Page 23 - ETMOL_122
P. 23

‫״אי מה מסמר זה לא חסר ולא יתר‪ ,‬אף דברי תורה לא‬
                                                                      ‫חסרין ולא יתירין? תלמוד לומר‪ :‬׳נטועים׳‪ .‬מה נטיעה זו פרה‬

                                                                                                     ‫ורבה אף דברי תורה פרין ורביו״‪.‬‬
                                                                      ‫גם השוואת דברי תורה למסמר עשויה בלשעצמה להיות‬
                                                                      ‫פוגעת‪ ,‬שכן המסמר הוא דבר סטאטי חסר חיות‪ ,‬ועל כן‬
                                                                      ‫המשיך קהלת וקבע כי ״דברי חכמים״ כמוהם כדברים‬
                                                                      ‫״נטועים״‪ ,‬שהרי דבר נטוע יש בו צמיחה וגידול ורבייה‬

                                                                                                                                 ‫מתמדת‪.‬‬
                                                                      ‫המלים ״דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים״‬
                                                                      ‫נתפרשו אפוא בידי רבי יהושע כעוסקים בתורתם של חכמים‬
                                                                      ‫שהיא מביאה חיים לעולם )״כדרבונות״(‪ ,‬בעלת קביעות‬
                                                                      ‫)״במשמרות״( ועם זה פורחת ומתפתחת )״נטועים״(‪.‬‬
                                                                      ‫ומשהגיע לעניין זה הריהו עובר להמשך הפסוק בקהלת‬

                                                                                                                    ‫ודורש גם או תו כך‪:‬‬
                                                                      ‫״ ׳בעלי אסופות׳ ‪ -‬אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות‬
                                                                      ‫אסופות ]קבוצות קבוצות[ ועוסקין בתורח‪ .‬חללו מטמאין‬
                                                                      ‫והללו מטהרין‪ ,‬הללו אוסרין והללו מתירין‪ ,‬חללו פוסלין‬

                                                                                                                       ‫והללו מכשירין״‪.‬‬

                                                                      ‫״האסופות״ הם אסיפות החכמים היושבים ללמוד תורה‪,‬‬
                                                                      ‫חוגים חוגים‪ ,‬קבוצות קבוצות‪ ,‬המגיעות במפתיע מתוך‬
                                                                      ‫לימוד אותם מקורות למסקנות מנוגדות בענייני חלכח‬
                                                                      ‫שונים‪ .‬מה שזה מתיר אוסר האחר‪ ,‬מח שזח מטחר מטמא‬
                                                                      ‫חברו‪ .‬לכאורה מצטייר כך מצב של תוהו ובוהו‪ ,‬מצב שיכול‬

                                                                                                       ‫לחביא את חשומע לכדי ייאוש‪.‬‬
                                                                      ‫״שמא יאמר אדם‪ :‬חיאך אני למד תורח מעתח? תלמוד‬
                                                                      ‫לומר‪ :‬׳נתנו מרועה אחד׳‪ .‬אל אחד נתנן‪ ,‬פרנס אחד אמרן‪,‬‬
                                                                      ‫מפי אדון כל המעשים ברוך הוא‪ ,‬דכתיב ׳וידבר אלהים את‬

