Page 12 - ETMOL_122

‫כרזות קולנוע מקוריות נ‪7‬‬ ‫מוצגות במוזיאון ישראל בתערוכה‬ ‫עד קום המדינה לא היתה כמעט‬
‫שאצר אותה דוד טרטקובר ואף הקדים‬ ‫תעשיית קולנוע בארץ‪ ,‬להוציא מספר‬
‫הקדמה לקטלוג הגדול שיצא עם‬ ‫מועט של סרטים‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬היתה‬
‫התערוכה‪ .‬הוא אף זיהה חלק מציירי‬ ‫הארץ חלק מתרבות עולם הקולנוע‬
‫הכרזות‪ :‬אליעזר אטינגר‪ ,‬דוד גלבוע‪,‬‬ ‫שכבש את מסכי העולם‪ :‬כצרכנית‬
‫ישראל הירש‪ ,‬גרצוביץ‪ ,‬זסלבסקי‬ ‫סרטים‪ .‬הילדים‪ ,‬הצעירים והמבוגרים‬
‫וצייטלין‪ .‬הכרזות נועדו רק לבתי׳‬ ‫היו צופי סרטים נלהבים ובתל־אביב‪,‬‬
‫כמו בהונג־קונג‪ ,‬בלונדון‪ ,‬בניו־יורק‪,‬‬
‫הקולנוע של תל־אביב‪.‬‬ ‫בהוליבוד‪ ,‬בוורשה‪ ,‬במוסקבה‪ ,‬יחד עם‬
‫שאר ערי העולם ועיירותיה‪ ,‬מילאו‬
‫לפי צילומים‬ ‫באותו זמן את האולמות החשוכים ועיני‬
‫הצופים צמודות בהתרגשות אל המסכים‬
‫אין זו אמנות מקובלת‪ .‬בכל העולם‬ ‫שבהם התרחשו מאורעות מסעירי‪-‬לב^‬
‫הדפיסו כרזות דומות‪ .‬הן נעשו‪ ,‬כפי‬ ‫גיבורי ״הבד הנוצצים מגרטה גארבו ועד‬
‫שמסביר טרטקובר בהקדמה‪ ,‬על׳ידי‬ ‫קלארק גייבל‪ ,‬מפרנקשנטיין ועד טרזן‬
‫חיתוך לינול‪ ,‬והן העתיקו בציור את‬ ‫וחבריהם‪ ,‬שיעשעו את האנשים‬
‫גיבורי הסרט ברגעי שיא של אהבה או‬ ‫בירושלים‪ ,‬בתל־אביב‪ ,‬בכפר־סבא כמו‬
‫קנאה או מעשי גבורה‪ ,‬מתוך צילום‪,‬‬ ‫בכל פינות כדור הארץ ועשו אותם‬
‫והודפסו בצבעים לוהטים‪ .‬הכרזות‬ ‫שותפים לעם אחד של כל באי העולם ‪-‬‬
‫הגדולות הודבקו מדי שבוע על לוחות־‬
‫המודעות של תל״אביב‪ .‬ציורי הכרזות‬ ‫צופי הקולנוע‪.‬‬
‫בתל־אביב כמו בכל העולם לא היו‬
‫לכאורה אמנות‪ ,‬אבל ההגדלה‪ ,‬הביצוע‪,‬‬ ‫וכך‪ ,‬בקולנוע ״עדן״‪ ,‬״ציון״‪ ,‬״גן‬
‫השינויים שנעשו בציור לעומת הצילום‪,‬‬ ‫רינה״‪ ,‬״בית־העם״‪ ,‬״אופיר״‪,‬‬
‫הצבעוניות‪ ,‬ההדגשה בהבעות‪ ,‬עושות‬ ‫״מוגרבי״ ואחרים התרחש בכל יום‬
‫אותן בכל זאת אמנות מיוחדת לעצמה‪.‬‬ ‫אחרי הצהרים ובערב מהפן קסמים‪ .‬ועל‬
