Page 16 - ETMOL_122
P. 16

‫איש חידה‬

                                            ‫מ א ת יהודית אילן‬

‫התנאים המחפירים בהם נמצאו‬                   ‫בינקותם‪ .‬ב״הבית הקטן שליד התעלה״‬                                            ‫יעקב דה‪-‬האן‬
‫האסירים הפוליטיים‪ .‬בשובו מרוסיה‬             ‫קיבל יעקב את יסודות החינוך הדתי־‬
‫פירסם ספר על מצבם של האסירים‬                ‫אורתודוכסי‪ ,‬בהם החזיק עד לשנות‬        ‫יעקב ישראל דה־האן השמיט משמו‬
‫במשטר הצארי בשם ״בתי סוהר‬                   ‫בחרותו‪ ,‬אז החל ללמוד בסמינר‬           ‫המלא במשך כמה שנים‪ ,‬בהן התרחק‬
‫רוסיים״‪ .‬לאחר פירסום הספר חזר דה־‬           ‫להכשרת מורים בעיר הארלם‪ ,‬והפך‬         ‫מדת אבותיו והתהלך בין משכילי‬
‫האן לרוסיה ושוב עקב אחרי חייהם של‬           ‫לאתאיסט‪ ,‬מפנה קיצוני‪ ,‬כדרכו גם‬        ‫אמסטרדם‪ ,‬את שמו השני ‪ -‬ישראל;‬
‫יושבי בתי־הסוהר‪ ,‬אבל נאלץ לצאת‬              ‫לעתיד‪ .‬הוא הצטרף לתנועה‬               ‫אולם משחזר לראות עצמו יהודי־‬
‫במהירות מרוסיה‪ ,‬מאהר שאיימו על‬              ‫הסוציאליסטית‪ ,‬עבר לאמסטרדם‬            ‫מאמין וציוני‪ ,‬שב וקרא לעצמו ישראל‪.‬‬
‫חייו‪ .‬דבר זה לא מנע ממנו לנסוע לשם‬          ‫ושימש כמורה בבית־ספר ברובע‬            ‫ילדותו של דה־האן עברה בשלוש‬
‫פעם שלישית בסוף ‪ .1913‬כששב‬                  ‫פועלים שנקרא בהולנדית ״הצינוד׳‪.‬‬       ‫עיירות קטנות באזורים שונים של‬
‫להולנד הקים ועד כדי להקל על מצב‬             ‫בשם זה קרא דה־האן לספרו הראשון‬        ‫הולנד‪ ,‬שם שימש האב יצחק בקהילות‬
‫האסירים ברוסיה‪ ,‬אולם בינתיים פרצה‬           ‫שיצא לאור ב־‪ ,1904‬שעלילתו מתארת‬       ‫היהודיות כחזן־שוחט־מלמד גם יחד‪,‬‬
‫מלחמת־העולם הראשונה ולאחריה‬                 ‫יחסים ארוטיים בין שני גברים תושבי‬     ‫לאחר שנסיונותיו לעסוק במסחר לא‬
                                            ‫האיזור‪ .‬הספר עורר את הראשונה‬          ‫עלו יפה‪ .‬בשתי הקהילות הראשונות‬
                        ‫המהפכה ברוסיה‪.‬‬      ‫בשורת השערוריות שעתיד היה דה־‬         ‫לא החזיק מעמד זמן רב בשל מזגו‬
‫אז חל שוב מהפך בחייו של דה־האן‬              ‫האן לעורר במשך עשרים השנים‬            ‫הקשה ודרכו להסתכסך עם הבריות‬
‫ואפשר שהיו לכך שתי סיבות‪ .‬ב־‪1912‬‬            ‫שנותרו לו לחיות‪ .‬הספר גרם גם‬          ‫ועם הממונים עליו‪ .‬רק בקהילה‬
‫נפטרה אמו‪ ,‬שהיתה הדמות‬                      ‫לפיטוריו מבית־הספר ואת הפסקת‬          ‫השלישית‪ ,‬בעיירה זאנךם‪ ,‬השוכנת על‬
‫הדומיננטית בחייו ולה רחש הערצה‬              ‫עבודתו במדור לילדים באחד מעיתוניה‬     ‫גדת נהר הזאן בקרבת אמסטרדם‪ ,‬תקע‬
‫רבה‪ .‬אף־על־פי שהיתה אדוקה מאוד‬                                                    ‫יתד‪ ,‬וזהו המקום בו גדל הנער יעקב‬
