Page 21 - ETMOL_122

‫הרב ותלמידיו‪:‬‬

‫אגדה תלמודית הופכת לדרמה‪ .‬לכל אחד זבות להביע דעת‪ ,‬אבל יש לקבוע דין אחד‬

‫מ א ת אביגדור שנאן‬

‫תורה משולה למים ‪ -‬הרי תלמיד הוא מי ששותה את מימיו‬ ‫מעשה שהיה בך היה‪ :‬שנים לא רבות אחרי חורבן בית שני‪,‬‬
‫]־תורתו[ של רבו‪ ,‬והם הרי תלמידיו של רבי יהושע‪ ,‬ועל כן‬ ‫בארץ ישראל המתאוששת מן החורבן‪ ,‬נתעוררה מחלוקת בין‬
‫אין להם לכאורה מה ללמוד מדבריהם של אחרים‪ .‬נראה‬ ‫חכמים בשאלת החובה להתפלל תפילת ערבית‪ .‬חכמי הדורות‬
‫בבירור ששני האורחים מתחמקים מלהשיב לרבי יהושע על‬ ‫הראשונים שאחרי החורבן נקראו להציע לעם ישראל‬
‫שאלתו‪ .‬אמנם יש להם מה לספר‪ ,‬אך הם חוששים כי יש‬ ‫מערכת חדשה של עבודת אלהים‪ ,‬שבמרכזה כבר לא יעמוד‬
‫בדברים כדי לקנטר אותו‪ .‬אלא שרבי יהושע מבין דבר מתוך‬ ‫בית המקדש‪ ,‬ושאלת החובה שבאמירת תפילה זו או אחרת‬
‫היא חלק מן הניסיון לגבש מסגרת חדשה זו של חיים ודת‪.‬‬
‫דבר ועל כן הוא ממשיך ותובע תשובה‪:‬‬ ‫המחלוקת היתה בין הנשיא רבן גמליאל‪ ,‬ובין אחד מגדולי‬
‫״אמר להם‪ :‬אף־על־פי־כן אי־אפשר לבית־המדרש בלא‬ ‫התורה של אותם ימים‪ ,‬רבי יהושע‪ .‬שני חכמים אלה כבר‬
‫נחלקו קודם לכן בסוגיות אחרות‪ ,‬ובעיקר בסוגיה באיזה יום‬
‫חידוש‪ .‬שבת שלמיהי תה?‬ ‫בשבוע חל יום הכיפורים‪ ,‬ובדרכן של מחלוקות‪ ,‬שהן‬
‫‪ -‬שבת של ר׳ אלעזר בן עזריה״‪.‬‬ ‫מתחילות לעתים בעניין שולי ומסתיימות בקול רעש גדול‪,‬‬
‫לאחר שרבי יהושע קובע כי בית־מדרש מעצם טבעו הוא‬ ‫נתגלגלו הדברים עד שהלבין רבן גמליאל את פניו של רבי‬
‫מקום שמתחדשים בו חידושים בכל יום‪ ,‬ונאמנות למורה‬ ‫יהושע בפרהסיה )לסיפור המלא ולשאר פרטים ראה בבלי‬
‫אחד אינה מונעת לשמוע דבר חדש ממורה אחר‪ ,‬נשארים‬ ‫ברכות בז ע״ב‪-‬כח ע״א(‪ .‬בעקבות כך הועבר רבן גמליאל‬
‫התלמידים חסרי מענה‪ ,‬ועל כן הוא ממשיך ושואלם מי היה‬
‫הדרשן באותו שבוע‪ :‬האם‪.‬רבן גמליאל או שמא רבי אלעזר‬ ‫מתפקידו ובמקומו נתמנה רבי אלעזר בן עזריה‪.‬‬
‫בן עזריה‪ ,‬שהחליף אותו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתפקיד זה מפעם לפעם‪.‬‬ ‫לאחר זמן התפייסו רבן גמליאל ורבי יהושע וביוזמתו של‬
‫הנשיא‪ ,‬הוחזר רבן גמליאל למעמדו‪ ,‬אך כדי לא לבייש את‬
‫אחר־כך הוא ממשיך ושואל‪:‬‬ ‫רבי אלעזר על־ידי הורדתו ממעלתו‪ ,‬הוחלט שמכאן ואילך‬
‫״ ‪ -‬ובמה היתה הגדה היום?‬ ‫ידרוש רבן גמליאל בציבור שלושה שבועות בכל חודש ורבי‬
‫אלעזר ידרוש שבוע אחד‪ .‬שלום הבית הושב אפוא אל בית‬
‫‪ -‬בפרשת ׳הקהל׳״‪.‬‬ ‫המדרש של יבנה‪ ,‬אך רבי יהושע שנפגע מהתנהגותו של רבן‬
‫רבי יהושע מבקש לדעת מה היה הנושא האגדי שרבי‬ ‫גמליאל כלפיו ‪ -‬עד כמה שניתן ללמוד מן המקורות ‪ -‬עזב‬
‫אלעזר בנה סביבו את דרשתו‪ .‬התלמידים מודיעים כי‬ ‫את בית־המדרש ועבר לשבת במרחק מה ממנו‪ .‬זה הרקע‬
‫הדרשה סבבה סביב המצור‪ .‬האמורה בספר דברים )ל״א‪ ,‬י ‪-‬‬ ‫לסיפור מן התלמוד הבבלי )חגיגה ג ע״א‪-‬ב(‪ :‬״תנו רבנן‪:‬‬
‫מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ור׳ אלעזר בן חסמא שהלכו‬

‫להקביל פני ר׳ יהושע בפקיעין״‪.‬‬
‫שניים מיושבי בית־המדרש ביבנה‪ ,‬השומרים אמונים‬
‫לרבם‪ ,‬רבי יהושע‪ ,‬הולכים להראות את הכבוד שהם רוחשים‬
‫לו ^ ־י די ביקור שהם מבקרים אותו בפקיעין‪ ,‬ישוב קטן‬

‫בארץ יהודה)ו אין זו פקיעין המפורסמת שבגליל(‪.‬‬
‫״אמר להן‪ :‬מה חידוש היה בבית המדרש היום?‬
‫אמרו לו‪ :‬תלמידיך אנו ומימיך אנו שותיף‪.‬‬

‫מה חדש ביבנה‬

‫רבי יהושע מרוחק אמנם מבית המדרש של יבנה‪ ,‬אך ליבו‬
‫של אדם מושכו תמיד למקום מוצאו ‪ -‬במיוחד אם עזבו‬
‫בדרך שעזב רבי יהושע את יבנה ‪ -‬והוא מבקש לדעת מה‬
‫אירע שם‪ .‬ברור לו כי בכל יום ויום מתחדש דבר בבית־‬
‫המדרש והוא מצפה שהתלמידים אכן יספרו לו על כך‪.‬‬
‫תשובתם של השניים היא על דרך הלשון המטאפורית‪ :‬אם‬

‫‪21‬‬