‫ואמנם‪ ,‬עברו ארבעים שנה ואמנות זו‪,‬‬ ‫מהפן זה הכריזו כל שבוע לוחות‬
‫שכאמור נפוצה בעולם כולו‪ ,‬השפיעה‬ ‫המודעות‪ ,‬שבישרו על הסרטים שיוצגו‪.‬‬
‫על אסכולת ציור אמריקאי חשובה‬ ‫הכרזות‪ ,‬אז כמו היום‪ ,‬מסרו את שמות‬
‫בשנות הששים והשבעים ־־־ אמנות‬ ‫הסרטים‪ ,‬ואת שחקניהם ופיארום‬
‫בשבחים רבים‪ .‬אולם בשנים ‪- 1928‬‬
‫ה״פופ״‪.‬‬ ‫‪ 1934‬הופיעו בתל־אביב כרזות־קולנוע‬
‫מיוחדות במינן‪ ,‬שהן גם אוצרות של‬
‫שש שנים פרחה אמנות זו גם על‬ ‫אמנות־אומנות‪ :‬כדי למשוך את הקהל‬
‫לוחות המודעות בתל־אביב ופסקה‬ ‫צויירו על המודעות תמונות גדולות של‬
‫בשנת ‪ .1935‬ההוצאות היו‪ .‬גדולות‬
‫ומודעות הסרטים הודיעו מאז רק‬ ‫סצינות מהסרטים משולבות במלל‪.‬‬
‫במלל מה הם מבטיחים‪ .‬עדיין נשארה‬
‫אמנות זו על לוחות גדולים בשערי‬ ‫בשנת ‪ 1965‬התמזג מוזיאון ״בצלאל״‬
‫בתי *הקולנוע ‪ -‬ציורים שצויירו בידי‬ ‫עם מוזיאון ישראל שהוקם אז‪,‬‬
‫אומנים מיוחדים למקצוע זה‪ .‬שהציגו‬ ‫ואוצרותיו הועברו לשם‪ .‬נראה‬
‫את גיבורי הסרט‪ ,‬גדולים פי כמה‬ ‫שהממונים על המעבר לא העריכו ביותר‬
‫מהופעתם הטבעית‪ .‬אבל מציורים אלו‬ ‫‪ 400‬כרזות קולנוע מצויירות שנשארו‬
‫שכל שבוע צויירו מחדש‪ ,‬זה על גבי זה‪,‬‬ ‫במרתפיו‪ .‬הצייר אברהם אופק שהיה‬
‫לא נשאר מאומה‪ ,‬להוציא צילומים‬ ‫פתוח גם לבלתי מקובל‪ ,‬מצא את‬
‫מעטים‪ .‬כיום אין מציירים גם לוחות‬ ‫הכרזות ושמר עליהן‪ .‬עברו יותר‬
‫מעשרים שנה‪ ,‬עד אשר אותן כרזות‬
‫שכאלו‪.‬‬ ‫מצויירות על״ידי אמנים״אומנים‪,‬‬
‫שחלקם אלמונים‪ ,‬הוכר ערכן והן נרכשו‬
‫התערוכה במוזיאון ישראל מציגה‬ ‫על־ידי הארכיון הישראלי לסרטים‬
‫לנו מחדש את אמנות הכרזות והקיר‬ ‫בסיוע המפיק הישראלי הפועל בהוליבוד‬
‫ארנון מילצ׳ן‪ ,‬קרן ירושלים והסינמטקים‬
‫ומזכירה אותן לשבועות ספורים‪.‬‬ ‫של ירושלים ותל׳אביב‪ ,‬ועכשיו הן‬

‫שלמה שבא‬

‫‪ a 1 K UJ)l‬׳ ‪EflA -PA RK • n 3 n - ? A | ( I H [ M A 0 P H l l i O‬‬

‫וכסשזי כל השבוע‬
‫‪ r r tar 1* I w w‬אב ‪V11L32.20‬‬