‫בדתה‪ ,‬עמדה לצידו גם בעת הסערות‬                               ‫הגדולים של אמסטרדם‪.‬‬
‫סביב שני ספריו השערורייתיים‪ .‬מותה‬                                                             ‫ישראל עד גיל ארבע־עשרה‪.‬‬
‫גרם למשבר בחייו‪ .‬הגורם השני היו‬             ‫אולם הפיטורים לא ריפו את ידיו‬         ‫על החיים בקהילה הקטנה‪ ,‬על‬
‫פגישותיו בבתי־הסוהר הרוסיים עם‬              ‫ובשנת ‪ 1908‬פירסם ספר נוסף‪ ,‬שגם‬        ‫האווירה הדתית ששררה בבית ועל‬
‫האסירים היהודיים‪ ,‬הוא נוכח לדעת כי‬          ‫הוא עוסק ביחסים בין גברים‪ .‬לפני כן‬    ‫חייהם של יהודי הקהילות הקטנות‬
‫הם סובלים יותר מחבריהם על שום‬               ‫החל ללמוד משפטים ונשא אשה‪,‬‬            ‫בהולנד‪ ,‬יש בידינו תיאור מפורט‪ ,‬מלא‬
                                            ‫רופאה לא־יהודיה‪ ,‬מבוגרת ממנו‬          ‫רגש ואהבה‪ ,‬של אחות יעקב דה״האן‪,‬‬
                                   ‫יהדותם‪.‬‬  ‫בתשע שנים‪ ,‬שנשארה נאמנה לו כל‬         ‫הסופרת קרי ואן ברוחן בספריה ״הבית‬
‫ד ה‪ -‬ה אן חזר להיות דתי‪ ,‬נהיה גם‬            ‫שנות חייו‪ ,‬אף־כי לא הסכימה בשום‬       ‫הקטן על־יד התעלה״)תורגם לעברית‬
‫ציוני והצטרף לתנועת ״המזרחי״‬                ‫אופן להתגייר ולבוא עמו לארץ־‬          ‫ויצא לאור בהוצאת ״עם עובד׳(‬
‫הדתית־ציונית באמסטרדם‪ ,‬שקיבלה‬                                                     ‫ו״העזוב״‪ .‬היא מספרת על בית הוריה‬
‫את הסופר הנודע בחמימות רבה‪.‬‬                               ‫ישראל‪ ,‬כפי שביקש ממנה‪.‬‬  ‫ועל אחיה יעקב אליו היתה קרובה‬
‫באותם ימים‪ ,‬מייד לאחר המלחמה‪,‬‬               ‫ב־‪ 1909‬הוענק לו התואר דוקטור‬          ‫מאוד‪ ,‬גם בגיל‪ ,‬שכן שניהם נולדו‬
‫החליט לעלות לארץ‪ .‬״המזרחי״‬                  ‫למשפטים‪ .‬עיסוקיו המשפטיים הביאו‬       ‫באותה שנה‪ ,1881 ,‬היא ביומה הראשון‬
‫באמסטרדם ערך לו מסיבת פרידה‬                 ‫אותו לפעילות פחות ידועה בחייו‪ .‬הוא‬
‫מפוארת‪ ,‬בה נישאו נאומים רבים‪ ,‬כולל‬          ‫נסע לרוסיה הצארית ב*‪ 1912‬כדי לברר‬                          ‫והוא ביומה האחרון‪.‬‬
‫נאום פרידה ארוך ונרגש של דה־האן‬             ‫את המצב בבתי־הסוהר ולסייע בשיפור‬      ‫יעקב ואחותו הסופרת היו בני אשתו‬
                                                                                  ‫השניה של אביהם‪ .‬משתי נשותיו נולדו‬
                                                                                  ‫לאב ‪ 18‬ילדים‪ ,‬אולם שבעה מהם נפטרו‬

                                                                                  ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21