                                                                                            ‫כל הדברים האלה לאמור׳ ״) ש מו ת כ׳‪ ,‬א(‪.‬‬

    ‫הפלורליזם של דעות בתחומי הלכה שונים‪ .‬הראשון מבקש‬                                    ‫לא מבוי סתום‬
    ‫לצמצמו; האחרון ‪ -‬להרחיבו‪ .‬עם זאת יש להדגיש בכל לשון‬
    ‫של הדגשה‪ ,‬כי המחלוקת שלפנינו אינה עוסקת בשאלת‬                     ‫אמנם יכול אדם לחשוש כי הגיעו הדברים אל מבוי סתום‪,‬‬
    ‫ההכרעה ההלכתית למעשה‪ .‬עניינה בחופש הניתן לכל קורא‬                 ‫אך אין זה כך‪ .‬מאחורי כל הדעות השונות‪ ,‬אפילו המנוגדות‪,‬‬
    ‫במקרא להסיק ממנו את מה שהוא רואה לנכון‪ .‬אחר כך‬                    ‫עומד מקור אחד ויחיד ‪ -‬אלוהי ישראל שהעביר באמצעות‬
    ‫יבואו המוסדות שנועדו לכך ויקבעו מה ההלכה המחייבת‪,‬‬                 ‫משה את תורתו לעם‪ .‬חאמור בראש עשרת חדברות‪ ,‬״וידבר‬
    ‫וזאת יעשו על סמך עקרונות מגוונים ומורכבים שלא כאן‬                 ‫אלהים את כל הדברים״ מתבאר כעוסק לא רק בעשרת‬
    ‫המקום לדון בהם‪ .‬הזכות לקבוע את ההלכה ניתנה מן‬                     ‫הדברות‪ ,‬ולא רק במצוות המפורטות בתורה‪ ,‬אלא בכל מה‬
    ‫האלוהים לבני האדם ואינה מטפיסית; זו החלטה אנושית של‬               ‫שעתיד כל תלמיד ותלמיד היושב במסגרת ״בעלי האסופות״‬
                                                                      ‫לחדש וללמוד מן התורה שבכתב ושבעל פה‪ .‬במקביל לרעיון‬
                                            ‫בחירה בין כמה אמיתות‪.‬‬     ‫חאחדות שעלח מדרשתו של רבי אלעזר מעמיד רבי יחושע‬
    ‫רבי יחושע מדבר אפוא בשם פלורליזם של דעות‪ ,‬שביסודו‬                 ‫גם הוא אחדות‪ :‬אחדות של מקור‪ ,‬של התחלח אחת‪ ,‬של‬
    ‫האמונה כי ניתן ללמוד מאותו טכסט ]המקרא[ דעות‬                      ‫נקודת מוצא משותפת‪ ,‬שממנה יוצאים שבילים רבים‪ .‬ואם‬
    ‫מנוגדות‪ ,‬אשר שתיהן עשויות להיות אמת לאמיתה‪ ,‬וכי‬                   ‫נראים לך חשבילים מנוגדים זח לזח‪ ,‬חוצים זה את זה או‬
    ‫זכותו וחובתו של אדם לתת ביטוי לדעתו ולהבנתו‪ .‬רעיון זה‬             ‫מתרחקים זח מזח‪ ,‬עדיין חם כולם בחינת ״אל אחד אמרן״‪.‬‬
    ‫קשה לאדם המודרני‪ ,‬האמון על חשיבח מערבית מדעית‪ ,‬שכן‬
    ‫הוא נראה כפאראדוכם‪ :‬איך אפשר שדברים הסותרים זה את‬                                                   ‫וחוא חותם דבריו בעצה טובח‪:‬‬
    ‫זה יהיו שניחם נכונים בעת ובעונח אחת? אם ״טמא״ הוא‬                 ‫״אף אתח עשח אזניך כאפרכסת וקנח לך לב מבין לשמוע‬
    ‫אמת ואם ״טחוד׳ אף חוא ובעת ובעונח אחת אמת ‪ -‬האם לא‬                ‫את דברי מטמאים ואת דברי מטחרים את דברי אוסרין ואת‬
    ‫הגענו לביטול האמת? עניין זה עולה יפח מקטע אחר‬
                                                                                 ‫דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין״‪.‬‬
                                                       ‫בתלמוד הבבלי‪:‬‬  ‫צריך אדם ללמוד לחיות פתור לדעות שונות‪ ,‬צריך אדם‬
    ‫״אמר רבי אבא אמר שמואל‪ :‬שלוש שנים נחלקו בית‬                       ‫להטות אזנו ולהקשיב גם לדעות מנוגדות‪ ,‬צריך אדם לרכוש‬
    ‫שמאי ובית הלל‪ .‬הללו אומרים חלבה כמותנו‪ ,‬וחללו אומרים‬              ‫לו לב שיכול להבדיל בין הדעות ולשקול אותן זו מול זו‪ .‬אין‬
    ‫הלכה כמותנו‪ .‬יצאה בת קול ואמרה‪ :‬אלו ואלו דברי אלהים‬               ‫זו משימה קלה‪ ,‬אבל זו משימה הכרחית‪ .‬אין להכריע בענייני‬
                                                                      ‫הלכה ‪ -‬אומר כאן כמדומה רבי יהושע לרבן גמליאל‬
                    ‫חיים הן‪ ,‬והלכה כבית הלל״)עירובין י״ג‪ ,‬ע״ב(‪.‬‬       ‫באמצעות דרשתו ‪ -‬מכוח סמכותו של ראש הישיבה‪ ,‬בלא‬
    ‫במאמר מפורסם זח נקבע משמים‪ ,‬באמצעות בת קול‪ ,‬כי‬                    ‫ליבון‪ ,‬בירור‪ ,‬דיון ובחינח‪ .‬יש לנסות לשכנע‪ ,‬לחסביר‪,‬‬
    ‫שני צדדים חולקים עשויים להיות צודקים‪ ,‬ודבריהם של‬                  ‫להבהיר ולבדוק כל דבר עד תום‪ .‬המשותף לכל החכמים‪,‬‬
    ‫אלח ושל אלח גם יחד חם אמת מוחלטת‪ ,‬אלא שבקביעת‬                     ‫אליבא דרבי יהושע‪ ,‬היא הרשות שניתנה להם ללמוד תורה‬
    ‫חחלכח יש ללכת אליבא דבית חלל‪ .‬חעדפת דעתם של בית‬                   ‫ולהסיק ממנה מה שיסיקו ממנה; אין מכאן הכרח שתהיה‬
    ‫הלל אינה הופכת את דעתם של בית שמאי ל״לא נכונח״; זו‬
                                                                                                                        ‫מסקנתם אחידה‪.‬‬
           ‫רק נע שית לדעה שאין פועלים כמוה על אף אמיתותה‪.‬‬             ‫לפי פירוש זה ‪ -‬יש לפנינו מחלוקת בין רבי אלעזר בן‬
                                                                      ‫עזריה )ורבן גמליאל( לבין רבי יהושע בהשאלת היקף‬
    ‫לעיון נוסף‪ :‬״מגווף‪ ,1991 /‬בעריכת דרור כרם‬
    ‫הוצאת האגף לחינול התיישבותי‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26