Page 22 - גנזי קדם ז
P. 22

‫‪ 20‬שולמית אליצור‬

‫ידותון את שם הנפטר במקום את שמו‪ .‬במקרה זה הוא מציין שהשיר הוא ׳עלי אסם אכי‬
                    ‫ר משה זצ׳ל׳‪ ,‬כלומר‪ :‬על שם אחיו ר׳ משה‪ 30.‬והרי לשון ההספד‪31:‬‬

‫ולי לחן שאר ישוב עלי אסם‬
     ‫אכי ר משה זצ׳ל‬

‫מה אדבר ומה עבטה ‪ /‬אני לי על מי אויבו ]‪...‬כ[ו‬  ‫‪5‬‬
 ‫מי מימע כזאת לי מטה ‪ /‬מי רמה במחוזו ופלכו‬
        ‫קדש]‪ [..‬ממאור בעלטה ‪ /‬תונעותה ח־כו‬
             ‫ולא יכולתי להמלטה ‪ /‬ממסון ופכו‬
      ‫עקור ממנו הלהיטה ‪ /‬יומ׳ב ומב עמיו בחכו‬
           ‫־מה ין ומביטה ‪ /‬למי עוללתה כה‬
                    ‫פז>מון<‬

           ‫קיר יי וקטורת ומלוה ‪ /‬מקדש בטלו‬
‫לזאת מבכה ולא אחשה ‪ /‬ובל גבירי אשי חוללו‬

            ‫זקיני ומבי משה ‪, /‬ודייני אקר נללו‬

‫לפני ההספד בא בכתב היד סוף של פיוט אחר‪ ,‬ולשונו‪ :‬׳ובשבועת אהבה בדי ‪ /‬הבטחתך יגילו ‪ //‬בצבאות‬               ‫‪30‬‬
‫או באילות השדה ‪ /‬אם תעירו ואם תעוררו׳‪ .‬לאחר הפיוט באה שרשרת פסוקים קצרה ובה מועתק‬                        ‫‪31‬‬
‫בשלמותו הכתוב בשיר השירים ב‪ ,‬ז)=ג‪ ,‬ה(‪ ,‬ובאיכה ג‪ ,‬נ‪ .‬לאחר מכן מועתק ההספד‪ ,‬ואחריו)לאחר הציון‬
‫׳תם׳( נרשם‪ :‬׳כענין ומעולם לא שמעו ולא)!( האזינו עין לא ראתה אלהים זולתיך)!( יעשה למחכה לו‬
‫)ישעיהו סד‪ ,‬ג(׳‪ ,‬ושוב בא הציון ׳עד ישקיף׳ לאיכה ג‪ ,‬נ‪ .‬הפסוקים מעגנים את ההספד בהקשר ליטורגי‪ ,‬אך‬

                                                                                 ‫אין הוא ברור כל צורכו‪.‬‬
‫ביאור‪ :‬שאר ישוב‪ :‬מן הגניזה עלו שתי קינות לתשעה באב הפותחות במילים אלה‪ ,‬אחת לר׳ שלמה אבן‬
‫גבירול)נרשמה במספר קטעי גניזה( והשנייה לר׳ יהודה הלוי)ראה‪ :‬ח׳ שירמן‪ ,‬שירים חדשים מן הגניזה‪,‬‬
‫ירושלים תשכ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ 1 .(249-248‬על מי אויבו ונו׳‪ :‬כתב היד לקוי ותיבת ׳אויבו׳ מסופקת‪ ,‬אך נראה‬
‫שמשמעו‪ :‬על הנפטר‪ ,‬שאויבו ‪ -‬הוא המוות ‪ -‬יכול לו‪ 2 .‬מי שמע נזאת‪ ...‬מי ואה‪ :‬על פי ישעיהו סו‪,‬‬
‫ח‪ .‬לי מטה‪ :‬הגיעה אלי‪ .‬במחוזו ופלנו‪ :‬במקומו‪ 3 .‬קדש]‪ :[..‬הפענוח קשה והמילה אינה ברורה‪ ,‬אך משמע‬
‫הטור הוא‪ :‬הנפטר‪ ,‬שהיה כמאור‪ ,‬נתכסה בעלטה ובחשכה ‪ -‬מטפורה למוות‪ 4 .‬ופנו‪ :‬כנראה מלשון‬
‫׳פכים קטנים׳‪ ,‬כלומר מן האסון על כל תוצאותיו‪ 5 .‬הלעיטה‪ :‬כמו הלעיט‪ ,‬האכיל)בהרחבת הפועל לצורך‬
‫החרוז(‪ ,‬ומוסב על האסון‪ .‬יושב‪ :‬כנראה יושב בדין או בישיבה‪ .‬ואב‪ :‬מטפורה לחשיבותו של הנפטר‪ .‬בחנו‪:‬‬
‫חוזר אל ׳הלעיטה׳‪ :‬האכילו בפיו; והתיבה מנוקדת בחיריק בכתב היד‪ 6 .‬ואה‪ ...‬נה‪ :‬איכה ב‪ ,‬כ‪ ,‬ובהמשך‬
‫משמש טור זה כרפרין‪ 7 .‬שיו יי‪ :‬שירת הלויים‪ ,‬על פי תהלים קלז‪ ,‬ד‪ 9 .‬זקיני ואבי ונו׳‪ :‬ראה בהמשך‪,‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27