הפתיחה מתאימים לפסוקים‬
‫החותמים אותן והמשמשים רפרינים‪ .‬השירים אינם שקולים‪ .‬בכל הפרטים הללו הם‬

                     ‫דומים לשירים אחרים של ר׳ ידותון הלוי לאירועים משפחתיים‪39.‬‬
‫מעיון בשני הספדיו האישיים של ר׳ ידותון עולה זיקה עזה לנחמת העם‪ .‬מפתיע בעיקר‬
‫ההספד הראשון‪ ,‬במהלכו וברוחו‪ :‬בקינת בן על אביו היינו מצפים להתפרצות רגשות‬
‫עזה ולדברים אישיים‪ ,‬ואילו כאן הדברים מאופקים‪ ,‬והצער האישי כמעט בטל אל מול‬
‫צער האומה על חורבן המקדש ועל הגלות‪ .‬האבל הלאומי אף קודם בשיר לאבל האישי‪,‬‬
‫וכבר בטורו השני של השיר מקונן הפייטן ׳על וזךבן זבולי ‪ /‬ועמי אעגר נפזרו׳‪ .‬אמנם מיד‬
‫הוא עובר לציין את אסונו האישי‪ ,‬אבל גם את המחרוזת השנייה הוא פותח בתיאור‬
‫אבלו הגדול ׳על עיר קדמי ואךמןני׳‪ .‬לאחר רמז נוסף לאסונו הוא מציין שגם ירושלים‬
‫׳?‪1‬קחה כפלים׳ כמוהו‪ .‬הוא ממשיך בתיאור האבל על ירושלים ומבקש על גאולתה‪ ,‬וצערו‬
‫על מות אביו כאילו נדחק לשוליים‪ .‬קשה לדעת מה הסיבה למהלך הזה‪ ,‬אבל סממני‬
‫האבל הנרמזים בשיר‪ ,‬הכוללים בצד חליצת הנעליים גם תענית)טור ‪ ,(8‬אינם מתאימים‬
‫אלא ליום אבל אחד‪ ,‬הוא תשעה באב‪ .‬אם אכן השיר נכתב כקינה לתשעה באב‪ ,‬מובנת‬
‫היטב ההדגשה של חורבן המקדש‪ ,‬ואף את היחס אל מות האב יש לראות מעתה באור‬
‫חדש‪ :‬צערו של הבן על מות אביו כל כך גדול‪ ,‬עד אשר אין הוא יכול לדבר על ענייני‬
‫אבל)לאומיים( בלי להיזכר בצערו האישי ולציין גם אליו‪ .‬השיר אינו שלם‪ ,‬אך ברור מן‬
‫הקטע שלפנינו שאבלו של היחיד על אסונו המשפחתי נמסך כאן בצער העם‪ ,‬ונראה שאף‬

         ‫התקווה לנחמת העם מהולה מעתה בתקוות הבן האבל לזכות גם הוא לנחמה‪.‬‬

‫מאמר זה‪ .‬בטור השני מועתק באותיות מעט יותר גדולות‪ ,‬אך ככל הנראה עדיין בכתיבת ידו של ו׳ ידותון‪,‬‬          ‫‪39‬‬
‫שיר הקשור יותר לענייננו‪ .‬הוא נכתב לאירוע כלשהו הקשור באבל פרטי)אחד מטוריו נפתח במילים‬
‫׳והאבל שבתוכינו ינוחם׳(‪ ,‬אך עיקרו דברי תוכחה‪ ,‬בחינת ׳והחי יתן אל לבו׳)קהלת ז‪ ,‬ב(‪ .‬בראש השיר בא‬
‫פסוק מקהלת)ג‪ ,‬כ( המשמש בו רפרין‪ ,‬והוא פותח במילים‪ :‬׳חקור בעין שכלך בן אדם אם את ממתי השכל‬
‫והאצל׳‪ .‬השיר בנוי במחרוזות מרובעות פשוטות הנחתמות בסיומות מקראיות‪ ,‬ללא כל מקצב סדיר‪ :‬בצד‬
‫טורים בעלי אורך שגרתי באים טורים ארוכים עד מאוד‪ .‬בראש השיר מצוין לחן‪ ,‬אך אין כל ציון לייחוסו‪,‬‬
‫ומראשי מחרוזותיו וטוריו אי אפשר להעלות שום חתימה‪ .‬ר׳ ידותון נהג לחתום את שיריו‪ ,‬וכשהעתיק‬
‫שיר שהוא עצמו חיבר נהג לציין בראשו את ייחוסו)במילה ׳לי׳‪ ,‬כפי שכבר ראינו(‪ .‬משום כך‪ ,‬ומשום‬
‫תבניתו וסגנונו השונים מאוד מרוב שיריו של ר׳ ידותון‪ ,‬נראה שאין סיבה לייחס את השיר לידותון‪ ,‬ועל‬
‫כן גם אותו לא נדפיס כאן‪ .‬נציין אך זאת‪ ,‬שגם בשיר תוכחה זה מסכם הפייטן‪ ,‬שוב בהשפעת קהלת‬
‫)יב‪ ,‬יג(‪ ,‬ש׳סוף ]ד[בר הכל נשמע אשרי כל ]יר[א אל׳‪ ,‬והוא כורך מיד את דברי הנחמה בגאולת ירושלים‬

                                                                                      ‫וב׳שמחת אריאל׳‪.‬‬
                                                         ‫ראה אליצור‪ ,‬ידותון)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(19‬עמ׳ ‪.331‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30