Page 8 - ETMOL_122

‫והוסיף ״רצוני שתתני דעתך על כך‪,‬‬ ‫של המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי‬ ‫אלכסנדריה בפסיפס בגרש שבעבר הירדן‬
‫אם לא יהפוך העוול)לאיש( הזה אותנו‬ ‫ולספחה מחדש לממלכה התלמיית‪.‬‬
‫היהודים כולנו לאויבים ל ך‪ .‬דברים‬ ‫ראוי לצטט את הדברים שייחס יוספוס‬ ‫‪ 102‬לפה״ס הם מצאו את עצמם‬
‫כדרבונות‪ ,‬שאינם מותירים ספק באשר‬ ‫לחנניה‪ ,‬משום שהם יכולים להעיד‬ ‫מעורבים במלהמתה של קליאופטרה‬
‫לאחווה היהודית הבלתי מסויגת‬ ‫באופן המשכנע ביותר על רגשות‬ ‫נגד בנה הסורר תלמי התשיעי‬
‫ולהזדהותם המדינית והלאומית של‬ ‫ההזדהות הלאומיים של יהודי ארץ־‬ ‫לאתירוס‪ ,‬מושל קפריסין‪ ,‬אשר נשא‬
‫יהודי ארץ חוניו עם אחיהם בממלכת‬ ‫חוניו עם ממלכת החשמונאים‪ ,‬וזה‬ ‫עיניו להדיח את אמו ולמלוך לבדו‬
‫לשונם‪ :‬״חנניה אמר‪ ,‬שעוול תעשה‬ ‫במצרים‪ .‬באחד הקרבות‪ ,‬שהתנהלו אז‬
‫החשמונאים‪.‬‬ ‫]קליאופטרה[ אם תגזול מאיש בעל־‬ ‫על אדמת ארץ־ישראל )‪ 103‬לפה״ס(‪,‬‬
‫יהודי ארץ חוניו התערבו עוד שתי‬ ‫ברית את רכושו בפרט שהוא קרובנו״‪:‬‬ ‫נהרג חלקיה‪ ,‬ואילו חנניה אחיו המשיך‬
‫פעמים באירועים מדיניים חשובים‬ ‫לשרת את מלכתו‪ ,‬ואף סיכל את עצתם‬
‫בתולדות מצרים התלמיית; ובשני‬ ‫של אחדים מיועציה לכבוש את ארצו‬
‫המקרים עשו זאת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בגלל‬
‫השתדלותו והתערבותו של גורם ארץ־‬ ‫ישובים יהודים במצרים‬
‫ישראלי‪ .‬המקרה הראשון היה במסעו‬
‫של המצביא הרומי גאביניוס למען‬
‫החזרתו לשלטון של המלך תלמי‬
‫השנים־עשר אאולסס בשנת ‪ 55‬לפה״ס‪,‬‬
‫ואילו המקרה'השני היה במסע ההצלה‬
‫בפיקודו של מיתרידאטס מלך פרגאמון‬
‫לחילוצו של יוליוס ’ קיסר מהמיצד‬
‫שנקלע אליו במלהמה האלכסנדרונית‪.‬‬
‫שני המקרים היו קשורים בפתיחת‬
‫השער האסטרטגי של מצרים בקצה‬
‫הזרוע המזרהי של הדלתה שבפלוסיום‪,‬‬
‫שיהודי ארץ חוניו הופקדו על‬

‫משמרתו‪.‬‬

‫במקרה השני השתמרה ידיעה‬
‫מאלפת החושפת את גודל ההשפעה‬
‫החשמונאית על• יהודי ארץ חוניו‪.‬‬
‫יוספוס מדגיש כי ״אנטיפטרוס )אביו‬
‫של הורדוס( שידל אותם )את יהודי‬
‫ארץ חוניו( להצטרף לסיעתו‪ ,‬לפי שהם‬
‫בני עמם‪ ,‬ובייחוד כשהראה להם את‬
‫המכתבים של הורקנוס הכוהן הגדול‪...‬‬
‫וכשראו הללו שאנטיפטרוס והכוהן‬
‫הגדול רוצים בדבר אחד‪ ,‬נענו לו״‪ .‬מן‬
‫הדברים המפורשים הללו אפשר‬
‫ללמוד‪ ,‬כי החלטתם של יהודי ארץ‬
‫חוניו התגבשה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על יסוד שני‬
‫שיקולים‪ :‬סולידריות לאומית וציות‬

‫לכוהן הגדול מירושלים‪.‬‬
‫מורשת הזיקה הלאומית של יהודי‬
‫מצרים לארץ־ישראל הונחלה גם‬
‫לדורות הבאים בעידן הרומי‪ .‬בנסיבות‬
‫מסוימות אף הגיעה זיקה זו לידי ביטוי‬
‫משיחי אקטיביסטי‪ ,‬כמו בימי מרד‬
‫התפוצות בתקופת שלטונו של הקיסר‬
‫טראיאנוס‪ .‬ההזדהות הדתית־הלאומית‬
‫הבלתי מסוייגת של יהודי מצרים‬
‫מצאה ביטוי מאלף בדבריו של‬
‫הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני‪.‬‬
‫לדידו‪ ,‬קהיליית היהודים בתפוצות הן‬
‫בגדר ״מושבות של המטרופולים‬
‫ירושלים״‪ ,‬ולכן הנאמנות למולדת‬
‫ואהבת מולדת‪ ,‬כמו הנאמנות לחוקי‬
‫האבות‪ ,‬היו בעיניו ערכים עליונים‪,‬‬
‫שהתכחשות להם כמוה כבגידה‬

‫לאומית‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״דור לדור׳‪ /‬קובץ‬
‫מתקדים לכבוד יהושע אפדון‪ ,‬הוצאת מוסד‬
‫ביאליק ואוניברסיטת ת״א‪.‬‬