Page 25 - גנזי קדם ז
P. 25
אבל אישי ונחמת העם בפיוטים קדומים 23
שני ההספדים הנדפסים כאן כתובים בתבנית השיר המעין אזורי .בכל אחד מטוריהם
שתי צלעיות הנחרזות בחריזה מסורגת .שני חרוזי מחרוזות הפתיחה מתאימים לפסוקים
החותמים אותן והמשמשים רפרינים .השירים אינם שקולים .בכל הפרטים הללו הם
דומים לשירים אחרים של ר׳ ידותון הלוי לאירועים משפחתיים39.
מעיון בשני הספדיו האישיים של ר׳ ידותון עולה זיקה עזה לנחמת העם .מפתיע בעיקר
ההספד הראשון ,במהלכו וברוחו :בקינת בן על אביו היינו מצפים להתפרצות רגשות
עזה ולדברים אישיים ,ואילו כאן הדברים מאופקים ,והצער האישי כמעט בטל אל מול
צער האומה על חורבן המקדש ועל הגלות .האבל הלאומי אף קודם בשיר לאבל האישי,
וכבר בטורו השני של השיר מקונן הפייטן ׳על וזךבן זבולי /ועמי אעגר נפזרו׳ .אמנם מיד
הוא עובר לציין את אסונו האישי ,אבל גם את המחרוזת השנייה הוא פותח בתיאור
אבלו הגדול ׳על עיר קדמי ואךמןני׳ .לאחר רמז נוסף לאסונו הוא מציין שגם ירושלים
׳?1קחה כפלים׳ כמוהו .הוא ממשיך בתיאור האבל על ירושלים ומבקש על גאולתה ,וצערו
על מות אביו כאילו נדחק לשוליים .קשה לדעת מה הסיבה למהלך הזה ,אבל סממני
האבל הנרמזים בשיר ,הכוללים בצד חליצת הנעליים גם תענית)טור ,(8אינם מתאימים
אלא ליום אבל אחד ,הוא תשעה באב .אם אכן השיר נכתב כקינה לתשעה באב ,מובנת
היטב ההדגשה של חורבן המקדש ,ואף את היחס אל מות האב יש לראות מעתה באור
חדש :צערו של הבן על מות אביו כל כך גדול ,עד אשר אין הוא יכול לדבר על ענייני
אבל)לאומיים( בלי להיזכר בצערו האישי ולציין גם אליו .השיר אינו שלם ,אך ברור מן
הקטע שלפנינו שאבלו של היחיד על אסונו המשפחתי נמסך כאן בצער העם ,ונראה שאף
התקווה לנחמת העם מהולה מעתה בתקוות הבן האבל לזכות גם הוא לנחמה.
מאמר זה .בטור השני מועתק באותיות מעט יותר גדולות ,אך ככל הנראה עדיין בכתיבת ידו של ו׳ ידותון, 39
שיר הקשור יותר לענייננו .הוא נכתב לאירוע כלשהו הקשור באבל פרטי)אחד מטוריו נפתח במילים
׳והאבל שבתוכינו ינוחם׳( ,אך עיקרו דברי תוכחה ,בחינת ׳והחי יתן אל לבו׳)קהלת ז ,ב( .בראש השיר בא
פסוק מקהלת)ג ,כ( המשמש בו רפרין ,והוא פותח במילים :׳חקור בעין שכלך בן אדם אם את ממתי השכל
והאצל׳ .השיר בנוי במחרוזות מרובעות פשוטות הנחתמות בסיומות מקראיות ,ללא כל מקצב סדיר :בצד
טורים בעלי אורך שגרתי באים טורים ארוכים עד מאוד .בראש השיר מצוין לחן ,אך אין כל ציון לייחוסו,
ומראשי מחרוזותיו וטוריו אי אפשר להעלות שום חתימה .ר׳ ידותון נהג לחתום את שיריו ,וכשהעתיק
שיר שהוא עצמו חיבר נהג לציין בראשו את ייחוסו)במילה ׳לי׳ ,כפי שכבר ראינו( .משום כך ,ומשום
תבניתו וסגנונו השונים מאוד מרוב שיריו של ר׳ ידותון ,נראה שאין סיבה לייחס את השיר לידותון ,ועל
כן גם אותו לא נדפיס כאן .נציין אך זאת ,שגם בשיר תוכחה זה מסכם הפייטן ,שוב בהשפעת קהלת
)יב ,יג( ,ש׳סוף ]ד[בר הכל נשמע אשרי כל ]יר[א אל׳ ,והוא כורך מיד את דברי הנחמה בגאולת ירושלים
וב׳שמחת אריאל׳.
ראה אליצור ,ידותון)לעיל ,הערה ,(19עמ׳ .331
