Page 7 - ETMOL_122
P. 7
סייג ,דבר שאפשר ללומדו מהוויכוח מראות אלכסנדריה בפסיפס בבית־שאן על־כן ,את ארץ־ישראל ואת ירושלים
המחודש שלהם עם השומרונים על כינה בכינויים בעלי משמעות רבה
קדושת המקדשים בירושלים ובהר הרביעי למלא אחר נבואת ישעיהו מאוד לענייננו ,כמו ״ארץ הקודש״
גריזים ,ויכוח שהתנהל בלהט רב )י״ט ,י״ט( ״ביום ההוא יהיה מזבח לה׳ ו״עיר הקודש״ ,ללמדך על השקפתו
בערכאה המשפטית העליונה ביותר הדתית־הלאומית המגובשת .גם לנושא
במצרים ,כלומר בפני תלמי השישי בתוך ארץ מצרים״. הגלות והמשאלה הכמוסה לקיבוץ
גלויות מוקצה מקום נכבד במקבים ב׳.
פילומטור עצמו. נאמנות למקדש בירושלים דבר אשר יכול לדעתנו לאשש את
הספר המקורי של יאסון איש קיריני המסקנה על השקפתם הלאומית הכנה
והעיבוד הספרותי המקוצר של מקבים כך או אחרת ,מקדש חוניו לא של רוב יהודי מצרים התלמיית
ב׳ ,שנעשה לבטח על־ידי יהודי התחרה מעולם עם המקדש הירושלמי בתקופה שלאחר מרד ההשמונאים ,גם
מאלכסנדריה ,יכולים ללמד עד כמה ולא שימש מעודו מרכז פולחני ליהודי אם לא יכלו או לא התכוונו להגשימה
חביבים היו נצחונות החשמונאים על מצרים ,אלא ליושבי ארץ חוניו לבדם.
יהודי התפוצה התלמיית וחג החנוכה נאמנות יהודי מצרים ככלל למקדש הלכה למעשה בימיהם.
בכלל זה .ואין לראות באיגרות החנוכה הירושלמי נשארה בימים ההם בלא מאז עליית אנטיוכוס הרביעי
הפותחים את ספר המקבים ב׳ עדות אפיפאנם ,מי שביקש לייוון בכוח את
לקיומה של תחרות על ליבם של יהודי יהודי ארץ־ישראל ,לכס המלכות
מצרים בין החשמונאים לבין נאמני הסלווקי ) 175לפה״ס( גברה בריחתם
בית־חוניו .נהפוך הוא ,אפשר לראות של פליטים מדיניים מארץ־ישראל .על
בהן הוכחה לקיומם של קשרים אמיצים רקע זה יש לראות ,את ירידתו של
בין החשמונאים ליהודי מצרים ,קשרים חוניו הרביעי מצרימה .בירידה זו רואה
שהחלו ככל הנראה לקרום עור וגידים יוספוס בצדק בריחה מפני השלטון
הסלווקי ,שהדיח את משפחתו מן
כבר בימי יהודה המקבי. הכהונה הגדולה והשליט תחתיו את
אלקימוס המתייוון .קרוב לוודאי,
להגנת אלכסנדר ינאי שבזמן ההוא כבר קדמו לחוניו הרביעי
המעורבות של חוניו הרביעי במאמץ גולים יהודים רבים אחרים.
המלחמתי של התלמיים לכיבושה
מחדש של ארץ־ישראל בימי תלמי במצרים מצאו חוניו הרביעי וגולים
השישי פילומטור מלמדת בבירור כי יהודים אחרים בעל־ברית נאמן בדמותו
חוא ניצב במחנה אחד עם החשמונאים, של תלמי השישי פילומטור,
וליתר דיוק ,הוא שיתף פעולה עם שבאמצעותו יכלו לטפח תקוות לשוב
יונתן החשמונאי ,מי שהיה בעל־בריתו לארצם במהרה .מתברר כי גם התלמיים
המובהק של תלמי השישי .לא מן עצמם לא השלימו עם אובדן שלטונם
הנמנע ,שמינויו של יונתן לכוהן־גדול בארץ־ישראל ,וכבר בשנת 172לפה״ס
בירושלים ,הוא שהניע את חוניו נקט תלמי השישי יוזמה מחודשת
הרביעי להשלים סופית עם המציאות בעניין זה ,שסיבכה אותו קשות
החדשה ,בייחוד כאשר זכה מינוי זה במלחמה הסורית השישית )168-170
לפה״ס( .סביר לחשוב כי בגלל
להכרה מצד תלמי השישי. מדיניותו ראה הלה בחוניו הרביעי לא
רק בעל־ברית רגיל ,אלא גם גורם
בדומה לחסידים בארץ־ישראל ראו מדיני חשוב ,שעשוי לסייע רבות
גם יהודי מצרים בריבונות החשמונאים להחזיר למצרים את השפעתה בארץ־
על ארץ־יהודה אמצעי יעיל לקיום ישראל .רק משנכזבו התקוות לתמורה
הזהות היהודית בכלל .ההכרה המדינית מדינית מהירה ,פעל תלמי פילומטור
של הרומאים בחשמונאים ובהישגיהם, למען השתקעות הקבע של נאמני חוניו
כמו הקשרים המדיניים של תלמי במצרים ולייסוד המושבה הצבאית
השישי פילומטור וקליאופטרה השנייה ״ארץ־חוניו״ בצפון־מזרח מצרים.
עם החשמונאים נתנו גושפנקה הקמת המקדש בליאונטופוליס על־ידי
לגיטימית ברורה למדינה החשמונאית, חוניו ואנשיו ,היתה ,לפי המשתמע
ולכן קשה להאמין ,שחוניו הרביעי מעדות יוספוס ,במועד מאוחר יותר,
ובניו אחריו יכלו לטפח אשליות ולדעתנו אפשר לראותה כביטוי
כלשהן להחזיר את גלגל ההיסטוריה להשלמה עם המציאות הפוליטית )הן
אחורנית ולתפוס שוב את מקומם מצד חוניו הרביעי והן מצד תלמי
בהנהגה הירושלמית במקום השושלת השישי פילומטור( ,שלפיה איבד חוניו
סיכוי ממשי לחזור בזמן הנראה לעין
החשמונאית המקובלת. לכהונה הגדולה בירושלים .וככל שנקף
בימי שלטונה של קליאופטרה הזמן והתחזק מעמדו של יוחנן
השלישית סלגה ) 101-116לפה״ס( החשמונאי ,כן הלכה ונתגבשה ההכרה
הגיעו יחסי היהודים במצרים עם כי יש להשלים עם המציאות החדשה.
המלכות התלמיית למרום פריחתם. הקמת המקדש בליאונטופוליס קיבלה
הדבר בא לידי גילוי בהתמנותם של על־כן בנסיבות ההן צידוק אחר:
חלקיה וחנניה ,בניו של חוניו הרביעי, היומרה האישית החזקה של חוניו
למפקדים בכירים בצבאה .בשנים - 107